עסקים קטנים: בעלי מסעדת בהדונס מספרים על ההוצאות הכבדות - מרביתן דמי שכירות וארנונה

בעלי החומוסייה ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב מדבר לקראת כנס "עסקים לא כרגיל" של Bizportal ו-"להב"

אבי שאולי | (6)

בשבוע הבא אתר Bizportal עורך כנס עסקים קטנים לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ביחד עם 'להב' (לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל). בכנס נדבר על העסקים הקטנים, רגע לפני הבחירות בישראל. מה עשו הפוליטיקאים בקדנציה החולפת לטובת העסקים הקטנים - ומה חשוב לדרוש לקראת הקדנציה הבאה.

רוצה להגיע לכנס? לחץ כאו לרישום

לפני מספר שנים מסעדת בהדונס הקטנה מרחוב ביאליק ברמת-גן הפכה לרשת של מסעדות בארץ. שני זכיינים בשם שי ואורי פתחו סניף ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב.

בעלי המסעדה מתמודדים עם הקשיים הרבים של ארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד. הנה עוד סיפור על עסק קטן.

בעלי בהדונס נדרשים לשלם לעיריית תל-אביב מדי חודש ארנונה בגובה של 5,000 שקל. בנוסף הם נדרשים לשלם 5,200 שקל לשנה עבור שילוט. בסך הכל כ-65 אלף שקל בשנה לעיריית תל-אביב. "אנחנו לא מקבלים תמורה הולמת עבור הכסף הרב שאנו משלמים לעירייה", אומרים ל-Bizportal הבעלים.

סניף זה של בהדונס נפתח בשנת 2010 במתחם יד-חרוצים על ישי שי ואורי. בכדי להתגבר על ההוצאות של הארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד, התחילו בעלי המקום לפתוח גם בימי שישי בין השעות 09:30 ל-15:00.

שי ואורי חוששים להעביר ביקורת חריפה על עיריית תל-אביב, אך עסקים קטנים באזור מתלוננים על פעילות הפקחים העירוניים. מבחינת העירייה הם עושים את עבודתם ושומרים על הסדר הציבורי, אך מבחינת בעלי העסקים הם מקשים על עבודתם, במיוחד כאשר לא מאשרים להם להציב ציוד (כיסא, שולחן או שלט) מחוץ לעסק.

מסעדנות היא תחם שדורש נוכחות של בעלים. אפשר לנהל בשלט רחוק, אך זה אף פעם לא אותו הדבר. את שי ואורי ניתן למצוא כמעט כל יום בעסק מהבוקר עד אחר הצהריים וחלק גדול מהלקוחות הם מכירים בשמותיהם כולל איזה מנה הם מזמינים.

האזור של יד חרוצים נושק לאזור של התחנה המרכזית בתל-אביב. בעלי עסקים מתלוננים על חוסר ניקיון, על בורות בכבישים, מדרכות לא סלולות ועוד. כוחם של העסקים הקטנים מול העירייה קטן מאוד ואין להם ייצוג של ממש כך שתלונותיהם נופלות על אוזניים ערלות.

קיראו עוד ב"בארץ"

ד"ר טלי אברהם: "עברתי סיוט כי שיפצו את הבניין - במשך שנתיים פגעו לי בהכנסות"

בישראל יש 239 אלף עסקים זעירים עם עד 50 עובדים עוד 258 אלף עסקים שלא מעסיקים שכירים. בסך הכל מדובר במגזר שאחראי ל-40% מהתוצר במשק. כנס עסקים קטנים של Bizportal ו-"להב" יתקיים ב-25.2 ברדינג 3 בנמל תל-אביב.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מוטי 19/02/2015 14:59
    הגב לתגובה זו
    זה לא הכל. חוץ מארנונה, יש משפטים על רשיון עסק, דוחות על ניקיון, כולל כאשר עוברים ושבים מלכלכים , בעל העסק אחראי וישלם קנס. צריך לשלם עבור יצוג לאירגוני העצמאים, לעובדים צריך לשלם עבור פנסיה כאשר לבעלים אין קרן כזו, זכויות רק לעובד ולא לעצמאי. בשני האחרונות העובדים קיבלו הרבה יותר מהמעביד. סגרתי. חמש משפחות איבדו את העבודה. תודה. נגמר לי הכח והכסף.
  • 4.
    אחד 19/02/2015 09:41
    הגב לתגובה זו
    אתה חייב לשלם , לא משנה מה , גם אם אתה לא מקבל תמורה ראויה.
  • תוספת לאחד 19/02/2015 10:21
    הגב לתגובה זו
    אחרת זה הסוף
  • 3.
    אין על בהדונס!!! פארק המדע נס ציונה/רחובות אני בא!!! (ל"ת)
    מר חסון 19/02/2015 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בא 19/02/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
    מה זה בכלל ,גם ניתוק ,התעלמות ,הזנחה ,בטלנות זאת שחיתות .
  • 1.
    יש לכם קצת כסף ומוטיבציה קחו את הרגליים (ל"ת)
    וטוסו לחו"ל 19/02/2015 08:38
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.