חשבון מרכז הגיוס משטרת ישראל (מ-X)
צילום: חשבון מרכז הגיוס משטרת ישראל (מ-X)

חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ

התקפות סייבר של האקרים שמזוהים עם איראן על חברת מאגר-טק שאחראית על לחצני חירום של גני ילדים

עמית בר |


משטרת ישראל תחת מתקפת סייבר - חשבון ה-X נפרץ ופרסם תרמית קריפטו -  חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) של משטרת ישראל, המשמש את "מרכז הגיוס של המשטרה", נפל קורבן לפריצה מתוחכמת שהובילה לפרסום מודעה תרמיתית. מדובר במכה תדמיתית משמעותית, במיוחד כשמדובר במשטרה שאמונה על הגנת הציבור מפני פשיעה מקוונת.

המקרה התגלה כאשר בחשבון הרשמי של "מרכז הגיוס של משטרת ישראל" פורסמה מודעה באנגלית, הקוראת לציבור "להתחיל לסחור בחוכמה" עם פלטפורמת מסחר מזויפת של TradingView. המודעה כללה קישור לאתר דמוי הפלטפורמה המקורית, אך בפועל הובילה לאתר המתחזה תחת הדומיין "download-desktop.com". האתר, שנוצר רק ארבעה ימים לפני המקרה, שימש להפצת תוכנה זדונית שהותקנה על מכשירי הגולשים.

לדברי המשטרה, החשבון הושבת באופן מיידי לאחר גילוי הפריצה, ובוצעו פעולות אבטחה נוספות יחד עם נציגי X.

מטרת התרמית: תוכנה זדונית במסווה של השקעה בקריפטו

אתר התרמית נבנה בצורה מתוחכמת כדי להיראות כאילו מדובר בפלטפורמת המסחר האמיתית של TradingView. האתר הציע להוריד אפליקציית דסקטופ, אך בפועל התקין תוכנה זדונית שמטרתה כנראה לגנוב מידע אישי, כמו סיסמאות וכרטיסי אשראי.


חשבון רדום שזכה לפתע לוויראליות

חשבון ה-X המדובר נוצר בנובמבר 2023 ומשמש לפרסום מודעות גיוס בלבד. הוא כולל 311 עוקבים בלבד ופעילות דלה מאוד. עם זאת, המודעה התרמיתית הצליחה להגיע לכמות מאוד גדולה של צפיות. עם זאת, צריך לזכור שלא מדובר בחשבון המרכזי של המשטרה. מדובר בדף פרסום המשמש להפצת מודעות גיוס בלבד ואינו כולל מידע או נתונים אחרים. החשבון אובטח מחדש ובוצעו פעולות אבטחה מיידיות נוספות. במשטרה ממשיכים לבחון את המקרה להפקת לקחים בהתאם.


התקפות של האקרים ללא הפסקה - פריצה ללחצני חירום של גני ילדים

וזה לא הכל. מתקפת סייבר חריגה היתה היום כאשר כאשר קבוצת האקרים המזוהה עם איראן פרצה למערכות של חברת מאגר-טק. התוקפים הצליחו להשתלט על לחצני חירום שהותקנו בכ-20 גני ילדים והשמיעו באמצעותם אזעקות צבע אדום, שירים בערבית ומסרי תמיכה בטרור. בנוסף, פרצו האקרים למערכת נוספת של החברה ושלחו מסרונים מאיימים לעשרות אלפי אזרחים.

מאגר-טק, היא חברה פרטית המספקת שירותי לחצני מצוקה לבתים ולעסקים, מצאה את עצמה תחת מתקפה חסרת תקדים. הפורצים ניצלו את המערכות המתקדמות של החברה, המצוידות ברמקולים שמיועדים לתקשורת עם מוקדי החירום, להפצת מסרי טרור וליצירת תחושת בהלה בקרב האוכלוסייה. בשל המתקפה, השביתה החברה את שירותיה, ואתר האינטרנט שלה הוגדר כ"לא זמין" עקב תחזוקה בשרתי החברה.

מי עומד מאחורי המתקפה? קבוצת האקרים בשם חאנדאלה, הפועלת ככל הנראה בחסות איראן, לקחה אחריות על המתקפה. הקבוצה פרסמה בערוצי התקשורת שלה מידע שכביכול נגנב מהמשרד לביטחון לאומי, כולל רשימות מיקומי מרחבים מוגנים ורישיונות נשק. עם זאת, בדיקה ראשונית העלתה כי המידע הגיע מחברה פרטית ולא ממשרד ממשלתי. ממערך הסייבר הלאומי עדכן כי מדובר בפריצה למערכת פרטית של מאגר-טק, ושלא מדובר בחדירה למערכות ממשלתיות. המערך המליץ למנהלי המערכות להחליף סיסמאות ולחזק את אבטחת המידע. בנוסף, התבקשו אזרחים שקיבלו את המסרונים המאיימים להתעלם מהם, ולהימנע מפתיחת קישורים זדוניים.

קיראו עוד ב"בארץ"

שאלות ותשובות בנושא מתקפות סייבר

כיצד מתבצעות מתקפות סייבר מסוג זה?
מתקפות סייבר מסוג זה מתרחשות כאשר האקרים מנצלים פרצות אבטחה במערכות לא מוגנות. במקרה הזה, נראה שהפורצים ניצלו סיסמאות חלשות או חוסר עדכון של המערכת.

