2 השאלות שמעיבות על מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה
לפני כחודש נתקלתי בסיפור קטן וציני על חמישה שוטרי תנועה בעיירה קטנה בדרום איטליה. תפקידם של השוטרים היה לנתב את התנועה בעיירה, רק שבפועל מתגוררים בה קצת פחות מאלפיים איש ובסך הכול יש שם לא יותר מארבע כיכרות.
שוטרי התנועה החרוצים שעבודתם מסתכמת בשלב זה בישיבה בבית הקפה השכונתי, התעקשו שלמרות שהם לא ממש מכוונים את התנועה (שלא קיימת), הם תורמים משמעותית לצמיחת התוצר ומניעים את גלגלי הכלכלה המקומית באמצעות רכישה יומיומית של אספרסו.
הסיפור הזה, אבסורדי ככל שנשמע, הוא תיאור ממצה לבעיית חוסר היעילות באירופה. הוא מהווה את תמצית האתגרים הכלכליים המרכזיים שלה בשנים הקרובות. איך תצליח אירופה לייצר צמיחה מספקת בכדי לשרת את החוב התופח ובמקביל, כחלק מתוכניות הצנע, לצמצם משמעותית את המנגנון הממשלתי?
השאלה הזו תישאר תלויה באוויר. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור עדיין אם מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה בראשות מרקל וסרקוזי יתקיים היום. זאת, על רקע המחלוקות שהתגלו בין הצדדים. למעשה, נותרו שתי שאלות לא פתורות לקראת ההכרעה היום. הראשונה לגבי גובה ההפסדים שהבנקים האירופים יצטרכו לרשום בגין האג"ח היווניות שבידיהם. עד עתה טרם שיערכו הבנקים את החוב היווני לרמתו האמיתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשווקים. מהלך זה אמור להסב להם נזק כבד. ראוי לציין שכרגע, החשיפה של הבנקים הצרפתים היא המשמעותית ביותר.
השאלה השנייה שעומדת על הפרק, נוגעת לדרגת המינוף של ה-European Financial Stability Facility, מנגנון היציבות הפיננסית האירופית. חברה רשומה שתפקידה לספק הלוואות בריבית נוחה למדינות האירופיות הזקוקות לסיוע. כעת, משעלה הצורך להגדיל את המינוף של גוף זה, נשאלת השאלה מניין יבוא הכסף, מגופים פרטיים וציבוריים (אירופים ולא אירופים כאחד) או על ידי מתן ערבויות (ביטוח) לחלק מדרישות המימון של המדינות שנזקקות לעזרת המנגנון?
הפתרון המוצע מכשיר למעשה את ה-EFSF לשמש כנותן ערבויות למערכת הבנקאית, אם הבנקים האירופים יסכימו, בתמורה לערבויות, לקבל את מרות ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) שיפקח על בקרת הסיכונים שלהם ויאפשר שמירה על קווי האשראי. המהלך הזה חשוב. הוא מקנה כוח מאוד משמעותי לבנק המרכזי האירופי. סמכויותיו מקבלות גוון של בנק מרכזי אמיתי, מצב שאמור לטפל בשתי בעיות במקביל, מחנק האשראי הכללי באירופה וגיוס הון בעלות סבירה בטווח קצר במדינות כמו ספרד ואיטליה.
בסופו של דבר, פתרון ביניים למשבר החובות הריבוניים באירופה, בין אם יתקבל היום או לא, תלוי בנכונותה של גרמניה להישאר התורמת המשמעותית ביותר לתוכנית החילוץ של מרחב האירו. נראה כי לעת עתה מרקל תצליח לקבל תמיכה מבית לאישור התוכנית ובלבד שתקרת הערבויות של גרמניה לא תחצה את רף 211 מיליארד האירו, ושה-EFSF לא יקבל רישיון לפעול כגוף בנקאי מן המניין.
מסיבות אלה סביר להניח, שציפיות השוק יתממשו, והמהלך הזה ייצא לפועל בתקופה הקרובה. מה שכן, לא כדאי לפתח תקוות מוגזמות. השוטרים האיטלקיים ימשיכו לשתות אספרסו והבעיה האירופית תלווה אותנו עוד זמן רב.
- 3.דורון 26/10/2011 21:55הגב לתגובה זורוברט תותח
- 2.הרואה את הנולד 26/10/2011 14:52הגב לתגובה זווהדבר שמרקל וסרקוזי הכי מפחדים ממנו זה שהם יכריזו על יציאה חד צדדית מגוש האירו יחזרו לדרכמה שלהם, יפחתו אותה במאות אחוזים וכל ימחקו בפועל את החוב שלהם
- 1.הסויחר 26/10/2011 13:28הגב לתגובה זואז מגלגלים את החוב לדורות הבאים. כל היתר קלאם פאדי.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
