בעקבות פרסום הדו"חות של לחברת כיל לרבעון השני, מעלה בנק איגוד את המלצתו למניה מ"תשואת חסר" ל"החזק" ואת מחיר היעד מ-52 שקל ל-54 שקל. "ברבעון השני עקפה כיל את התחזיות שלנו בכל המגזרים פרט למגזר האשלג", כותב האנליסט דורון דגול בהסברים להמלצה. גם העלייה בדולר לעומת רמתו בעת כתיבת הסקירה הקודמת תורמת להעלאת מחיר היעד השקלי באופן טכני.

דגול מסביר, כי העלה את ההמלצה לאחר שמחיר המניה נפל בבורסה בחודש האחרון עד כדי דיסקאונט משמעותי ממחיר היעד, אך לאחר מכן תיקנה חלק מהירידות. לדבריו, הערכת השווי משקפת מכפיל רווח של 12.5 על הרווח הנקי הצפוי השנה, ומכפיל של 11.7 על הרווח הצפוי ב-2012.

באיגוד מעריכים, כי הכנסות החברה יעברו השנה את השבעה מיליארד דולר. הרווח הנקי צפוי להסתכם השנה בכ-1.56 מיליארד דולר או 1.2 דולר למניה. "אנחנו מעריכים את תנאי השוק בענפים בהם פועלת כיל כחזקים אך מתמחרים עלייה מסוימת בסיכון, כתוצאה מתנודתיות שערי החליפין, מהתמתנות הצמיחה העולמית ומאירועים נקודתיים שהשפיעו לחיוב בטווח הקצר על עסקיה של החברה אך עלולים להתהפך בטווח של שנה-שנתיים", כותב דגול.

לדבריו, "בטווח הקצר עולים מחירי האשלג בקצב מרשים, וחתימת הסכם עם ההודים לפי מחיר של 490 דולר לטון מעודדת מאוד. גם מחירי הפוספט מזנקים בקצב נאה, תחום המוצרים התעשייתיים צומח קצת יותר מהתחזיות שלנו ותחום מוצרי התכלית מתאושש, כשבין היתר הוא מושפע מעליית חומרי הגלם: הפוספט והחומצה הזרחתית. עם זאת, ועל אף מלאי הגרעינים שמחזיק את מגזר האשלג גבוה, קשה להצדיק את הזינוקים המתמשכים במחירי הפוספטים, כשברקע ערב הסעודית מתחילה להכנס לשוק עם פרויקט MA'ADEN ליצור DAP".

באיגוד מציינים כי "בעיות אספקה זמניות מתוניסיה וממרוקו, יחד עם כמה אירועים נקודתיים תדלקו את עליות המחירים. אם תחול תפנית במחירי הפוספטים או אם תחמיר ההאטה העולמית, תחום מוצרי התכלית עלול להיות מושפע מכך. מגזר הברום, המהווה מנוע צמיחה, נהנה מיציאת היצרנים הסינים מהשוק. מגזר זה צומח בקצב נאה לעומת אשתקד, אך גם בו יש כמה איתותים של האטה ולכן אנחנו ממתנים את תחזית הצמיחה שהענקנו לתחום החל מהשנה הבאה".

בסיכום האירועים טוענים באיגוד, כי בינתיים כיל במצב מצויין, בפרט לאור העובדה שהיא נהנית מתנאי שוק טובים. בצד נקודות החולשה מציינים באיגוד, כי יש לא מעט סימני שאלה לגבי יכולת החברה לשמור על קצבי הצמיחה הללו ללא הרחבות קיבולת הייצור. סימני שאלה אחרים עולים לגבי איתנות הענפים בהם פועלת החברה לאורך זמן.

ברקע מציינים בבנק את המשא ומתן לגבי מימון קציר ים המלח שטרם הוכנס למודל ושעלול להוריד את שווי החברה ואת סיכוני המחאה החברתית, שעלולים לפגוע בה דרך מס חברות והעלאת תמלוגים.

במבט קדימה מעריכים באיגוד כי היצע הדשנים צפוי לגדול. בשנים 2013 ו-2014 יתחיל לפעול מפעל ש-VALE רכשה מריו טינטו ולהפיק כ-24 מיליון טון אשלג בשנה. על פי התחזיות, כמות זו תוכפל בהמשך. גם יצרן האשלג הרוסי Eurochem פועל להקמת אשלג. הוא אמור להתחיל לייצר ב-2013 ולהגדיל את התפוקה בהדרגה ליותר מ-2.3 מיליון טון.

היצרניות פוטאש ומוזאיק מתכננות הרחבות יצור של עד חמישה מיליון טון במהלך העשור הקרוב וגם כיל מתכוונת להגדיל את התפוקה שלה. ברקע קיים גם מיכרה ש-BHP מתכננת להקים ואמור להתחיל להזרים אשלג לשוק במהלך 2015-2016 עם תפוקה משמעותית יותר ב-2018. כל ההתפתחויות הללו ישפיעו על המחירים.