חוק ההשתקה: "נחכה לבלוגר הראשון שיגיע לביהמ"ש וישמש שעיר לעזאזל"

הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את החוק שיאפשר להכפיל פי שישה את סכום הפיצוי על לשון הרע ללא הוכחת נזק ל-300 אלף שקל
לירן סהר | (2)

הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה ראשונה את "חוק ההשתקה" המאפשר להכפיל פי שישה את סכום הפיצוי על לשון הרע גם ללא הוכחת נזק ל-300 אלף שקל. 42 חברי כנסת הצביעו בעד ואילו 31 הצביעו נגד, זאת למרות התנגדותם הנחרצת של חברי הכנסת מהאופוזיציה.

פרופ' מרדכי (מוטה) קרמניצר, משפטן ומומחה למשפט פלילי, אמר הבוקר (ג') בגלי צה"ל כי "מדובר באיום חמור מאוד על יכולת העיתונות לתפקד ועל היכולת של עם ישראל לקבל מידע רבלנטי על האנשים שמנהלים את חיינו. מגישי ההצעה לא מבינים את המטרייה, הם חושבים שהאמת היא עניין גלוי וברור, הם לא מבינים שלפעמים לאתר את האמת היא דבר מאוד קשה. אין הגיון להוכיח אמת, צריך לדרוש תום לב כדי לברר את האמת."

"הטענה של הגנה על שם טוב מאוד נחמדה, אך בית המשפט כבר היום עושה הערכה כללית של הפגיעה בשמו הטוב של אדם, לפי הערכה זו יכול להגיע לפסיקה של מאות אלפי שקלים", מוסיף קרמניצר. "החוק הזה בנבדל מחוקים אחרים לא פועל רק בצד אחד של הקשת הפוליטית. כדאי לזכור שהמחוקקים מגינים על מה שהם חושבים שזו זכותם לנהל חיים פוליטיים מבלי שהתקשורת תוכל לנהל תחקירי עומק יסודיים."

עו"ד דריה כנף, אמרה כי החוק נועד לפגוע במיוחד בהפקרות שצומחת באתרי האינטרנט. "לשון הרע באינטרנט הופכת להיות פרוצה יותר מבעבר - בפייסבוק, בטוויטר ובטאקבקים. חשוב להבין שמדובר בתחום מאוד חדשני ואין מספיק פסיקה שתקבע כיצד להתייחס לדברי לשון הרע בפייסבוק. הוגשה כבר קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע ונקבע שמאחר שפייסבוק נפוץ כתיבה על הקיר יכולה להיחשב להפצה של לשון הרע. יש כיום תהליך מאוד ארוך של חשיפת המגיבים באינטרנט, אולם צריך להגיש בקשה שבית המשפט ידון בה, לא כל כך פשוט לאתר את הטאקבקיסט. החוק כיום מדבר על עיתון, רדיו וטלוויזיה, החקיקה עדיין לא עוסקת בכלי מדיה אחרים. ההפחדות של הבלוגרים הן קצת מוגזמות, צריך לחכות שהבלוגר הראשון יגיע לבית המשפט וממנו נלמד כשעיר לעזאזל. אולם עדיין חופש הביטוי מגן, החוק בודק אם נאמרו דברי אמת."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מייק פלג 22/11/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    לכבוד ח" כ מאיר שטרית הנדון: דוברות יחסי ציבור של ' מגה' לפני מספר חודשים כתבתי באשקלונט כתבה בעניינה של ' מגה בול' . תגובת הדוברות של מגה ( שטרית מדיה גרופ- SMG) ) הייתה מנוגדת לעובדות אך לצערי בעלי האתר פעלו להדיר אותי מלכתוב בו בעידודו של ראש עיריית אשקלון בני וקנין. אילו הניחו לי להמשיך ולכתוב היית יכול ללמוד מכתבי כאמור שתגובת SMG שקרית! מתוך האינטרנט שולח לך הדבקה בעניינה של SMG ! אני מניח שאין שום קשר בין ענייניה של SMG לבין חוק לשון הרע בנוסח שלך!- האמנם?! המשרד, בבעלות רותי שטרית העומדת בראשו, עם ותק של מעל 25 שנים מספק סל מקיף של שירותים הכולל את תחום הדוברות, ניהול משברים ויחסי ציבור ללקוחות לצד שירותי אסטרטגיה, פרסום ואינטראקטיב. בנוסף קיים ניסיון של עשרות שנים בתחום הפקת אירועים מכל הסוגים: אירועי התרמה, אירועים עסקיים, אירועי תדמית וקד" מ ויוזמות למען הקהילה. על לקוחות המשרד נמנות חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה, גופים כלכליים, פרוייקטים מסחריים, צרכניים, חברות נדל" ן ועוד. חטיבת ניהול משברים ויח" צ: חטיבת ניהול המשברים ויח" צ שבבעלות רותי שטרית, מתמחה ביצירת ובנייה של מערכות יחסים עם התקשורת הכתובה, האלקטרונית והווירטואלית. החברה מתמחה ביצירת תדמיות, בניהול קמפיינים תקשורתיים, בטיפול במשברים מול התקשורת ובקידום מהלכים שיווקיים וצרכניים של לקוחותיה העסקיים. מייק פלג אשקלון
  • 1.
    zev 22/11/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    בוא נתחיל מהתחלה צריך תום לב כדי לכתוב אמת .נתחיל בזה ואז אפשר להמשיך
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.