עסקים קטנים: בעלי מסעדת בהדונס מספרים על ההוצאות הכבדות - מרביתן דמי שכירות וארנונה
בעלי החומוסייה ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב מדבר לקראת כנס "עסקים לא כרגיל" של Bizportal ו-"להב"
בשבוע הבא אתר Bizportal עורך כנס עסקים קטנים לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ביחד עם 'להב' (לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל). בכנס נדבר על העסקים הקטנים, רגע לפני הבחירות בישראל. מה עשו הפוליטיקאים בקדנציה החולפת לטובת העסקים הקטנים - ומה חשוב לדרוש לקראת הקדנציה הבאה.
לפני מספר שנים מסעדת בהדונס הקטנה מרחוב ביאליק ברמת-גן הפכה לרשת של מסעדות בארץ. שני זכיינים בשם שי ואורי פתחו סניף ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב.
בעלי המסעדה מתמודדים עם הקשיים הרבים של ארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד. הנה עוד סיפור על עסק קטן.
בעלי בהדונס נדרשים לשלם לעיריית תל-אביב מדי חודש ארנונה בגובה של 5,000 שקל. בנוסף הם נדרשים לשלם 5,200 שקל לשנה עבור שילוט. בסך הכל כ-65 אלף שקל בשנה לעיריית תל-אביב. "אנחנו לא מקבלים תמורה הולמת עבור הכסף הרב שאנו משלמים לעירייה", אומרים ל-Bizportal הבעלים.
סניף זה של בהדונס נפתח בשנת 2010 במתחם יד-חרוצים על ישי שי ואורי. בכדי להתגבר על ההוצאות של הארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד, התחילו בעלי המקום לפתוח גם בימי שישי בין השעות 09:30 ל-15:00.
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שי ואורי חוששים להעביר ביקורת חריפה על עיריית תל-אביב, אך עסקים קטנים באזור מתלוננים על פעילות הפקחים העירוניים. מבחינת העירייה הם עושים את עבודתם ושומרים על הסדר הציבורי, אך מבחינת בעלי העסקים הם מקשים על עבודתם, במיוחד כאשר לא מאשרים להם להציב ציוד (כיסא, שולחן או שלט) מחוץ לעסק.
מסעדנות היא תחם שדורש נוכחות של בעלים. אפשר לנהל בשלט רחוק, אך זה אף פעם לא אותו הדבר. את שי ואורי ניתן למצוא כמעט כל יום בעסק מהבוקר עד אחר הצהריים וחלק גדול מהלקוחות הם מכירים בשמותיהם כולל איזה מנה הם מזמינים.
האזור של יד חרוצים נושק לאזור של התחנה המרכזית בתל-אביב. בעלי עסקים מתלוננים על חוסר ניקיון, על בורות בכבישים, מדרכות לא סלולות ועוד. כוחם של העסקים הקטנים מול העירייה קטן מאוד ואין להם ייצוג של ממש כך שתלונותיהם נופלות על אוזניים ערלות.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
בישראל יש 239 אלף עסקים זעירים עם עד 50 עובדים עוד 258 אלף עסקים שלא מעסיקים שכירים. בסך הכל מדובר במגזר שאחראי ל-40% מהתוצר במשק. כנס עסקים קטנים של Bizportal ו-"להב" יתקיים ב-25.2 ברדינג 3 בנמל תל-אביב.
- 5.מוטי 19/02/2015 14:59הגב לתגובה זוזה לא הכל. חוץ מארנונה, יש משפטים על רשיון עסק, דוחות על ניקיון, כולל כאשר עוברים ושבים מלכלכים , בעל העסק אחראי וישלם קנס. צריך לשלם עבור יצוג לאירגוני העצמאים, לעובדים צריך לשלם עבור פנסיה כאשר לבעלים אין קרן כזו, זכויות רק לעובד ולא לעצמאי. בשני האחרונות העובדים קיבלו הרבה יותר מהמעביד. סגרתי. חמש משפחות איבדו את העבודה. תודה. נגמר לי הכח והכסף.
- 4.אחד 19/02/2015 09:41הגב לתגובה זואתה חייב לשלם , לא משנה מה , גם אם אתה לא מקבל תמורה ראויה.
- תוספת לאחד 19/02/2015 10:21הגב לתגובה זואחרת זה הסוף
- 3.אין על בהדונס!!! פארק המדע נס ציונה/רחובות אני בא!!! (ל"ת)מר חסון 19/02/2015 09:22הגב לתגובה זו
- 2.בא 19/02/2015 09:02הגב לתגובה זומה זה בכלל ,גם ניתוק ,התעלמות ,הזנחה ,בטלנות זאת שחיתות .
- 1.יש לכם קצת כסף ומוטיבציה קחו את הרגליים (ל"ת)וטוסו לחו"ל 19/02/2015 08:38הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