האם הפריצה יכולה לגרום נזק ארוך טווח?
מתקפות סייבר מסוג זה עלולות לגרום לפגיעה באמון הציבור בשירותי החירום ולגרור השלכות משפטיות וכלכליות לחברות שנפגעות מהן.

מה ניתן לעשות כדי למנוע מתקפות כאלה?
תשובה: חשוב לשמור על מערכות מעודכנות, להשתמש בסיסמאות חזקות ולאמץ טכנולוגיות אבטחת מידע מתקדמות כמו אימות דו-שלבי והצפנת נתונים.

האם אזרחים צריכים לחשוש ממידע שנגנב?
במקרה זה, המידע שנגנב אינו מכיל נתונים רגישים של אזרחים, אך חשוב להיזהר מהודעות חשודות ולדווח על כל פעילות לא תקינה.



שאלות ותשובות בנושא התרמית באתר X

איך ניתן להבחין בין אתר לגיטימי לבין אתר תרמיתי?
חשוב לבדוק את כתובת הדומיין. במקרים של אתרי תרמית, הדומיין שונה במעט מהאתר המקורי. בנוסף, מומלץ להימנע מהורדת תוכנות או אפליקציות שלא דרך האתר הרשמי.

מה ניתן לעשות אם נפלתי קורבן להונאה כזו?
יש להחליף סיסמאות באופן מיידי ולוודא שאין גישה לחשבונות האישיים. מומלץ להתייעץ עם מומחה אבטחת מידע ולדווח על המקרה לרשויות הרלוונטיות.

האם ישנם עוד מקרים של פריצה לחשבונות רשמיים?
בהחלט. בתקופה האחרונה, ארגונים ומוסדות רבים נחשפו למתקפות דומות, במיוחד על רקע העלייה בפעילות סייבר עוינת מצד גורמים זרים.

איך ניתן לשפר את אבטחת החשבונות ברשתות החברתיות?
חשוב להפעיל אימות דו-שלבי (2FA), לבחור סיסמאות חזקות ולהימנע משיתוף פרטי כניסה עם אחרים. בנוסף, חשוב לעקוב אחרי פעילות החשבון ולפעול במהירות במקרה של חשד לפריצה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים

הבנק מציע חשבון השקעות עם 10 פעולות חודשיות ללא עמלות וקובע מודל קבוע של 0% במטבע חוץ בחשבון ובכרטיס - החידוש: אתם לא צריכים להעביר משכורת, הכוכבית: זה רק בשנה הראשונה 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וואן זירו

בנק ONE ZERO מרחיב את פעילותו בשוק ההון ומצהיר כי מסלול המסחר החדש שלו יהיה פתוח לכל לקוח, ללא דמי טיפול או מנוי וללא מגבלת זמן. לפי פרטי המסלול, מצטרפים חדשים יקבלו 10 פעולות קנייה או מכירה בחודש ללא עמלה, לצד אפס עלויות בעסקאות מטבע חוץ בחשבון ובכרטיס. בשנה הראשונה להצטרפות אין צורך בהעברת משכורת, ובתקופה זו נהנים הלקוחות מכלל תנאי חבילת One+ ללא מגבלה.

החבילה כוללת 10 פעולות בחודש ללא עמלות קנייה או מכירה, פטור מדמי משמרת, אפס עמלות המרת מטבע, אפס עמלות העברת מט"ח ואפס עמלות המרה ברכישות בכרטיס. מהשנה השנייה ואילך, המשך ההטבות יותנה בהעברת משכורת חודשית, או בהעברות חודשיות של לפחות 10,000 שקל. הבנק מדגיש כי תנאי העמלות אינם מוגבלים בזמן ואינם צפויים להשתנות לאחר תקופה קצובה.

מנכ"ל הבנק, אייל גפני מתייחס להצעות שמציגים חלק מהבנקים המסורתיים ומציין כי ההטבות שהוצעו עד כה בישראל כוונו בעיקר לצעירים ונקבעו לפרקי זמן קצרים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות - במיוחד בתחום המטבע הזר. לדבריו, "משמח לראות שהבנקים המסורתיים מגיבים לתחרות הגוברת עם הטבות במסחר אך הן הוגבלו לצעירים בלבד, לרוב לתקופה של כמה חודשים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות גבוהות כמו עמלות המרת מט״ח, עמלות ברוקר ועוד. בנק וואן זירו מציע הטבה שאין דומה לה הן במערכת הבנקאית והן בקרב בתי השקעות, ללא אפליית גיל או מגבלת בזמן״.

"לקוחות, שיתחילו להשקיע דרך אותם בנקים, עלולים למצוא את עצמם עוד מספר חודשים או עם הגעתם לגיל 30, עם תיק מניות, שההמשך ההחזקה בו תהיה כרוכה בדמי משמרת רבעוניים גבוהים וכל מכירה/קניה תהיה כרוכה בעמלות גבוהות וביחס לניירות ערך זרים, גם בעמלות המרת מט״ח גבוהות".

בבתי ההשקעות לעומת זאת, לצד תנאים משמעותית טובים יותר למשקיעים, המסחר עדיין כרוך בעמלות קניה/מכירה שגובהן המינימאלי עומד על 5-7 דולרים לפעולה (בני״ע זרים), כך שעבור משקיעים המבצעים אפילו 4-5 פעולות מסחר בחודש מדובר בחיסכון של כ-25 דולרים לפחות גם לעומת בית השקעות.