עסקים קטנים: בעלי מסעדת בהדונס מספרים על ההוצאות הכבדות - מרביתן דמי שכירות וארנונה

בעלי החומוסייה ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב מדבר לקראת כנס "עסקים לא כרגיל" של Bizportal ו-"להב"

אבי שאולי | (6)

בשבוע הבא אתר Bizportal עורך כנס עסקים קטנים לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ביחד עם 'להב' (לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל). בכנס נדבר על העסקים הקטנים, רגע לפני הבחירות בישראל. מה עשו הפוליטיקאים בקדנציה החולפת לטובת העסקים הקטנים - ומה חשוב לדרוש לקראת הקדנציה הבאה.

רוצה להגיע לכנס? לחץ כאו לרישום

לפני מספר שנים מסעדת בהדונס הקטנה מרחוב ביאליק ברמת-גן הפכה לרשת של מסעדות בארץ. שני זכיינים בשם שי ואורי פתחו סניף ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב.

בעלי המסעדה מתמודדים עם הקשיים הרבים של ארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד. הנה עוד סיפור על עסק קטן.

בעלי בהדונס נדרשים לשלם לעיריית תל-אביב מדי חודש ארנונה בגובה של 5,000 שקל. בנוסף הם נדרשים לשלם 5,200 שקל לשנה עבור שילוט. בסך הכל כ-65 אלף שקל בשנה לעיריית תל-אביב. "אנחנו לא מקבלים תמורה הולמת עבור הכסף הרב שאנו משלמים לעירייה", אומרים ל-Bizportal הבעלים.

סניף זה של בהדונס נפתח בשנת 2010 במתחם יד-חרוצים על ישי שי ואורי. בכדי להתגבר על ההוצאות של הארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד, התחילו בעלי המקום לפתוח גם בימי שישי בין השעות 09:30 ל-15:00.

שי ואורי חוששים להעביר ביקורת חריפה על עיריית תל-אביב, אך עסקים קטנים באזור מתלוננים על פעילות הפקחים העירוניים. מבחינת העירייה הם עושים את עבודתם ושומרים על הסדר הציבורי, אך מבחינת בעלי העסקים הם מקשים על עבודתם, במיוחד כאשר לא מאשרים להם להציב ציוד (כיסא, שולחן או שלט) מחוץ לעסק.

מסעדנות היא תחם שדורש נוכחות של בעלים. אפשר לנהל בשלט רחוק, אך זה אף פעם לא אותו הדבר. את שי ואורי ניתן למצוא כמעט כל יום בעסק מהבוקר עד אחר הצהריים וחלק גדול מהלקוחות הם מכירים בשמותיהם כולל איזה מנה הם מזמינים.

האזור של יד חרוצים נושק לאזור של התחנה המרכזית בתל-אביב. בעלי עסקים מתלוננים על חוסר ניקיון, על בורות בכבישים, מדרכות לא סלולות ועוד. כוחם של העסקים הקטנים מול העירייה קטן מאוד ואין להם ייצוג של ממש כך שתלונותיהם נופלות על אוזניים ערלות.

קיראו עוד ב"בארץ"

ד"ר טלי אברהם: "עברתי סיוט כי שיפצו את הבניין - במשך שנתיים פגעו לי בהכנסות"

בישראל יש 239 אלף עסקים זעירים עם עד 50 עובדים עוד 258 אלף עסקים שלא מעסיקים שכירים. בסך הכל מדובר במגזר שאחראי ל-40% מהתוצר במשק. כנס עסקים קטנים של Bizportal ו-"להב" יתקיים ב-25.2 ברדינג 3 בנמל תל-אביב.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מוטי 19/02/2015 14:59
    הגב לתגובה זו
    זה לא הכל. חוץ מארנונה, יש משפטים על רשיון עסק, דוחות על ניקיון, כולל כאשר עוברים ושבים מלכלכים , בעל העסק אחראי וישלם קנס. צריך לשלם עבור יצוג לאירגוני העצמאים, לעובדים צריך לשלם עבור פנסיה כאשר לבעלים אין קרן כזו, זכויות רק לעובד ולא לעצמאי. בשני האחרונות העובדים קיבלו הרבה יותר מהמעביד. סגרתי. חמש משפחות איבדו את העבודה. תודה. נגמר לי הכח והכסף.
  • 4.
    אחד 19/02/2015 09:41
    הגב לתגובה זו
    אתה חייב לשלם , לא משנה מה , גם אם אתה לא מקבל תמורה ראויה.
  • תוספת לאחד 19/02/2015 10:21
    הגב לתגובה זו
    אחרת זה הסוף
  • 3.
    אין על בהדונס!!! פארק המדע נס ציונה/רחובות אני בא!!! (ל"ת)
    מר חסון 19/02/2015 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בא 19/02/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
    מה זה בכלל ,גם ניתוק ,התעלמות ,הזנחה ,בטלנות זאת שחיתות .
  • 1.
    יש לכם קצת כסף ומוטיבציה קחו את הרגליים (ל"ת)
    וטוסו לחו"ל 19/02/2015 08:38
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).