רשתות השיווק ב-2024: גידול של 7.2% בפדיון
המכירות הכוללות של רשתות השיווק רשמו עלייה שנתית משמעותית, אך נתוני הרבעון האחרון מראים על האטה בצמיחה. תחומי המזון ממשיכים לגדול בקצב מתון, בעוד מגזרי ההלבשה והמוצרים בני הקיימה ממשיכים להוביל את הצמיחה
רשתות השיווק בישראל מסכמות את שנת 2024 עם עלייה של 7.2% בפדיון הכולל (במחירים קבועים), המשקפת צמיחה חזקה לעומת 2.1% בלבד שנרשמה בשנת 2023. עם זאת, ברבעון האחרון של השנה נרשמה ירידה בקצב הצמיחה, כאשר הפדיון עלה ב-2.1% בלבד לעומת 4.8% ברבעון השלישי של
השנה. העלייה הכללית במכירות הובלה בעיקר על ידי גידול משמעותי במכירות מוצרי הלבשה (17.3%) והמוצרים בני הקיימה (19.6%), המצביעים על שינויים בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי. מנגד, מגזרי הדלק והאנרגיה דווקא רשמו ירידה של 3.1%.
נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה,
תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה. פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר
של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה
הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.
מזון יציב, הלבשה ואלקטרוניקה ממשיכים לעלות
מגזר המזון, שמהווה את החלק המשמעותי ביותר בפדיון
רשתות השיווק, רשם גידול שנתי של 2.7%, המשקף יציבות יחסית בהשוואה לשנה הקודמת (1.7%). ברבעון האחרון של השנה צמח מגזר זה ב-1.5%, נתון נמוך מעט מהעלייה של 1.6% שנרשמה ברבעון השלישי. הקטגוריות שרשמו את העליות המשמעותיות ביותר היו הלבשה ומוצרי בני קיימה, שהמשיכו
להציג צמיחה דו-ספרתית גבוהה. מוצרים אלקטרוניים ורהיטים רשמו גם הם עליות נאות, כאשר הצרכנים הישראלים המשיכו להפנות יותר מהכנסותיהם לצריכה פרטית שאינה מזון.
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- הסופרים רוצים לנצל את המצב בשביל לא לסמן מוצרים - משרד הכלכלה ׳בוחן׳
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי לאחר צמיחה חזקה ברבעון השלישי, חל שינוי מגמה מסוים ברבעון
האחרון של השנה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההתייקרות הכללית במשק, שהובילה להאטה מסוימת בצריכה. העלאות הריבית שננקטו בחלק מהשנה לצורך ריסון האינפלציה השפיעו על כוח הקנייה של הצרכנים, וייתכן כי השפעתן ניכרה יותר לקראת סוף השנה. בנוסף, גידול מתון יחסית במכירות
המזון מרמז על כך שהצרכנים משנים את סדרי העדיפויות שלהם, ומקצים יותר מהכנסתם לרכישות שאינן מוצרי צריכה בסיסיים, כמו הלבשה, אלקטרוניקה וריהוט.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר 2025 - בדומה להערכות הכלכלנים.
בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%.
ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%.
*שכר דירה*
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
*מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים*
