הרגולציה מכה בסלקום: הרווח צנח ב-40%, שחיקה בהכנסות וגידול בלקוחות

החשבונית הממוצעת התכווצה ב-28% לעומת הרבעון המקביל. עמוס שפירא: "השינויים בשוק השפיעו בצורה מהותית והביאו לירידה בהכנסות וברווח"
ערן צחי Bizportal | (1)

הרגולציה והתחרות הגוברת בשוק התקשורת באלו לידי ביטוי בדוחות של חברת הסלולר הגדולה בישראל, סלקום: ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.655 מיליארד שקל - מדובר בירידה של 3.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושורת הרווח הנקי התכווצה ב-40% ל-200 מיליון שקל.

הקיטון בשורה התחתונה של סלקום נרשם למרות העלייה הקלה במספר המינויים - 3.39 מיליון, עלייה קלה של 0.4% לעומת הרבעון המקביל. החברה עמדה בטווח תחזיות האנליסטים להכנסות של בין 1.5-1.7 מיליארד שקלים אך נגעה בטווח התחתון של תחזיות הרווח.

ההכנסות משירותים, שהינה פעילות הליבה של החברה, הסתכם ב-1.19 מיליארד שקל, מדובר בירידה של 20% בהשוואה לרבעון המקביל. בחברה מסבירים כי עיקר הקיטון נבע משינויים רגולטורים והגברת התחרות בענף הסלולר.

עיקר החולשה בדוחות מורגשת ברמה התפעולית זאת כאשר הרווח התפעולי צנח ל-349 מיליון שקל - ירידה של 34.6% בהשוואה לאשתקד. ה-EBITFA (הרווח ללא מס, פחת והוצאות מימון) הסתכם ב-534 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת התקופה המקבילה. נציין כי נתום ה-EBITDA מאפשר לבחון את הפעילות האמיתית של החברה זאת ללא השפעות חשבוניות נילוות.

בהתייחס לתוצאות, אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום היוצא: "ברבעון השלישי של 2011 המשכנו לראות את ההשפעה של השינויים הרגולטורים שנכנסו לתוקף בתחילת השנה, על תוצאות החברה, כפי שצפינו ודיווחנו בעבר, בנוסף להשפעת המיזוג עם נטוויז'ן אשר הושלם בסוף אוגוסט". עוד הוסיף שפירא "שוק הסלולר עבר השנה שינויים אשר השפיעו בצורה מהותית על רמת התחרות והאצת שחיקת המחירים שהביאה לירידה בהכנסות וברווח".

הרגולציה, התחרות והחשבונית שלכם

מניתוח התוצאות של סלקום ניתן לראות כי לקוחות החברה מגבירים את השימוש בשירותי הודעות ה-SMS: ההכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (כולל SMS) גדלו ב-2.4% ועלו ל-26.6% מסך ההכנסות משירותים.

למרות העלייה הקלה במספר הלקוחות של סלקום לרמה של 3.39 מיליון ניתן לראות כי החשבונית הממוצעת התכווצה ל-105.1 שקלים, ירידה של 28% לעומת הרבעון המקביל, זאת בעוד שהשימוש החודשי הממוצע למנוי זינק ב-7% ל-357 דקות.

אחרי שש שנים: הדו"חות האחרונים של עמוס שפירא

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עידו 16/11/2011 12:01
    הגב לתגובה זו
    חאלס יא מפגרים. כשאתם מפרסמים את הכותרות האלו אתם פוגעים גם במקום העבודה שלכם!!!
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".