העליות התחזקו בסיום: מניית הפועלים עלתה 5.6%, אידיבי פתוח טסה 33%
המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת במקביל לפתיחה הססנית של יום המסחר בוול סטריט (כמובן - אין חפיפה). רוח גבית חזקה התקבלה היום ממניות קונצרן אידיבי, זאת על רקע התעת הרכש המלאה שפרסמה הקבוצה למניות אידיבי פתוח, ממש עם פתיחת המסחר. בשוק ממתינים כעת לעדכון הריבית במשק, היום בשעה 17:30.
מניות קונצרן IDB הגיבו בזינוקים. אידיבי פתוח סגרה את הפער וזינקה 33%, דסק"ש עלתה 7% וכור עלתה 6.5%. האג"חים של אידיבי פתוח ואחזקות ריכזו היום מחזורי מסחר ערים ורושמו עליות של כ-2%.
כאמור, בוול סטריט נפתח יום המסחר בעליות שהולכות ומתחזקות. הנאסד"ק מטפס בשעה זו ב-1.2% והדאו ג'ונס עולה 0.5%. באירופה נרשמות עליות אפילו חדות יותר - המדד בלונדון מטפס 2.8% והמדד בפריז עולה 2.6%.
בבורסות אסיה התקיים היום הבוקר מסחר חלקי, לרגל חגים וחופשות ברבות ממדינות היבשת. בבורסת טוקיו נחתם המסחר בירידה של 0.81% אולם השווקים של סידני, הונג-קונג, שנחאי, מומבאיי וסיאול היו סגורים.
לרגל יציאת ספרו החדש, "יסודות המימון והניהול הפיננסי",
כלכלנים מעריכים: הריבית תרד ב-0.5% - 0.75% היום
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי כאמור להוריד הערב (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל. נציין כי לא מעט כלכלנים
מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.
אתמול, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).
במדדים: מדד ת"א 25 רשם עלייה של 1.95% לרמה של 653 נקודות ומדד ת"א 75 התחזק בשיעור של 1.84%. מדד הבנקים הוסיף 3.9%. מחזור המסחר הסתכם בכ-868 מיליון שקל.
מניות במרכז
מניות קונצרן אידיבי עמדו היום במרכז המסחר, זאת על רקע הצעת הרכש המלאה שפרסמה היום קבוצת אידיבי למניות אידיבי פיתוח.
המניות הקשורות לקידוח תמר 1 המשיכו לרכז עניין רב. גורם בשוק ההון אמר אתמול בשיחה עם bizportal כי "הסיבה העיקרית לעליות היא שמועות שהתרוצצו בשוק לגבי הגודל של המאגר שהתגלה בקידוח תמר 1. השמועות הגיעו מכמה מקורות ולא ממקור אחד. יכול להיות שהמאגר יהיה יותר גדול מהמספרים האחרונים שפורסמו, שגם הם היו גדולים יותר מהציפיות המוקדמות של השותפות בפרוייקט".
במניות הבנקים הגדולים נרשמו היום עליות שערים חדות, זאת במקביל לזינוקים במניות הפיננסים באירופה.
חברת אלביט מערכות הודיעה היום, בהמשך לדיווח מתאריך 16 בדצמבר 2008, כי קבלה ממשרד הבטחון הזמנה לאספקת מערכות מיני-מל"טים לצה"ל בהיקף כספי של כ-40 מיליון דולר. במסגרת החוזה תספק החברה מערכות מסוג סקיילארק® i le לכל גדודי זרוע היבשה של צה"ל, וכן תהיה אחראית לאימון הכוחות ולתמיכה לוגיסטית.
העניינים לא נרגעים בחברת הביטוח הפניקס. לאחר שאתמול דיווחה החברה על הגדלת המענק שיקבל המכ"ל הפורש שלה, יהלי שפי,
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
