עסקים קטנים: בעלי מסעדת בהדונס מספרים על ההוצאות הכבדות - מרביתן דמי שכירות וארנונה
בעלי החומוסייה ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב מדבר לקראת כנס "עסקים לא כרגיל" של Bizportal ו-"להב"
בשבוע הבא אתר Bizportal עורך כנס עסקים קטנים לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ביחד עם 'להב' (לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל). בכנס נדבר על העסקים הקטנים, רגע לפני הבחירות בישראל. מה עשו הפוליטיקאים בקדנציה החולפת לטובת העסקים הקטנים - ומה חשוב לדרוש לקראת הקדנציה הבאה.
לפני מספר שנים מסעדת בהדונס הקטנה מרחוב ביאליק ברמת-גן הפכה לרשת של מסעדות בארץ. שני זכיינים בשם שי ואורי פתחו סניף ברחוב יד חרוצים 11 בתל-אביב.
בעלי המסעדה מתמודדים עם הקשיים הרבים של ארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד. הנה עוד סיפור על עסק קטן.
בעלי בהדונס נדרשים לשלם לעיריית תל-אביב מדי חודש ארנונה בגובה של 5,000 שקל. בנוסף הם נדרשים לשלם 5,200 שקל לשנה עבור שילוט. בסך הכל כ-65 אלף שקל בשנה לעיריית תל-אביב. "אנחנו לא מקבלים תמורה הולמת עבור הכסף הרב שאנו משלמים לעירייה", אומרים ל-Bizportal הבעלים.
סניף זה של בהדונס נפתח בשנת 2010 במתחם יד-חרוצים על ישי שי ואורי. בכדי להתגבר על ההוצאות של הארנונה, דמי שכירות, עובדים ועוד, התחילו בעלי המקום לפתוח גם בימי שישי בין השעות 09:30 ל-15:00.
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שי ואורי חוששים להעביר ביקורת חריפה על עיריית תל-אביב, אך עסקים קטנים באזור מתלוננים על פעילות הפקחים העירוניים. מבחינת העירייה הם עושים את עבודתם ושומרים על הסדר הציבורי, אך מבחינת בעלי העסקים הם מקשים על עבודתם, במיוחד כאשר לא מאשרים להם להציב ציוד (כיסא, שולחן או שלט) מחוץ לעסק.
מסעדנות היא תחם שדורש נוכחות של בעלים. אפשר לנהל בשלט רחוק, אך זה אף פעם לא אותו הדבר. את שי ואורי ניתן למצוא כמעט כל יום בעסק מהבוקר עד אחר הצהריים וחלק גדול מהלקוחות הם מכירים בשמותיהם כולל איזה מנה הם מזמינים.
האזור של יד חרוצים נושק לאזור של התחנה המרכזית בתל-אביב. בעלי עסקים מתלוננים על חוסר ניקיון, על בורות בכבישים, מדרכות לא סלולות ועוד. כוחם של העסקים הקטנים מול העירייה קטן מאוד ואין להם ייצוג של ממש כך שתלונותיהם נופלות על אוזניים ערלות.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
בישראל יש 239 אלף עסקים זעירים עם עד 50 עובדים עוד 258 אלף עסקים שלא מעסיקים שכירים. בסך הכל מדובר במגזר שאחראי ל-40% מהתוצר במשק. כנס עסקים קטנים של Bizportal ו-"להב" יתקיים ב-25.2 ברדינג 3 בנמל תל-אביב.
- 5.מוטי 19/02/2015 14:59הגב לתגובה זוזה לא הכל. חוץ מארנונה, יש משפטים על רשיון עסק, דוחות על ניקיון, כולל כאשר עוברים ושבים מלכלכים , בעל העסק אחראי וישלם קנס. צריך לשלם עבור יצוג לאירגוני העצמאים, לעובדים צריך לשלם עבור פנסיה כאשר לבעלים אין קרן כזו, זכויות רק לעובד ולא לעצמאי. בשני האחרונות העובדים קיבלו הרבה יותר מהמעביד. סגרתי. חמש משפחות איבדו את העבודה. תודה. נגמר לי הכח והכסף.
- 4.אחד 19/02/2015 09:41הגב לתגובה זואתה חייב לשלם , לא משנה מה , גם אם אתה לא מקבל תמורה ראויה.
- תוספת לאחד 19/02/2015 10:21הגב לתגובה זואחרת זה הסוף
- 3.אין על בהדונס!!! פארק המדע נס ציונה/רחובות אני בא!!! (ל"ת)מר חסון 19/02/2015 09:22הגב לתגובה זו
- 2.בא 19/02/2015 09:02הגב לתגובה זומה זה בכלל ,גם ניתוק ,התעלמות ,הזנחה ,בטלנות זאת שחיתות .
- 1.יש לכם קצת כסף ומוטיבציה קחו את הרגליים (ל"ת)וטוסו לחו"ל 19/02/2015 08:38הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
