העליות התחזקו בסיום: מניית הפועלים עלתה 5.6%, אידיבי פתוח טסה 33%

מדד הבנקים בלט בעלייה של 3.9%. מדד המעו"ף טיפס 1.95%. מדד התל בונד טיפסו 0.5%-0.6%. קבוצת דלק קפצה 8%
קובי ישעיהו |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת במקביל לפתיחה הססנית של יום המסחר בוול סטריט (כמובן - אין חפיפה). רוח גבית חזקה התקבלה היום ממניות קונצרן אידיבי, זאת על רקע התעת הרכש המלאה שפרסמה הקבוצה למניות אידיבי פתוח, ממש עם פתיחת המסחר. בשוק ממתינים כעת לעדכון הריבית במשק, היום בשעה 17:30.

מניות קונצרן IDB הגיבו בזינוקים. אידיבי פתוח סגרה את הפער וזינקה 33%, דסק"ש עלתה 7% וכור עלתה 6.5%. האג"חים של אידיבי פתוח ואחזקות ריכזו היום מחזורי מסחר ערים ורושמו עליות של כ-2%.

כאמור, בוול סטריט נפתח יום המסחר בעליות שהולכות ומתחזקות. הנאסד"ק מטפס בשעה זו ב-1.2% והדאו ג'ונס עולה 0.5%. באירופה נרשמות עליות אפילו חדות יותר - המדד בלונדון מטפס 2.8% והמדד בפריז עולה 2.6%.

בבורסות אסיה התקיים היום הבוקר מסחר חלקי, לרגל חגים וחופשות ברבות ממדינות היבשת. בבורסת טוקיו נחתם המסחר בירידה של 0.81% אולם השווקים של סידני, הונג-קונג, שנחאי, מומבאיי וסיאול היו סגורים.

לרגל יציאת ספרו החדש, "יסודות המימון והניהול הפיננסי", עם פרופ' משה בן חורין, רקטור ודיקן הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו, על המצב בשווקים. "לדעתי זהו אפטר שוק, כמו ברעידת אדמה יש את המכה הראשונה שהיא חזקה ואחריה עוד רעידות קטנות, כך לדעתי יקרה גם כאן, יהיו עוד משברים אבל לא בסדר גודל כמו המשבר הראשוני. הזרמות הכספים ימנעו משבר חמור בהרבה. צריך להבחין בין המשבר הפיננסי למשבר הריאלי. המשבר הפיננסי טרם חלף, אך ראינו חלק גדול ממנו, אם לא את רובו. בארץ חווינו עוצמה מאוד גדולה של המשבר, ולהערכתי את רובו. אם בוחנים את המשבר הריאלי, אז אנחנו רק נכנסים אליו, ייתכן שאנחנו נכנסים למיתון של שנתיים ואפילו שלוש שנים."

כלכלנים מעריכים: הריבית תרד ב-0.5% - 0.75% היום

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי כאמור להוריד הערב (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל. נציין כי לא מעט כלכלנים בימים האחרונים העריכו שבהחלט ייתכן שהריבית תרד בשיעור חד יותר.

מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.

אתמול, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).

במדדים: מדד ת"א 25 רשם עלייה של 1.95% לרמה של 653 נקודות ומדד ת"א 75 התחזק בשיעור של 1.84%. מדד הבנקים הוסיף 3.9%. מחזור המסחר הסתכם בכ-868 מיליון שקל.

מניות במרכז

מניות קונצרן אידיבי עמדו היום במרכז המסחר, זאת על רקע הצעת הרכש המלאה שפרסמה היום קבוצת אידיבי למניות אידיבי פיתוח.

המניות הקשורות לקידוח תמר 1 המשיכו לרכז עניין רב. גורם בשוק ההון אמר אתמול בשיחה עם bizportal כי "הסיבה העיקרית לעליות היא שמועות שהתרוצצו בשוק לגבי הגודל של המאגר שהתגלה בקידוח תמר 1. השמועות הגיעו מכמה מקורות ולא ממקור אחד. יכול להיות שהמאגר יהיה יותר גדול מהמספרים האחרונים שפורסמו, שגם הם היו גדולים יותר מהציפיות המוקדמות של השותפות בפרוייקט".

במניות הבנקים הגדולים נרשמו היום עליות שערים חדות, זאת במקביל לזינוקים במניות הפיננסים באירופה.

חברת אלביט מערכות הודיעה היום, בהמשך לדיווח מתאריך 16 בדצמבר 2008, כי קבלה ממשרד הבטחון הזמנה לאספקת מערכות מיני-מל"טים לצה"ל בהיקף כספי של כ-40 מיליון דולר. במסגרת החוזה תספק החברה מערכות מסוג סקיילארק® i le לכל גדודי זרוע היבשה של צה"ל, וכן תהיה אחראית לאימון הכוחות ולתמיכה לוגיסטית.

העניינים לא נרגעים בחברת הביטוח הפניקס. לאחר שאתמול דיווחה החברה על הגדלת המענק שיקבל המכ"ל הפורש שלה, יהלי שפי, החברה כי החליטה להשיב מלחמה לבעלי השליטה בבית ההשקעות אקסלנס, רוני בירם וגיל דויטש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.