הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ

התקפות סייבר של האקרים שמזוהים עם איראן על חברת מאגר-טק שאחראית על לחצני חירום של גני ילדים

עמית בר |
נושאים בכתבה האקרים מתקפת סייבר משטרה


משטרת ישראל תחת מתקפת סייבר - חשבון ה-X נפרץ ופרסם תרמית קריפטו -  חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) של משטרת ישראל, המשמש את "מרכז הגיוס של המשטרה", נפל קורבן לפריצה מתוחכמת שהובילה לפרסום מודעה תרמיתית. מדובר במכה תדמיתית משמעותית, במיוחד כשמדובר במשטרה שאמונה על הגנת הציבור מפני פשיעה מקוונת.

המקרה התגלה כאשר בחשבון הרשמי של "מרכז הגיוס של משטרת ישראל" פורסמה מודעה באנגלית, הקוראת לציבור "להתחיל לסחור בחוכמה" עם פלטפורמת מסחר מזויפת של TradingView. המודעה כללה קישור לאתר דמוי הפלטפורמה המקורית, אך בפועל הובילה לאתר המתחזה תחת הדומיין "download-desktop.com". האתר, שנוצר רק ארבעה ימים לפני המקרה, שימש להפצת תוכנה זדונית שהותקנה על מכשירי הגולשים.

לדברי המשטרה, החשבון הושבת באופן מיידי לאחר גילוי הפריצה, ובוצעו פעולות אבטחה נוספות יחד עם נציגי X.

מטרת התרמית: תוכנה זדונית במסווה של השקעה בקריפטו

אתר התרמית נבנה בצורה מתוחכמת כדי להיראות כאילו מדובר בפלטפורמת המסחר האמיתית של TradingView. האתר הציע להוריד אפליקציית דסקטופ, אך בפועל התקין תוכנה זדונית שמטרתה כנראה לגנוב מידע אישי, כמו סיסמאות וכרטיסי אשראי.


חשבון רדום שזכה לפתע לוויראליות

חשבון ה-X המדובר נוצר בנובמבר 2023 ומשמש לפרסום מודעות גיוס בלבד. הוא כולל 311 עוקבים בלבד ופעילות דלה מאוד. עם זאת, המודעה התרמיתית הצליחה להגיע לכמות מאוד גדולה של צפיות. עם זאת, צריך לזכור שלא מדובר בחשבון המרכזי של המשטרה. מדובר בדף פרסום המשמש להפצת מודעות גיוס בלבד ואינו כולל מידע או נתונים אחרים. החשבון אובטח מחדש ובוצעו פעולות אבטחה מיידיות נוספות. במשטרה ממשיכים לבחון את המקרה להפקת לקחים בהתאם.


התקפות של האקרים ללא הפסקה - פריצה ללחצני חירום של גני ילדים

וזה לא הכל. מתקפת סייבר חריגה היתה היום כאשר כאשר קבוצת האקרים המזוהה עם איראן פרצה למערכות של חברת מאגר-טק. התוקפים הצליחו להשתלט על לחצני חירום שהותקנו בכ-20 גני ילדים והשמיעו באמצעותם אזעקות צבע אדום, שירים בערבית ומסרי תמיכה בטרור. בנוסף, פרצו האקרים למערכת נוספת של החברה ושלחו מסרונים מאיימים לעשרות אלפי אזרחים.

מאגר-טק, היא חברה פרטית המספקת שירותי לחצני מצוקה לבתים ולעסקים, מצאה את עצמה תחת מתקפה חסרת תקדים. הפורצים ניצלו את המערכות המתקדמות של החברה, המצוידות ברמקולים שמיועדים לתקשורת עם מוקדי החירום, להפצת מסרי טרור וליצירת תחושת בהלה בקרב האוכלוסייה. בשל המתקפה, השביתה החברה את שירותיה, ואתר האינטרנט שלה הוגדר כ"לא זמין" עקב תחזוקה בשרתי החברה.

מי עומד מאחורי המתקפה? קבוצת האקרים בשם חאנדאלה, הפועלת ככל הנראה בחסות איראן, לקחה אחריות על המתקפה. הקבוצה פרסמה בערוצי התקשורת שלה מידע שכביכול נגנב מהמשרד לביטחון לאומי, כולל רשימות מיקומי מרחבים מוגנים ורישיונות נשק. עם זאת, בדיקה ראשונית העלתה כי המידע הגיע מחברה פרטית ולא ממשרד ממשלתי. ממערך הסייבר הלאומי עדכן כי מדובר בפריצה למערכת פרטית של מאגר-טק, ושלא מדובר בחדירה למערכות ממשלתיות. המערך המליץ למנהלי המערכות להחליף סיסמאות ולחזק את אבטחת המידע. בנוסף, התבקשו אזרחים שקיבלו את המסרונים המאיימים להתעלם מהם, ולהימנע מפתיחת קישורים זדוניים.

קיראו עוד ב"בארץ"

שאלות ותשובות בנושא מתקפות סייבר

כיצד מתבצעות מתקפות סייבר מסוג זה?
מתקפות סייבר מסוג זה מתרחשות כאשר האקרים מנצלים פרצות אבטחה במערכות לא מוגנות. במקרה הזה, נראה שהפורצים ניצלו סיסמאות חלשות או חוסר עדכון של המערכת.

האם הפריצה יכולה לגרום נזק ארוך טווח?
מתקפות סייבר מסוג זה עלולות לגרום לפגיעה באמון הציבור בשירותי החירום ולגרור השלכות משפטיות וכלכליות לחברות שנפגעות מהן.

מה ניתן לעשות כדי למנוע מתקפות כאלה?
תשובה: חשוב לשמור על מערכות מעודכנות, להשתמש בסיסמאות חזקות ולאמץ טכנולוגיות אבטחת מידע מתקדמות כמו אימות דו-שלבי והצפנת נתונים.

האם אזרחים צריכים לחשוש ממידע שנגנב?
במקרה זה, המידע שנגנב אינו מכיל נתונים רגישים של אזרחים, אך חשוב להיזהר מהודעות חשודות ולדווח על כל פעילות לא תקינה.



שאלות ותשובות בנושא התרמית באתר X

איך ניתן להבחין בין אתר לגיטימי לבין אתר תרמיתי?
חשוב לבדוק את כתובת הדומיין. במקרים של אתרי תרמית, הדומיין שונה במעט מהאתר המקורי. בנוסף, מומלץ להימנע מהורדת תוכנות או אפליקציות שלא דרך האתר הרשמי.

מה ניתן לעשות אם נפלתי קורבן להונאה כזו?
יש להחליף סיסמאות באופן מיידי ולוודא שאין גישה לחשבונות האישיים. מומלץ להתייעץ עם מומחה אבטחת מידע ולדווח על המקרה לרשויות הרלוונטיות.

האם ישנם עוד מקרים של פריצה לחשבונות רשמיים?
בהחלט. בתקופה האחרונה, ארגונים ומוסדות רבים נחשפו למתקפות דומות, במיוחד על רקע העלייה בפעילות סייבר עוינת מצד גורמים זרים.

איך ניתן לשפר את אבטחת החשבונות ברשתות החברתיות?
חשוב להפעיל אימות דו-שלבי (2FA), לבחור סיסמאות חזקות ולהימנע משיתוף פרטי כניסה עם אחרים. בנוסף, חשוב לעקוב אחרי פעילות החשבון ולפעול במהירות במקרה של חשד לפריצה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדרגות מס שי אהרונוביץ בצלאל סמוטריץ'

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.