בוכים על חלב שנשפך: סקטור הקמעונאות צנח בצל המחאה; מי מומלצת?

מניות הקמעונאות רשמו ירידות יתר בצל המחאה החברתית והלחץ על מחירי המזון. מאיר סלייטר מדש ברוקראז': "יש פגיעה כללית במכירות. אנשים לא מבזבזים בסופר כמו שהוא היו רגילים עד לפני חודשיים"
ערן צחי | (4)

בעיתות של חוסר וודאות בשווקים הפיננסים וירידות שערים רוחביים בכל בורסות העולם המשקיעים בדר"כ בורחים למניות הקמעונאות והתקשורת הנחשבות דפנסיביות. ההנחה שעומדת מאחורי גישה זו היא שאנשים לא מפסיקים לאכול וגם לא לדבר אחד עם השני, לכן החברות שפועלות בתחומים אלו ימשיכו להרוויח. אולם לסקטור הקמעונאות הישראלי יש צרות משלו - חרם צרכני על תנובה ומחאה חברתיח כוללת. את ההשפעה על החברות בתחום ניתן לראות גם בקופות הרושמות וגם במחירי המניות בבורסה.

מתחילת השנה מניית שופרסל איבדה 31.7%, צים שיווק נחתכה בכ-35%, ויקטורי איבדה כ-25%, אלון רבוע כחול צללה בכ43.6%, זאת כאשר מדד המעו"ף איבד רק כ-22%. מנגד מניית רמי לוי הצליחה לשמור על פרופיל חיובי כשהתחזקה בכ-3.75%.

אז כשסקטור שלם נמצא על הכוונת של הציבור הישראלי ועל הכוונת של ציבור המשקיעים, נשאלת השאלה - מי מסוכנת יותר ומי פחות ומה כדאי לעשות?

בשיחה עם Bizportal אומר מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בבית ההשקעות דש ברוקראז', "החרם על תנובה זה לא הסיפור הגדול, הסיפור הגדול זו המחאה.

היא גרמה להעלאת המודעות של אנשים למה שהם קונים, הם לא מבזבזים בסופר כמו שהוא היו רגילים עד לפני חודשיים".

מדובר בעובדה בשטח שהעלייה במודעות הורידה את הצריכה במזון: ביולי אוגוסט הנתונים של סטורנקסט (חברה שסוקרת את מה שעובר בקופות בסופרים) מצביעים כי יש ירידה בעיקר במוצרי החלב. סלייטר מסביר עוד כי השפעה עיקרית נוספת של המחאה היא ירידה במחירים, לדבריו "משהו שעוד לא ראינו כבר שנתיים". מוצרי המזון ירדו באוגוסט בכ-0.6% בהשוואה לחודש יולי.

רמי לוי - קטנה ויציבה

איך ההשפעות האלו מתבטאות בעסקייהם של החברות מסקטור הקמעונאות? "היום המחירים יורדים וזה יפגע להן ברווחיות. גם פוטנציאל של העלייה בצריכה יעלם בעקבות שיעורי הרווחיות הנמוכים. כל החברות נפגעות ממצב זה".

סלייטר מסביר, כי אלון רבוע כחול שלה הרווחיות הנמוכה ביותר בענף היא הראשונה להיפגע ועוד בצורה משמעותית, אחריה נמצאת שופרסל. מי שתפגע הכי פחות היא רמי לוי בגלל שלה יש רווחיות הכי גבוה ומינוף הנמוך ביותר.

שטראוס ואסם בצל המחאה

אסם אומנם מייצרת מזון ועכשיו כל חברות המזון נמצאות על הכוונת, אך היא פועלת בשוק שבו המחירים עלו בצורה מדודה ולא פראית. לכן, מעריך סלייטר, כי היא לא חשופה ישירות לחרם. בשורה תחתונה: ההשפעה של המחאה על אסם הינה מינורית. "אסם היא חברה סולידית מי שרוצה להחזיק במנייה סולידית אסם זו אחת מהן. היא לא הזדמנות גדולה אבל בהחלט יש פה הזדמנות סולידית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אופירה 15/09/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
    יציבה עם פוטנצייל אדיר
  • 1.
    דוד 15/09/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    נטו אחזקות
  • שמוליק 16/09/2011 07:20
    הגב לתגובה זו
    נטו אצלי בעדיפות
  • גילעד 15/09/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי מנייה יציבה עם תשואה חזקה ביותר, אפשר לראות זאת בגרפים חודשיים ושנתי חודש הבא נפתח תחום הסלולאר שיקפיץ את המניה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".