המדינה מבקשת להחמיר את עונשו של שרגא ברוש
המדינה מערערת על עונשו של נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, שרגא ברוש, שהורשע בעבירות של העלמת מס וזיוף מסמך, ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל.
ברוש הורשע בכך שבכדי לקבל במרמה הכרה בחברה בבעלותו ובבעלות אחיו כחברה משפחתית, זייף שני טפסים של רשות המיסים ומכתב נלווה לאותם טפסים. הדבר נועד במטרה להנות מהסדר מיסוי המיוחד לחברה משפחתית, בעת משיכת רווח הון מהחברה. הודות לכך, נמנע ברוש מתשלום מס בגובה 1.5 מיליון שקל.
פרקליטות מיסוי וכלכלה טוענת בערעור, באמצעות עו"ד נועם עוזיאל, כי בית משפט השלום, שהרשיע את ברוש, קבע את מתחם עונש המאסר לכדי 12 - 30 חודשי מאסר וגזר עונש מאסר למשך 14 חודשים, קרוב מאוד לתחתית המתחם. לטענת הפרקליטות, המתחם שנקבע הוא רחב מדי ונמוך מדי.
במקרה האמור, מדובר בעבירות שמטרתן הייתה להימנע ממיסוי החברה על הכנסה בהיקף של 8.5 מיליון שקל. כמו כן, מעשי זיוף המסמכים וקבלה במרמה של הכרה למפרע בחברה כמשפחתית, פוגעים בערכים מוגנים נוספים ומשמעותיים.
- החקירה נגד שיכון ובינוי: התיק ייסגר חברת הבת תודה בחלק מההאשמות; המניה זינקה
- עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת הפרקליטות, מתחמי הענישה הנוהגים בפסיקה בעבירות מס, בהיקפים ונסיבות הדומים לנסיבות במקרה האמור, גם אם מתעלמים מיתר העבירות, גבוהים מהרף שקבע בית המשפט. למעשה, הרף שקבע בית המשפט מתאים יותר לעבירות מס שבהן היקף השמטת ההכנסות הוא כ - 1.5 מיליון שקל, בעוד שבמקרה האמור מדובר על היקף השמטת הכנסות בסך של כ- 8.5 מיליון שקל.
הפרקליטות טוענת, כי מדובר במתחם נמוך שאינו מתאים לחומרת העבירות ולהיקפן הכספי . כמו כן, העובדה שאת העבירות אותן ביצע ברוש לא ניתן לגלות ולא ניתן להוכיח, בשונה מעבירות מס רגילות, היא נסיבה משמעותית לחומרה.
עוד נטען, כי העונש שנגזר על ברוש, אינו גבוה בהרבה מזה שנגזר על רואה החשבון שייצג אותו, מיכאל בר לבב, שהורשע בפרשה זו ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל. לטענת הפרקליטות, יש הבדלים משמעותיים בין השניים: בניגוד לברוש, בר לבב לא הפיק על רווח מביצוע העבירות. מעבר לכך, בר לבב, בניגוד לברוש, נטל אחריות והודה בביצוע העבירות במסגרת הסדר טיעון בו עונש סגור עוד טרם שמיעת ראיות. הפרקליטוות מציינת, כי ברוש ניהל משפט עד תום וכפר בכל המיוחס לו, מבלי שלקח אחריות אלא הטיל אותו על רואה החשבון שלו ועוד הציג עצמו כקורבן של רואה החשבון, וכקורבן של היחידה החוקרת והתביעה.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
לטענת הפרקליטות, קביעת העונש בתוך המתחם צריכה לתת ביטוי הולם להבחנה בין מי שכפר באשמה, ניהל הוכחות עד תום ולא הביע חרטה, לבין מי שהודה ולקח אחריות, לא ניהל משפט ובכך חסך בזמן ציבורי יקר. קביעת העונש בתוך המתחם צריכה להביא בחשבון את המועד בו ניטלה האחריות, באופן שיעודד נטילת אחריות מוקדם ככל שניתן. היעדר הבחנה ברורה בין שני סוגי המקרים, מאיינת כל תמריץ להודות או להגיע להסדר טיעון, למהר ולהסיר את המחדל, אלא מעודדת נאשמים לכפור ולנהל משפט עד תום תוך בזבוז משאבים ציבוריים רבים ולהסיר את המחדל, ברגע האחרון.
- 1.קליקה וקומבינה אחת גדולה (ל"ת)משה 01/05/2024 12:05הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.