המידע הא-סימטרי מסתבך - כתבת המשך
בטור הקודם עסקתי בבעיית הלימונים. כיצד משקיע אשר אין לו ידע מקצועי מספק או יכולת הערכה טובה ביחס לחברה, יכול לדעת האם רכישת מניות או אג"ח של החברה היא אכן החלטה טובה? מכיוון שרמת הידע של המשקיע הסביר הינה ממוצעת, הוא ככל הנראה יעדיף לתת הערכת שווי ממוצעת. לפיכך, לחברות יש אינטרס למכור מוצר נחות (על מנת למקס רווח) או לחילופין לבצע הנפקות לטובת פעילות מסוכנת או ברמת רווחיות נמוכה.
עקרונית, חברות מעדיפות להשתמש במקורות מימון עצמאיים לצורך הפעילות שלהן. כאשר לחברה יש פרויקט טוב היא תעדיף ליהנות מהפירות שלו לבד בלי שותפים (האינטרס להנפיק הינו נמוך). במידה והחברה צריכה כסף, היא תעדיף להנפיק חוב (השתתפות ברווחיות הפרויקט פחותה) מאשר הון. רק במקרה של "אין ברירה" החברה תצא להנפקה. התיאוריה הנ"ל נקראת בספרות המקצועית Pecking order, מונח אותה טבע Donaldson בשנת 1961.
דוגמא לכך ניתן למצוא בשוק ההון הישראלי בהתנהלות דלק קבוצה לאחר מציאת מאגרי הגז בתמר ולוויתן. קבוצת דלק אנרגיה פועלת במרץ בחודשים האחרונים למחק את דלק אנרגיה מהמסחר (דהיינו, ליהנות מפירות תמלוגי העל לבד). בנוסף, היינו עדים לתהליך נוסף.
כאשר קבוצת דלק אנרגיה רוצה לגייס כסף לצורך פיתוח שדה תמר היא פעלה בשתי דרכים. הממון גויס באמצעות חוב, ואילו בשותפויות ההון גויס ע"י גיוס הון מהציבור (שכן בשותפות מוגבלת, יחידות השתתפות, השותף הכללי לא מדולל). תחת תיאוריית ה-Pecking order ניתן להסיק מהמקרה הנ"ל כי עפ"י קבוצת דלק (יש לה ידע מקצועי עודף על הציבור) פרויקט הגז הינו פרויקט מאוד טוב.
אם כך, כיצד על הציבור להתנהג כאשר יש בפניו מקרה "קלאסי" של אינפורמציה א-סימטרית (לרוב בתחומים אשר חדשים לשוק ההון או טכנולוגיה חדשה)? בבואנו להתמודד עם בעיית חוסר ידע, הדרך הטובה ביותר הינה לבחון בעיניים ביקורתיות את התנהגות "בעלי הבית", תחת ההנחה שהם או מנהלי החברות בעלי ידע מקצועי עודף על השוק. הטכניקה הטובה ביותר הינה "לחקות" את התנהגותם.
נניח כי חברה עומדת בפני פרויקט משמעותי, ולצורך ביצועו היא זקוקה לממון רב. למזלה של החברהף ניתן לבצעו בשתי פעימות. בנוסף, נניח כי לחברה יש מספיק כסף בקופה לבצע את החלק הראשון של הפרויקט (רכישת הקרקע לפני התחלת הבניה, ביצוע סקר D3 לפני קידוח, ביצוע שלב 2 בניסוי בתרופה חדשה לפני שלב 3 וכדומה) אך ללא מספיק כסף לשלב הבא. השוק יכול לקבל איתות טוב מבחינת מצב הפרויקט על בסיס העיתוי בו החליטה החברה לגייס את הכסף לשלב הבא.
אם בעל הבית מגייס הון לפני שיש תוצאות ראשוניות מפורסמות לפרויקט, יש לנהוג בחזקת "כבדהו וחשדהו". יחד עם זאת, אם בעלי הבית / המנהלים דוחים את תהליך גיוס ההון עד פרסום קבלת תוצאות ראשוניות, כנראה שיש בידם אינדקציה כי הפרויקט כדאי. לכן שיתוף המידע עם הציבור צפוי (להערכתם) להציף את ערך החברה ולהקל בגיוס הכסף. בין אם באמצעות הון (שווי חברה גבוה יותר) ובין אם באמצעות חוב (ריבית נמוכה יותר).
ברם, יש להיזהר מאיתותי שווא. רכישה "צנועה" של מניות ע"י בעל הבית, מתקיימת לפרקים כניסיון לפזר מסך עשן בעיני המשקיעים על מנת לנטוע בהם תחושת ביטחון. יש לוודא כי התנהגותו של בעל הבית או המנכ"ל הינה עקבית ובהיקפים משמעותיים. דוגמא להתנהגות כזאת ניתן לראות בהצעות רכש הולכות וחוזרות של בעל בית לחברה ציבורית. אין זה אומר שלכל הצעת רכש יש להתנגד. אך כאשר ישנו מצב של אינפורמציה א-סימטרית רוב הסיכויים שכדאי להתנגד למהלך.
- 7.נהנתי ארוכה מספיק כדי שתהיה שווה משהו (ל"ת)מוטיק 20/11/2011 15:40הגב לתגובה זו
- 6.לא אינדקציה מוחלטת אבל בהחלט מסייע (ל"ת)מעניין. 20/11/2011 14:34הגב לתגובה זו
- 5.קררה 20/11/2011 13:32הגב לתגובה זומנהל אז כנראה שאין התאוריה שלך עוזרת לרוחים.. אז באמת נהנים לקרא אותך כאלו שכותבים טור ב" ת" . כנראה שהם גם אלו הממשיכים ומשלמים לך דמי נהול, כי קוראים בשגיאות גם המספרים.. שרלטן!!
- אחד שיודע 20/11/2011 14:05הגב לתגובה זושלהם והם הובילו את ההתנגדות לתשובה שרצה למחוק את דלק אנרגיה בזול לעומת מושחתים אחרים שהסכימו בשל סיבות משלהם.
- 4.מתאי סקרים בפלגים ? (ל"ת)Evidence 20/11/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 3.ממ 20/11/2011 12:48הגב לתגובה זותודה על כתבותיך מאירות העיניים. תודה ושבוע טוב.
- 2.משקיע 20/11/2011 11:54הגב לתגובה זומחזיק דלק אנרגיה ולא מתכוון לשחרר, בסוף הוא יצטרך לתת הצעה הוגנת, כל הצדדים מבינים את זה
- 1.נהנה לקרוא את התור שלך (ל"ת)משקיע 20/11/2011 11:28הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
