2 השאלות שמעיבות על מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה
לפני כחודש נתקלתי בסיפור קטן וציני על חמישה שוטרי תנועה בעיירה קטנה בדרום איטליה. תפקידם של השוטרים היה לנתב את התנועה בעיירה, רק שבפועל מתגוררים בה קצת פחות מאלפיים איש ובסך הכול יש שם לא יותר מארבע כיכרות. שוטרי התנועה החרוצים שעבודתם מסתכמת בשלב זה בישיבה בבית הקפה השכונתי, התעקשו שלמרות שהם לא ממש מכוונים את התנועה (שלא קיימת), הם תורמים משמעותית לצמיחת התוצר ומניעים את גלגלי הכלכלה המקומית באמצעות רכישה יומיומית של אספרסו. הסיפור הזה, אבסורדי ככל שנשמע, הוא תיאור ממצה לבעיית חוסר היעילות באירופה. הוא מהווה את תמצית האתגרים הכלכליים המרכזיים שלה בשנים הקרובות. איך תצליח אירופה לייצר צמיחה מספקת בכדי לשרת את החוב התופח ובמקביל, כחלק מתוכניות הצנע, לצמצם משמעותית את המנגנון הממשלתי? השאלה הזו תישאר תלויה באוויר. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור עדיין אם מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה בראשות מרקל וסרקוזי יתקיים היום. זאת, על רקע המחלוקות שהתגלו בין הצדדים. למעשה, נותרו שתי שאלות לא פתורות לקראת ההכרעה היום. הראשונה לגבי גובה ההפסדים שהבנקים האירופים יצטרכו לרשום בגין האג"ח היווניות שבידיהם. עד עתה טרם שיערכו הבנקים את החוב היווני לרמתו האמיתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשווקים. מהלך זה אמור להסב להם נזק כבד. ראוי לציין שכרגע, החשיפה של הבנקים הצרפתים היא המשמעותית ביותר. השאלה השנייה שעומדת על הפרק, נוגעת לדרגת המינוף של ה-European Financial Stability Facility, מנגנון היציבות הפיננסית האירופית. חברה רשומה שתפקידה לספק הלוואות בריבית נוחה למדינות האירופיות הזקוקות לסיוע. כעת, משעלה הצורך להגדיל את המינוף של גוף זה, נשאלת השאלה מניין יבוא הכסף, מגופים פרטיים וציבוריים (אירופים ולא אירופים כאחד) או על ידי מתן ערבויות (ביטוח) לחלק מדרישות המימון של המדינות שנזקקות לעזרת המנגנון? הפתרון המוצע מכשיר למעשה את ה-EFSF לשמש כנותן ערבויות למערכת הבנקאית, אם הבנקים האירופים יסכימו, בתמורה לערבויות, לקבל את מרות ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) שיפקח על בקרת הסיכונים שלהם ויאפשר שמירה על קווי האשראי. המהלך הזה חשוב. הוא מקנה כוח מאוד משמעותי לבנק המרכזי האירופי. סמכויותיו מקבלות גוון של בנק מרכזי אמיתי, מצב שאמור לטפל בשתי בעיות במקביל, מחנק האשראי הכללי באירופה וגיוס הון בעלות סבירה בטווח קצר במדינות כמו ספרד ואיטליה. בסופו של דבר, פתרון ביניים למשבר החובות הריבוניים באירופה, בין אם יתקבל היום או לא, תלוי בנכונותה של גרמניה להישאר התורמת המשמעותית ביותר לתוכנית החילוץ של מרחב האירו. נראה כי לעת עתה מרקל תצליח לקבל תמיכה מבית לאישור התוכנית ובלבד שתקרת הערבויות של גרמניה לא תחצה את רף 211 מיליארד האירו, ושה-EFSF לא יקבל רישיון לפעול כגוף בנקאי מן המניין. מסיבות אלה סביר להניח, שציפיות השוק יתממשו, והמהלך הזה ייצא לפועל בתקופה הקרובה. מה שכן, לא כדאי לפתח תקוות מוגזמות. השוטרים האיטלקיים ימשיכו לשתות אספרסו והבעיה האירופית תלווה אותנו עוד זמן רב. * יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הןא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 3.דורון 26/10/2011 21:55הגב לתגובה זורוברט תותח
- 2.הרואה את הנולד 26/10/2011 14:52הגב לתגובה זווהדבר שמרקל וסרקוזי הכי מפחדים ממנו זה שהם יכריזו על יציאה חד צדדית מגוש האירו יחזרו לדרכמה שלהם, יפחתו אותה במאות אחוזים וכל ימחקו בפועל את החוב שלהם
- 1.הסויחר 26/10/2011 13:28הגב לתגובה זואז מגלגלים את החוב לדורות הבאים. כל היתר קלאם פאדי.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.