פרסום ראשון

מי ומי במירוץ למשרת מנכ"ל דרורי שלומי

מספר מועמדים פוטנציאליים נמצאים ברשימות של יורם דרורי וטובית שלומי. בין שמות הפרסומאים על הכוונת נמצאים נסים מויאל, ספי שקד, יובל לב ועוד
משה בנימין | (6)

תהליך איתור המנכ"ל למשרד הפרסום דרורי שלומי BBDO האיץ בשבועות האחרונים - כך נודע לאייס. מאז סיום תפקידו של המנכ"ל הקודם רונן גלפרין (בסוף אוגוסט) שכיהן בתפקיד כשנה החלו בעלי המשרד יורם דרורי וטובית שלומי בגיבוש רשימת מועמדים פוטנציאליים בעלי שם שיוכלו להיכנס לתפקיד. לאייס נודע כי בתקופה האחרונה נערכו פגישות בין בעלי המשרד למספר בכירים כאשר על הכוונת נמצאים כ-8 מועמדים. לאחר הניסיון שלא עלה יפה עם רונן גלפרין (כיהן כסמנכ"ל שיווק בויזה כ.א.ל בטרם מונה למנכ"ל המשרד) מכוונים כעת בדרורי שלומי למינוי מנכ"ל שצבר קילומטראז' רציני ונסיון עשיר בענף הפרסום. השמות שעלו בינתיים הם נסים מויאל, המשנה למנכ"ל 'יהושע TBWA' שפרש מהמשרד לפני מספר חודשים ויובל לב, לשעבר במקאן אריקסון וכיום יועץ לאסטרטגיה שיווקית. שמות נוספים שעלו הם שירה ברקן ממקאן אריקסון שקיבלה פנייה לגבי התפקיד אך בין הצדדים לא התקיימה פגישה. שם נוסף שעלה במסדרונות דרורי-שלומי ויכול לשמש כליהוק מעניין הוא ספי שקד שפרש מהשותפות בענבר מרחב שקד ומחפש אף הוא את האתגר הבא בשוק. ברשימה המלאה נכללים שמות נוספים של סמנכ"לי שיווק ופרסומאים שחלקם מגששים בסביבת המשרד ומנסים להציע את עצמם לתפקיד. בתמונה הגדולה: מינוי מנכ"ל שיכול להצביע על עידן חדש השנה האחרונה לימדה את יורם דרורי וטובית שלומי, בעלי המשרד כמה לקחים חשובים. מחד, הם הבינו שההחלטה לשים את הכסף על איש שיווק צעיר ומבטיח לא הוכיחה את עצמה ומנגד הם הזכירו לעצמם ולכל מנכ"ל עתידי שעשוי להצטרף אליהם שהם עדיין מנווטים את הספינה באופן פעיל. בכיר בענף אומר על המשרד, כי "המשרד צריך כעת מנכ"ל בעל שם. מישהו 'סקסי' שיכול לעזור להם לעשות את הקפיצה לה הם מחכים ולהביא איתו לקוחות. יורם וטובית עשו עבודה מעולה עד עכשיו אבל הגיעו לתקרת הקשרים שלהם בצירוף לקוחות". הוא מוסיף ואומר: "במבט על המשרד ניתן לראות שבשנתיים האחרונות הוא לא השתתף ו/או זכה במכרזים בולטים בשוק. בנוסף, למרות הצמיחה שלו, גיוון הלקוחות דורש שיפור. הם צריכים להיכנס לקטגוריות נוספות, לצרף לקוחות מאתגרים ולנסות לרענן את התדמית".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיכל 27/10/2011 08:21
    הגב לתגובה זו
    הוא היחצן. זו טעות הבנה
  • 5.
    גיא 26/10/2011 23:22
    הגב לתגובה זו
    מי רוצה לנהל את המשרד המגוחך הזה?
  • 4.
    המעורר 26/10/2011 19:50
    הגב לתגובה זו
    רק מי שיודע להביא כסף והוא מולטי דיסיפלינארי. לקוחות הולכים אחרי מנהלים שמבינים את הביזנס שלהם, ולא אחרי מי שיודע לעשות פרסומת שלושים שניות - שממילא עבר זמנה. דרורי ושלומי לא מבינים שהעולם השתנה. חבל על הזמן שלהם וחבל על מי שיבוא אליהם, כל עוד הם לא מבינים את זה. בהצלחה
  • 3.
    ניסים בהצלחה (ל"ת)
    דונה 26/10/2011 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תתעוררו ותשתנו כבר! 26/10/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    או ד"ר קבורקיאן או מכת חשמל
  • 1.
    אלעד 26/10/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
    המשרד הזה מיצה עצמו מזמן. שום גימיק לא באמת ינער ממנו את האבק הרב שהצטבר במשך השנים.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.