2 השאלות שמעיבות על מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה
לפני כחודש נתקלתי בסיפור קטן וציני על חמישה שוטרי תנועה בעיירה קטנה בדרום איטליה. תפקידם של השוטרים היה לנתב את התנועה בעיירה, רק שבפועל מתגוררים בה קצת פחות מאלפיים איש ובסך הכול יש שם לא יותר מארבע כיכרות.
שוטרי התנועה החרוצים שעבודתם מסתכמת בשלב זה בישיבה בבית הקפה השכונתי, התעקשו שלמרות שהם לא ממש מכוונים את התנועה (שלא קיימת), הם תורמים משמעותית לצמיחת התוצר ומניעים את גלגלי הכלכלה המקומית באמצעות רכישה יומיומית של אספרסו.
הסיפור הזה, אבסורדי ככל שנשמע, הוא תיאור ממצה לבעיית חוסר היעילות באירופה. הוא מהווה את תמצית האתגרים הכלכליים המרכזיים שלה בשנים הקרובות. איך תצליח אירופה לייצר צמיחה מספקת בכדי לשרת את החוב התופח ובמקביל, כחלק מתוכניות הצנע, לצמצם משמעותית את המנגנון הממשלתי?
השאלה הזו תישאר תלויה באוויר. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור עדיין אם מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה בראשות מרקל וסרקוזי יתקיים היום. זאת, על רקע המחלוקות שהתגלו בין הצדדים. למעשה, נותרו שתי שאלות לא פתורות לקראת ההכרעה היום. הראשונה לגבי גובה ההפסדים שהבנקים האירופים יצטרכו לרשום בגין האג"ח היווניות שבידיהם. עד עתה טרם שיערכו הבנקים את החוב היווני לרמתו האמיתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשווקים. מהלך זה אמור להסב להם נזק כבד. ראוי לציין שכרגע, החשיפה של הבנקים הצרפתים היא המשמעותית ביותר.
השאלה השנייה שעומדת על הפרק, נוגעת לדרגת המינוף של ה-European Financial Stability Facility, מנגנון היציבות הפיננסית האירופית. חברה רשומה שתפקידה לספק הלוואות בריבית נוחה למדינות האירופיות הזקוקות לסיוע. כעת, משעלה הצורך להגדיל את המינוף של גוף זה, נשאלת השאלה מניין יבוא הכסף, מגופים פרטיים וציבוריים (אירופים ולא אירופים כאחד) או על ידי מתן ערבויות (ביטוח) לחלק מדרישות המימון של המדינות שנזקקות לעזרת המנגנון?
הפתרון המוצע מכשיר למעשה את ה-EFSF לשמש כנותן ערבויות למערכת הבנקאית, אם הבנקים האירופים יסכימו, בתמורה לערבויות, לקבל את מרות ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) שיפקח על בקרת הסיכונים שלהם ויאפשר שמירה על קווי האשראי. המהלך הזה חשוב. הוא מקנה כוח מאוד משמעותי לבנק המרכזי האירופי. סמכויותיו מקבלות גוון של בנק מרכזי אמיתי, מצב שאמור לטפל בשתי בעיות במקביל, מחנק האשראי הכללי באירופה וגיוס הון בעלות סבירה בטווח קצר במדינות כמו ספרד ואיטליה.
בסופו של דבר, פתרון ביניים למשבר החובות הריבוניים באירופה, בין אם יתקבל היום או לא, תלוי בנכונותה של גרמניה להישאר התורמת המשמעותית ביותר לתוכנית החילוץ של מרחב האירו. נראה כי לעת עתה מרקל תצליח לקבל תמיכה מבית לאישור התוכנית ובלבד שתקרת הערבויות של גרמניה לא תחצה את רף 211 מיליארד האירו, ושה-EFSF לא יקבל רישיון לפעול כגוף בנקאי מן המניין.
מסיבות אלה סביר להניח, שציפיות השוק יתממשו, והמהלך הזה ייצא לפועל בתקופה הקרובה. מה שכן, לא כדאי לפתח תקוות מוגזמות. השוטרים האיטלקיים ימשיכו לשתות אספרסו והבעיה האירופית תלווה אותנו עוד זמן רב.
- 3.דורון 26/10/2011 21:55הגב לתגובה זורוברט תותח
- 2.הרואה את הנולד 26/10/2011 14:52הגב לתגובה זווהדבר שמרקל וסרקוזי הכי מפחדים ממנו זה שהם יכריזו על יציאה חד צדדית מגוש האירו יחזרו לדרכמה שלהם, יפחתו אותה במאות אחוזים וכל ימחקו בפועל את החוב שלהם
- 1.הסויחר 26/10/2011 13:28הגב לתגובה זואז מגלגלים את החוב לדורות הבאים. כל היתר קלאם פאדי.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
