דוחות

הרגולציה מכה בסלקום: הרווח צנח ב-40%, ההכנסות נשחקו; גידול קל בלקוחות

החשבונית הממוצעת התכווצה ב-28% לעומת הרבעון המקביל. עמוס שפירא, המנכ"ל היוצא: "השינויים בשוק השפיעו בצורה מהותית והביאו לירידה בהכנסות וברווח". המניה נסחרת בתנודתיות בפתיחה המסחר
ערן צחי | (8)

הרגולציה והתחרות הגוברת בשוק התקשורת באלו לידי ביטוי בדוחות של חברת הסלולר הגדולה בישראל, סלקום: ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.655 מיליארד שקל - מדובר בירידה של 3.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושורת הרווח הנקי התכווצה ב-40% ל-200 מיליון שקל. הקיטון בשורה התחתונה של סלקום נרשם למרות העלייה הקלה במספר המינויים - 3.39 מיליון, עלייה קלה של 0.4% לעומת הרבעון המקביל. החברה עמדה בטווח תחזיות האנליסטים להכנסות של בין 1.5-1.7 מיליארד שקלים אך נגעה בטווח התחתון של תחזיות הרווח. ההכנסות משירותים, שהינה פעילות הליבה של החברה, הסתכם ב-1.19 מיליארד שקל, מדובר בירידה של 20% בהשוואה לרבעון המקביל. בחברה מסבירים כי עיקר הקיטון נבע משינויים רגולטורים והגברת התחרות בענף הסלולר. עיקר החולשה בדוחות מורגשת ברמה התפעולית זאת כאשר הרווח התפעולי צנח ל-349 מיליון שקל - ירידה של 34.6% בהשוואה לאשתקד. ה-EBITFA (הרווח ללא מס, פחת והוצאות מימון) הסתכם ב-534 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת התקופה המקבילה. נציין כי נתום ה-EBITDA מאפשר לבחון את הפעילות האמיתית של החברה זאת ללא השפעות חשבוניות נילוות. בהתייחס לתוצאות, אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום היוצא: "ברבעון השלישי של 2011 המשכנו לראות את ההשפעה של השינויים הרגולטורים שנכנסו לתוקף בתחילת השנה, על תוצאות החברה, כפי שצפינו ודיווחנו בעבר, בנוסף להשפעת המיזוג עם נטוויז'ן אשר הושלם בסוף אוגוסט". עוד הוסיף שפירא "שוק הסלולר עבר השנה שינויים אשר השפיעו בצורה מהותית על רמת התחרות והאצת שחיקת המחירים שהביאה לירידה בהכנסות וברווח". הרגולציה, התחרות והחשבונית שלכם מניתוח התוצאות של סלקום ניתן לראות כי לקוחות החברה מגבירים את השימוש בשירותי הודעות ה-SMS: ההכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (כולל SMS) גדלו ב-2.4% ועלו ל-26.6% מסך ההכנסות משירותים. למרות העלייה הקלה במספר הלקוחות של סלקום לרמה של 3.39 מיליון ניתן לראות כי החשבונית הממוצעת התכווצה ל-105.1 שקלים, ירידה של 28% לעומת הרבעון המקביל, זאת בעוד שהשימוש החודשי הממוצע למנוי זינק ב-7% ל-357 דקות. אחרי שש שנים: הדו"חות האחרונים של עמוס שפירא על רקע פרסום הדוחות החלשים שפירא מצא לנכון לומר מילות סיכום: "באחרונה הודעתי על פרישתי לאחר שש שנות כהונה. שוק הסלולר היום שונה לחלוטין מזה שהיה לפני שש שנים, הן מהבחינה הטכנולוגית והן באופי השימושים של הצרכן. מכשיר הסלולר היום אינו רק, אלא גם מכשיר שניתן לדבר בו. הסיסמא"mobile is everything" נכונה היום יותר מתמיד. גם רמת התחרות איננה דומה לזו שהיתה בעבר. עם כל אלה התמודדנו בהצלחה וגם עשינו מהפך מהיותנו החברה השנייה בענף לעמדת המוביל. החיוך של עובדי ומנהלי סלקום יחד עם האמון של דירקטוריון החברה, הם שנתנו לי את האנרגיה הנדרשת לתפקיד זה ועל כך אני מודה להם. אני יודע שזה לא דבר מובן מאליו".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זיפו 15/11/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    יאלה לפטר עובדים. מה זה 800 מיליון שח רווח נקי בשנה, אחרי משכורות מנהלים ובעלים חזירים. החזירים התרגלו לבלוע את העולם ולבכות. לטעמי גם 200 מיליון שח רווח בשנה ,בהחלט מספיק. אף פעם האימרה " וכל הכבוד לשר " לא הייתה נכונה יותר !!!!!
  • 5.
    avi 15/11/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    אין יותר שמפניה .....או ....מה עושים....אהההה....אם אין לחם תאכלו מה ....אה עוגות.....
  • 4.
    בועז 15/11/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    עדיין מדובר ברווח קני של 800 מיליון ש" ח בשנה אז שלא ישחקו את המסכנים ואין סיבה לפטר עובדים. מי אמר שחייבים להרוויח כל כך הרבה. תזכרו זה רווח נקי של 200,000,000 שקל בארבעה חודשים!!!
  • 3.
    r 15/11/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    חכו כשבקרוב יכנסו הוירטואליים, רמי לוי ושות' , אז סלקום ודומיה יאכלו קש. כל הכבוד לשר.
  • 2.
    כמה שיותר מהר להעלים את החברה המסריחה הזאת. (ל"ת)
    אבי - סלקומאי לשעבר 15/11/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נסראללה 15/11/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני שמנכל ירוויח 60 מיליון שקל ב-5 שנים. 10 עובדים עושים יותר ממנו וכולם יחד לא מגיעים לשכר שלו. מנכל כח אדם מרוויח 350 אלף ש" ח בחודש!!!! האמינו לי שגם בשכר של 20 אלף לא היה עוזב. די לעושק העובדים.
  • גם אני אעבור מסלקום 15/11/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    שלום לחזיר דנקנר ומנהליו המושחתים.
  • נוחי 15/11/2011 10:48
    רמי לוי אתה פתטי
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.