הרגולציה מכה בסלקום: הרווח צנח ב-40%, ההכנסות נשחקו; גידול קל בלקוחות
הרגולציה והתחרות הגוברת בשוק התקשורת באלו לידי ביטוי בדוחות של חברת הסלולר הגדולה בישראל, סלקום: ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.655 מיליארד שקל - מדובר בירידה של 3.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושורת הרווח הנקי התכווצה ב-40% ל-200 מיליון שקל.
הקיטון בשורה התחתונה של סלקום נרשם למרות העלייה הקלה במספר המינויים - 3.39 מיליון, עלייה קלה של 0.4% לעומת הרבעון המקביל. החברה עמדה בטווח תחזיות האנליסטים להכנסות של בין 1.5-1.7 מיליארד שקלים אך נגעה בטווח התחתון של תחזיות הרווח.
ההכנסות משירותים, שהינה פעילות הליבה של החברה, הסתכם ב-1.19 מיליארד שקל, מדובר בירידה של 20% בהשוואה לרבעון המקביל. בחברה מסבירים כי עיקר הקיטון נבע משינויים רגולטורים והגברת התחרות בענף הסלולר.
עיקר החולשה בדוחות מורגשת ברמה התפעולית זאת כאשר הרווח התפעולי צנח ל-349 מיליון שקל - ירידה של 34.6% בהשוואה לאשתקד. ה-EBITFA (הרווח ללא מס, פחת והוצאות מימון) הסתכם ב-534 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת התקופה המקבילה. נציין כי נתום ה-EBITDA מאפשר לבחון את הפעילות האמיתית של החברה זאת ללא השפעות חשבוניות נילוות.
בהתייחס לתוצאות, אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום היוצא: "ברבעון השלישי של 2011 המשכנו לראות את ההשפעה של השינויים הרגולטורים שנכנסו לתוקף בתחילת השנה, על תוצאות החברה, כפי שצפינו ודיווחנו בעבר, בנוסף להשפעת המיזוג עם נטוויז'ן אשר הושלם בסוף אוגוסט". עוד הוסיף שפירא "שוק הסלולר עבר השנה שינויים אשר השפיעו בצורה מהותית על רמת התחרות והאצת שחיקת המחירים שהביאה לירידה בהכנסות וברווח".
הרגולציה, התחרות והחשבונית שלכם
מניתוח התוצאות של סלקום ניתן לראות כי לקוחות החברה מגבירים את השימוש בשירותי הודעות ה-SMS: ההכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (כולל SMS) גדלו ב-2.4% ועלו ל-26.6% מסך ההכנסות משירותים.
למרות העלייה הקלה במספר הלקוחות של סלקום לרמה של 3.39 מיליון ניתן לראות כי החשבונית הממוצעת התכווצה ל-105.1 שקלים, ירידה של 28% לעומת הרבעון המקביל, זאת בעוד שהשימוש החודשי הממוצע למנוי זינק ב-7% ל-357 דקות.
אחרי שש שנים: הדו"חות האחרונים של עמוס שפירא
- 6.זיפו 15/11/2011 19:14הגב לתגובה זויאלה לפטר עובדים. מה זה 800 מיליון שח רווח נקי בשנה, אחרי משכורות מנהלים ובעלים חזירים. החזירים התרגלו לבלוע את העולם ולבכות. לטעמי גם 200 מיליון שח רווח בשנה ,בהחלט מספיק. אף פעם האימרה " וכל הכבוד לשר " לא הייתה נכונה יותר !!!!!
- 5.avi 15/11/2011 10:10הגב לתגובה זואין יותר שמפניה .....או ....מה עושים....אהההה....אם אין לחם תאכלו מה ....אה עוגות.....
- 4.בועז 15/11/2011 10:02הגב לתגובה זועדיין מדובר ברווח קני של 800 מיליון ש" ח בשנה אז שלא ישחקו את המסכנים ואין סיבה לפטר עובדים. מי אמר שחייבים להרוויח כל כך הרבה. תזכרו זה רווח נקי של 200,000,000 שקל בארבעה חודשים!!!
- 3.r 15/11/2011 09:55הגב לתגובה זוחכו כשבקרוב יכנסו הוירטואליים, רמי לוי ושות' , אז סלקום ודומיה יאכלו קש. כל הכבוד לשר.
- 2.כמה שיותר מהר להעלים את החברה המסריחה הזאת. (ל"ת)אבי - סלקומאי לשעבר 15/11/2011 09:25הגב לתגובה זו
- 1.נסראללה 15/11/2011 09:25הגב לתגובה זולא הגיוני שמנכל ירוויח 60 מיליון שקל ב-5 שנים. 10 עובדים עושים יותר ממנו וכולם יחד לא מגיעים לשכר שלו. מנכל כח אדם מרוויח 350 אלף ש" ח בחודש!!!! האמינו לי שגם בשכר של 20 אלף לא היה עוזב. די לעושק העובדים.
- גם אני אעבור מסלקום 15/11/2011 10:06הגב לתגובה זושלום לחזיר דנקנר ומנהליו המושחתים.
- נוחי 15/11/2011 10:48רמי לוי אתה פתטי
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
