בכיל מחפשים פשרה: חודש המו"מ עם משרד האוצר בסוגיית קציר המלח ומימונו
מניותיה של החברה לישראל וכיל נפלו בכ-20% בשבוע החולף ברקע לדרישה כי לפיה מפעלי ים המלח יצטרכו לשאת בחלק הארי של קציר המלח. כעת מפרסמת כיל הודעה לבורסה לפיה חודש משא ומתן עם משרד האוצר.
חברת כיל, בבעלותה של חברה לישראל מסרה היום כי ביום חמישי האחרון התקיימה פגישה בין שר האוצר, יובל שטייניץ, לבין יו"ר דירקטוריון החברה לישראל, מר אמיר אלשטיין. בפגישה זו הוחלט על חידוש והאצת המו"מ בין משרד האוצר לבין מפעלי ים המלח בסוגיית קציר המלח ומימונו, במטרה להגיע לסיכום מהיר, ככל האפשר, בנושא.
נזכיר כי בתחילת שבוע שעבר פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, חוות דעת שלפיה על מפעלי ים המלח לשאת בחלק הארי של קציר המלח מבריכה מספר 5, ובמקביל יש לשקול הטלת מס מיוחד על רווחי קונצרן כימיקלים לישראל, בעל השליטה במפעלי ים המלח. בתגובה לידיעה בשבוע החולף איבדו מניותיה של החברה לישראל 22% ואילו כיל נפלה בכ-16%.
לדעת ליכט, על מפעלי ים המלח "לשאת בחלק משמעותי ביותר מעלות הקציר". להערכת החברה, מדובר ב-3.76 מיליארד שקל עד תום הזיכיון שלה בשנת 2030, ואילו החברה הממשלתית להגנת ים המלח מעריכה שמדובר ב-4.9 מיליארד שקל. לכך יש לצרף כמה מאות מיליוני שקלים שיהיה צורך להשקיע בהגנת החופים. יתר המימון, אומר ליכט, צריך לבוא מהמדינה, המועצה האיזורית ובתי המלון שלחוף הבריכה.
בתגובה לחוות דעתו של ליכט הודיע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי ידרוש שמפעלי ים המלח ישאו ב-90% מעלות הקציר. עמותת אדם, טבע ודין, העומדת מאחורי הצעות חוק הקוראות להסדיר את נושא ים המלח, בירכה על חוות הדעת וקראה שלא להתנות את פתרון בעיית בריכה 5 במתן זיכיון למפעלי ים המלח להקים בריכת אידוי נוספת.
מכיל נמסר כי דעת ההנהלה בחברה דומה לדעת שר האוצר כי פתרון זה צריך להביא לידי ביטוי את האינטרס הציבורי, תוך הכרה בחשיבותם ובתרומתם הגדולה של מפעלי ים המלח להכנסות המדינה, ובעיקר לאנשים החיים בנגב; ולחיסכון הפנסיוני של כלל האנשים הבוגרים בישראל. יש לזכור, רוב מניות חברת כיל מוחזקות באופן ישיר ועקיף על ידי הציבור הרחב.
לדברי דני חן, מנכ"ל מפעלי ים המלח, "אנו מעוניינים להגיע לפשרה מוסכמת עם הממשלה בנוגע לפתרון סוגיית ים המלח. מפעלי ים המלח פעלה מראשית הדרך באחריות ותמכה בפתרון הקציר המלא מול החלופות האחרות. אנו תקווה כי נוכל להציג בקרוב בשורה טובה לתושבי הנגב ולאזרחי ישראל בכלל".
- 2.כיל פריארים 11/09/2011 10:48הגב לתגובה זוהרסה לעם את הפנסיה וגם ועדת בכר . הרסתם את טבע עכשיו גם כיל אחכ הבנקים ובסוף תסגרו את המדינה ותפטרו את כולם
- 1.משקיע 11/09/2011 10:37הגב לתגובה זובכל זאת עם הטלת מס וללא החברה שווה הרבה יותר
- יעל 11/09/2011 11:46הגב לתגובה זולא יהיו יותר דוידנדים ולא כדאי להשקיע במניה וכמו שאני מתרשמת ממשםחת עופר עוד כמה זמן כיל תמכר
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
