בוכים על חלב שנשפך: סקטור הקמעונאות צנח בצל המחאה; מי מומלצת?

מניות הקמעונאות רשמו ירידות יתר בצל המחאה החברתית והלחץ על מחירי המזון. מאיר סלייטר מדש ברוקראז': "יש פגיעה כללית במכירות. אנשים לא מבזבזים בסופר כמו שהוא היו רגילים עד לפני חודשיים"
ערן צחי | (4)

בעיתות של חוסר וודאות בשווקים הפיננסים וירידות שערים רוחביים בכל בורסות העולם המשקיעים בדר"כ בורחים למניות הקמעונאות והתקשורת הנחשבות דפנסיביות. ההנחה שעומדת מאחורי גישה זו היא שאנשים לא מפסיקים לאכול וגם לא לדבר אחד עם השני, לכן החברות שפועלות בתחומים אלו ימשיכו להרוויח. אולם לסקטור הקמעונאות הישראלי יש צרות משלו - חרם צרכני על תנובה ומחאה חברתיח כוללת. את ההשפעה על החברות בתחום ניתן לראות גם בקופות הרושמות וגם במחירי המניות בבורסה.

מתחילת השנה מניית שופרסל איבדה 31.7%, צים שיווק נחתכה בכ-35%, ויקטורי איבדה כ-25%, אלון רבוע כחול צללה בכ43.6%, זאת כאשר מדד המעו"ף איבד רק כ-22%. מנגד מניית רמי לוי הצליחה לשמור על פרופיל חיובי כשהתחזקה בכ-3.75%.

אז כשסקטור שלם נמצא על הכוונת של הציבור הישראלי ועל הכוונת של ציבור המשקיעים, נשאלת השאלה - מי מסוכנת יותר ומי פחות ומה כדאי לעשות?

בשיחה עם Bizportal אומר מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בבית ההשקעות דש ברוקראז', "החרם על תנובה זה לא הסיפור הגדול, הסיפור הגדול זו המחאה.

היא גרמה להעלאת המודעות של אנשים למה שהם קונים, הם לא מבזבזים בסופר כמו שהוא היו רגילים עד לפני חודשיים".

מדובר בעובדה בשטח שהעלייה במודעות הורידה את הצריכה במזון: ביולי אוגוסט הנתונים של סטורנקסט (חברה שסוקרת את מה שעובר בקופות בסופרים) מצביעים כי יש ירידה בעיקר במוצרי החלב. סלייטר מסביר עוד כי השפעה עיקרית נוספת של המחאה היא ירידה במחירים, לדבריו "משהו שעוד לא ראינו כבר שנתיים". מוצרי המזון ירדו באוגוסט בכ-0.6% בהשוואה לחודש יולי.

רמי לוי - קטנה ויציבה

איך ההשפעות האלו מתבטאות בעסקייהם של החברות מסקטור הקמעונאות? "היום המחירים יורדים וזה יפגע להן ברווחיות. גם פוטנציאל של העלייה בצריכה יעלם בעקבות שיעורי הרווחיות הנמוכים. כל החברות נפגעות ממצב זה".

סלייטר מסביר, כי אלון רבוע כחול שלה הרווחיות הנמוכה ביותר בענף היא הראשונה להיפגע ועוד בצורה משמעותית, אחריה נמצאת שופרסל. מי שתפגע הכי פחות היא רמי לוי בגלל שלה יש רווחיות הכי גבוה ומינוף הנמוך ביותר.

שטראוס ואסם בצל המחאה

אסם אומנם מייצרת מזון ועכשיו כל חברות המזון נמצאות על הכוונת, אך היא פועלת בשוק שבו המחירים עלו בצורה מדודה ולא פראית. לכן, מעריך סלייטר, כי היא לא חשופה ישירות לחרם. בשורה תחתונה: ההשפעה של המחאה על אסם הינה מינורית. "אסם היא חברה סולידית מי שרוצה להחזיק במנייה סולידית אסם זו אחת מהן. היא לא הזדמנות גדולה אבל בהחלט יש פה הזדמנות סולידית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אופירה 15/09/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
    יציבה עם פוטנצייל אדיר
  • 1.
    דוד 15/09/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    נטו אחזקות
  • שמוליק 16/09/2011 07:20
    הגב לתגובה זו
    נטו אצלי בעדיפות
  • גילעד 15/09/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי מנייה יציבה עם תשואה חזקה ביותר, אפשר לראות זאת בגרפים חודשיים ושנתי חודש הבא נפתח תחום הסלולאר שיקפיץ את המניה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.