מחזיקי האג"ח: דלק נדל"ן גוררת רגלים; לא מקדמת המגעים להצלתה
אחרי תקופה קצרה של שקט יחסי בתקשורת בכל הנוגע למגעים בין מחזיקי החוב של דלק נדל"ן לחברה, בסוף השבוע האחרון חלה התפתחות עם שליחת מכתב לדירקטוריון החברה ומנהליה מאת מחזיקי אג"ח בדרישה לכנס ישיבה דחופה בצל התנהלות בלתי סבירה של החברה.
נציג מחזיקי אג"ח כ"ה של דלק נדלן, עוה"ד גיא גיסין, שלח מכתב לחברי דירקטוריון ונושאי משרה בדלק נדל"ן בראשות רון אלראי יו"ר הדיר' וערן מיטל המנכ"ל, בו הוא טוען כי החברה ניצלה את תקופת הביניים שקיבלה לגרירת רגליים, ולמרות פניות רבות לא חושפת בפני הנציגויות את המידע הדרוש להן בכדי לקדם את המגעים להצלת החברה ולעמידתה בהתחייבויותיה. יתרה מכך כותב גיסין, כי "עולה השאלה האם הדחייה והעיכובים כאמור מנוצלים, הלכה למעשה, לשינוי לרעה במצב הנושים הבלתי מובטחים".
נזכיר, כי בהמשך לבקשת דלק נדל"ן, מחזיקי אג"ח כ"ה נתנו דחייה של ארבעה חודשים בתשלום הקרן (בסך 300 מיליון שקלים) שהיה אמור להתקבל בתחילת ספטמבר תמורת תוספת ריבית. הדחייה נועדה לאפשר לחברה לפעול לגיבוש מתווה כולל לשירות התחייבויות האג"ח של החברה, שגובהן הכולל מגיע ל-2.1 מיליארד שקל.
מחזיקי האג"ח: מכירת 25% ממניות אלעד מגורים לתשובה - טוב לחברה
במכתב מעלים מחזיקי החוב טענות לגבי שתי החלטות שקיבלה החברה לאחרונה. הראשונה ויתור על זכות סירוב ראשון של אלעד מגורים ביחס לפרויקט בבלי. השנייה נגעה למימוש אופציית PUT למכירת 25% ממניות אלעד מגורים לבעל השליטה.
אלעד מגורים, חברה בשליטתה ובבעלותה המלאה של דלק נדל"ן, מחזיקה בזכות סירוב ראשון המאפשרת לה לרכוש 97% ממניות שותפה של אלעד מגורים בפרויקט בבלי, אותן מתכוונת החברה למכור לחברה פרטית בשליטת יצחק תשובה. אך דלק נדל"ן הודיעה כי "אין לאלעד מגורים את היכולת הכלכלית לממש את זכות הסירוב, כולה או חלקה. זאת בין השאר לאור מצבה הכלכלי של החברה".
הטענה העיקרית של מחזיקי החוב, היא שהחברה נמנעה מלפרט בין השאר, מה הוא המחיר המבוקש למימוש זכות הסירוב, או לחילופין מה שווי הזכויות בפרויקט בבלי. מנגד, הם טוענים, עצם רכישת ההחזקות ע"י תשובה מעידה כי הוא בעל השליטה בחברה מעריך כי השווי ראוי כלכלית.
"האירועים נשוא הזכויות בפרויקט בבלי, רק הדגישו את חוסר הסבירות שבהתנהלות החברה ביחס למימוש אופצית ה-PUT שהוענקה לה במניות אלעד מגורים המוחזקות על ידה", כותב גיסין. "האם אין זה בדיוק המקום לבחון ולממש (סוף סוף) את זכותה של החברה לממש האופציה ולמכור החזקות באלעד מגורים לבעל השליטה לפי שווי חברה של 400 מליון שקלים?".
נזכיר כי בסוף חודש מאי, התחייב תשובה לרכוש מדלק נדל"ן 25% מהונה המונפק והנפרע של אלעד מגורים ברכישה על בסיס "AS IS", ובתמורה לסך של 100 מיליון שקלים. מדובר באופציה שניתנה לחברה שתפקע ב-14 בנובמבר, 2011. עד כה טענה החברה בפני מחזיקי אגרות החוב, כי מימוש אופצית ה-PUT על ידי החברה, לא תביא ליצירת תזרים מזומנים של ממש לחברה או כל יתרון אחר לנושים הבלתי מובטחים של החברה.
במכתב טוענים המחזיקים כי בהתבסס על המידע הציבורי הגלוי ועל ניתוח המצב המשפטי והוראות הדין, הנציגות בדעה שהעמדות המוצגות לעיל אינן נכונות. "בהיותנו ניזונים אך ורק מהמידע הגלוי, תמוה הדבר מדוע חברה אשר קיים ספק בדבר יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לנושיה ולמחזיקי אגרות החוב בפרט, אינה מממשת את האופציה", נכתב.
- 8.נוכל (ל"ת)נדפקתי 30/10/2011 22:57הגב לתגובה זו
- 7.מסוכן מאוד לרכוש אג" ח קונצרני ללא בטחונות ממש (ל"ת)משה 30/10/2011 16:49הגב לתגובה זו
- 6.לנצל את אופציית הפוט 30/10/2011 15:55הגב לתגובה זואלא אם זה נובע מלחץ של בעל השליטה ולא מטובת החברה
- 5.דן 30/10/2011 14:56הגב לתגובה זוכמו תשובה כמו לבייב שלא יצפו לגייס כספים בעתיד
- 4.הלך הכסף.גם ה-50%שנותרו.אבל תשובה ישלם על זה. (ל"ת)נפיח 30/10/2011 14:41הגב לתגובה זו
- 3.מבינה 30/10/2011 13:58הגב לתגובה זוהעסקה תיסגר בקרוב ותהיה לנו חברה חדשה עם נכסים מניבים וללא חובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- מבינה במה? (ל"ת)ר 30/10/2011 15:49הגב לתגובה זו
- 2.הנדלן בקריסה והחברה בקשיים מי מריץ את המניה ? (ל"ת)זהירות גם מאולימפיה 30/10/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 1.מי מאמין לתשובה? אני לא. (ל"ת)ר 30/10/2011 13:19הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
