לקראת פסח: עליות במחירי המזון ברשתות השיווק
כך עולה מנתוני גיאוקרטוגרפיה, לעומת המחירים שהיו בתקופה המקבילה בשנה שעברה - המחיר של קילו מצות עלה ב-10%. מנגד, רשתות השיווק ממשיכות להציג להציג תוצאות טובות ורווחיות גבוהה, ולא בטוח שיש להן סיבה להיטיב מאוד עם הצרכנים, שנאבקים עם יוקר המחיה
לקראת חג הפסח המתקרב, הצרכנים בישראל נערכים לרכישות מוגברות של מוצרי מזון ומצרכים לחג. עם זאת, ניכר כי המחירים ברשתות השיווק נמצאים במגמת עלייה, על נתונים שפרסמה גיאוקרטוגרפיה - מה שמעורר דאגה בקרב הצרכנים. מנגד, ייתכן כי מדובר בעליית מחירים שמקדימה את המבצעים שעליהם יכריזו הרשתות לקראת החג - כשלמעשה תהיה זו הורדת מחירים, כפי שקורה לעתים קרובות
בשבועות האחרונים דווח על עליות מחירים במגוון מוצרים בסיסיים ברשתות השיווק. כך לדוגמה, מחיר קילוגרם מצות עלה בכ-10% לעומת השנה שעברה, ואילו מחיר יין קידוש עלה בכ-8%. גם מוצרי יסוד כמו שמן, סוכר וקמח רשמו עליות מחירים של בין 5% ל-12% לעומת התקופה המקבילה.
מנגד, רשתות השיווק עצמן מציגות רווחיות גבוהה במיוחד. אלקטרה צריכה, המחזיקה ברשת קרפור בישראל, דיווחהעל רווח נקי של כ-30.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024 - פי שלושה לעומת הרווח בתקופה המקבילה ב-2023. הכנסות החברה צמחו בכ-9% והסתכמו בכ-2 מיליארד שקל. פעילות קרפור עצמה הציגה צמיחה של 7% בהכנסות ומעבר לרווחיות עם רווח נקי של 817 אלף שקל. בנוסף, מנכ"ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר, העריך לאחר פרסום הדו"חות כי קרפור צפויה להגיע לקצב מכירות רבעוני של מיליארד שקל בתחילת 2025, ואף לא שלל אפשרות של הנפקת החברה בבורסה בשנה הקרובה.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- מדדי הצריכה והתעשייה - מה הם מלמדים על המשק והצרכן הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם רשת ויקטורי, שבבעלות משפחת רביד, נהנתה מעלייה של 8% בהכנסות ברבעון השלישי של 2024, שהגיעו לכ-500 מיליון שקל. הרווח התפעולי של החברה צמח בתקופה הזו ב-5% לכ-25 מיליון שקל, והרווח הנקי הגיע ל-18 מיליון שקל – עלייה של 4% לעומת הרבעון המקביל.
הרשת הקמעונית הגדולה ביותר בישראל, שופרסל, המשיכה להציג צמיחה בהכנסות וברווחיות. הכנסותיה צמחו ברבעון השלישי של השנה שעברה ב-7% והסתכמו בכ-3.5 מיליארד שקל, בעוד שהרווח הגולמי טיפס לכ-950 מיליון שקל. הרווח התפעולי הגיע ל-150 מיליון שקל – עלייה של 4%, והרווח הנקי הסתכם ב-100 מיליון שקל, עלייה של 3%.
רשת רמי לוי שיווק השקמה, שנחשבת אחת השחקניות המרכזיות בתחום רשתות השיווק המוזלות, רשמה גם היא צמיחה נאה ברבעון השלישי של 2024. הכנסותיה גדלו ב-6% והסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל, ואילו הרווח הנקי עלה ב-2% ל-60 מיליון שקל.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
רשתות השיווק בישראל סיכמו את 2024 עם עלייה של 7.2% בפדיון הכולל (במחירים קבועים), המשקפת צמיחה חזקה לעומת 2.1% בלבד שנרשמה ב-2023. עם זאת, ברבעון האחרון של השנה נרשמה ירידה בקצב הצמיחה, כשהפדיון עלה ב-2.1% בלבד לעומת 4.8% ברבעון השלישי של השנה. העלייה הכללית במכירות הובלה בעיקר על ידי גידול משמעותי במכירות מוצרי הלבשה (17.3%) והמוצרים בני הקיימה (19.6%), המצביעים על שינויים בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי. מנגד, מגזרי הדלק והאנרגיה דווקא רשמו ירידה של 3.1%.
הנתונים הכלכליים מצביעים על כך שרשתות השיווק בישראל נהנות מרווחיות גבוהה, בזמן שהצרכנים עצמם ממשיכים להתמודד עם עליית מחירים משמעותית. על אף תלונות הציבור והמחאות נגד יוקר המחיה, הדו"חות הכספיים מציגים תמונה ברורה – הענף ממשיך לצמוח, ולמרות ניסיונות להוזיל מחירים, הרווחיות של הרשתות נמצאת במגמת עלייה מתמדת. הרגולטורים והממשלה צריכים לעבוד קשה יותר כדי שהצרכנים יתחילו שינוי בעלות של סל הקניות שלהם, ולא נראה שמשהו כזה יקרה בעתיד הנראה לעין. מנגד, למשקיעים בחברות האלה מדובר במגמה מבורכת.
- 1.אנונימי 24/03/2025 11:52הגב לתגובה זואיך זה יכול להיות הרי הנגיד הודיע ברבים שאין התיקרות בכלל בכל הענפים
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
