חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ
התקפות סייבר של האקרים שמזוהים עם איראן על חברת מאגר-טק שאחראית על לחצני חירום של גני ילדים
משטרת ישראל תחת מתקפת סייבר - חשבון ה-X נפרץ ופרסם תרמית קריפטו - חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) של משטרת ישראל, המשמש את "מרכז הגיוס של המשטרה", נפל קורבן לפריצה מתוחכמת שהובילה לפרסום מודעה תרמיתית. מדובר במכה תדמיתית משמעותית, במיוחד כשמדובר במשטרה שאמונה על הגנת הציבור מפני פשיעה מקוונת.
המקרה התגלה כאשר בחשבון הרשמי של "מרכז הגיוס של משטרת ישראל" פורסמה מודעה באנגלית, הקוראת לציבור "להתחיל לסחור בחוכמה" עם פלטפורמת מסחר מזויפת של TradingView. המודעה כללה קישור לאתר דמוי הפלטפורמה המקורית, אך בפועל הובילה לאתר המתחזה תחת הדומיין "download-desktop.com". האתר, שנוצר רק ארבעה ימים לפני המקרה, שימש להפצת תוכנה זדונית שהותקנה על מכשירי הגולשים.
לדברי המשטרה, החשבון הושבת באופן מיידי לאחר גילוי הפריצה, ובוצעו פעולות אבטחה נוספות יחד עם נציגי X.
מטרת התרמית: תוכנה זדונית במסווה של השקעה בקריפטו
אתר התרמית נבנה בצורה מתוחכמת כדי להיראות כאילו מדובר בפלטפורמת המסחר האמיתית של TradingView. האתר הציע להוריד אפליקציית דסקטופ, אך בפועל התקין תוכנה זדונית שמטרתה כנראה לגנוב מידע אישי, כמו סיסמאות וכרטיסי אשראי.
חשבון רדום שזכה לפתע לוויראליות
חשבון ה-X המדובר נוצר בנובמבר 2023 ומשמש לפרסום מודעות גיוס בלבד. הוא כולל 311 עוקבים בלבד ופעילות דלה מאוד. עם זאת, המודעה התרמיתית הצליחה להגיע לכמות מאוד גדולה של צפיות. עם זאת, צריך לזכור שלא מדובר בחשבון המרכזי של המשטרה. מדובר בדף פרסום המשמש להפצת מודעות גיוס בלבד ואינו כולל מידע או נתונים אחרים. החשבון אובטח מחדש ובוצעו פעולות אבטחה מיידיות נוספות. במשטרה ממשיכים לבחון את המקרה להפקת לקחים בהתאם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- דרך ה-SharePoint: האקרים סינים חדרו כמעט עד לתכנית הגרעין האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקפות של האקרים ללא הפסקה - פריצה ללחצני חירום של גני ילדים
וזה לא הכל. מתקפת סייבר חריגה היתה היום כאשר כאשר קבוצת האקרים המזוהה עם איראן פרצה למערכות של חברת מאגר-טק. התוקפים הצליחו להשתלט על לחצני חירום שהותקנו בכ-20 גני ילדים והשמיעו באמצעותם אזעקות צבע אדום, שירים בערבית ומסרי תמיכה בטרור. בנוסף, פרצו האקרים למערכת נוספת של החברה ושלחו מסרונים מאיימים לעשרות אלפי אזרחים.
מאגר-טק, היא חברה פרטית המספקת שירותי לחצני מצוקה לבתים ולעסקים, מצאה את עצמה תחת מתקפה חסרת תקדים. הפורצים ניצלו את המערכות המתקדמות של החברה, המצוידות ברמקולים שמיועדים לתקשורת עם מוקדי החירום, להפצת מסרי טרור וליצירת תחושת בהלה בקרב האוכלוסייה. בשל המתקפה, השביתה החברה את שירותיה, ואתר האינטרנט שלה הוגדר כ"לא זמין" עקב תחזוקה בשרתי החברה.
מי עומד מאחורי המתקפה? קבוצת האקרים בשם חאנדאלה, הפועלת ככל הנראה בחסות איראן, לקחה אחריות על המתקפה. הקבוצה פרסמה בערוצי התקשורת שלה מידע שכביכול נגנב מהמשרד לביטחון לאומי, כולל רשימות מיקומי מרחבים מוגנים ורישיונות נשק. עם זאת, בדיקה ראשונית העלתה
כי המידע הגיע מחברה פרטית ולא ממשרד ממשלתי. ממערך הסייבר הלאומי עדכן כי מדובר בפריצה למערכת פרטית של מאגר-טק, ושלא מדובר בחדירה למערכות ממשלתיות. המערך המליץ למנהלי המערכות להחליף סיסמאות ולחזק את אבטחת המידע. בנוסף, התבקשו אזרחים שקיבלו את המסרונים המאיימים
להתעלם מהם, ולהימנע מפתיחת קישורים זדוניים.
- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
שאלות ותשובות בנושא מתקפות סייבר
כיצד מתבצעות מתקפות סייבר מסוג
זה?
מתקפות סייבר מסוג זה מתרחשות כאשר האקרים מנצלים פרצות אבטחה במערכות לא מוגנות. במקרה הזה, נראה שהפורצים ניצלו סיסמאות חלשות או חוסר עדכון של המערכת.
האם הפריצה יכולה לגרום נזק ארוך טווח?
מתקפות סייבר מסוג זה עלולות לגרום לפגיעה באמון הציבור בשירותי החירום ולגרור השלכות משפטיות וכלכליות לחברות שנפגעות מהן.
מה ניתן לעשות כדי למנוע מתקפות כאלה?
תשובה: חשוב
לשמור על מערכות מעודכנות, להשתמש בסיסמאות חזקות ולאמץ טכנולוגיות אבטחת מידע מתקדמות כמו אימות דו-שלבי והצפנת נתונים.
האם אזרחים צריכים לחשוש ממידע שנגנב?
במקרה זה, המידע שנגנב אינו מכיל נתונים רגישים של אזרחים, אך חשוב להיזהר מהודעות חשודות ולדווח על כל פעילות לא תקינה.
שאלות ותשובות בנושא התרמית באתר X
איך ניתן להבחין בין אתר לגיטימי לבין אתר תרמיתי?
חשוב לבדוק את כתובת הדומיין. במקרים של אתרי תרמית, הדומיין שונה במעט מהאתר המקורי. בנוסף, מומלץ להימנע מהורדת תוכנות או אפליקציות
שלא דרך האתר הרשמי.
מה ניתן לעשות אם נפלתי קורבן להונאה כזו?
יש להחליף סיסמאות באופן מיידי ולוודא שאין גישה לחשבונות האישיים. מומלץ להתייעץ עם מומחה אבטחת מידע ולדווח על המקרה לרשויות הרלוונטיות.
האם ישנם עוד מקרים של פריצה לחשבונות רשמיים?
בהחלט. בתקופה האחרונה, ארגונים ומוסדות רבים נחשפו למתקפות דומות, במיוחד על רקע העלייה בפעילות סייבר עוינת מצד גורמים זרים.
איך ניתן
לשפר את אבטחת החשבונות ברשתות החברתיות?
חשוב להפעיל אימות דו-שלבי (2FA), לבחור סיסמאות חזקות ולהימנע משיתוף פרטי כניסה עם אחרים. בנוסף, חשוב לעקוב אחרי פעילות החשבון ולפעול במהירות במקרה של חשד לפריצה.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
