העליות התחזקו בסיום: מניית הפועלים עלתה 5.6%, אידיבי פתוח טסה 33%

מדד הבנקים בלט בעלייה של 3.9%. מדד המעו"ף טיפס 1.95%. מדד התל בונד טיפסו 0.5%-0.6%. קבוצת דלק קפצה 8%
קובי ישעיהו |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת במקביל לפתיחה הססנית של יום המסחר בוול סטריט (כמובן - אין חפיפה). רוח גבית חזקה התקבלה היום ממניות קונצרן אידיבי, זאת על רקע התעת הרכש המלאה שפרסמה הקבוצה למניות אידיבי פתוח, ממש עם פתיחת המסחר. בשוק ממתינים כעת לעדכון הריבית במשק, היום בשעה 17:30.

מניות קונצרן IDB הגיבו בזינוקים. אידיבי פתוח סגרה את הפער וזינקה 33%, דסק"ש עלתה 7% וכור עלתה 6.5%. האג"חים של אידיבי פתוח ואחזקות ריכזו היום מחזורי מסחר ערים ורושמו עליות של כ-2%.

כאמור, בוול סטריט נפתח יום המסחר בעליות שהולכות ומתחזקות. הנאסד"ק מטפס בשעה זו ב-1.2% והדאו ג'ונס עולה 0.5%. באירופה נרשמות עליות אפילו חדות יותר - המדד בלונדון מטפס 2.8% והמדד בפריז עולה 2.6%.

בבורסות אסיה התקיים היום הבוקר מסחר חלקי, לרגל חגים וחופשות ברבות ממדינות היבשת. בבורסת טוקיו נחתם המסחר בירידה של 0.81% אולם השווקים של סידני, הונג-קונג, שנחאי, מומבאיי וסיאול היו סגורים.

לרגל יציאת ספרו החדש, "יסודות המימון והניהול הפיננסי", עם פרופ' משה בן חורין, רקטור ודיקן הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו, על המצב בשווקים. "לדעתי זהו אפטר שוק, כמו ברעידת אדמה יש את המכה הראשונה שהיא חזקה ואחריה עוד רעידות קטנות, כך לדעתי יקרה גם כאן, יהיו עוד משברים אבל לא בסדר גודל כמו המשבר הראשוני. הזרמות הכספים ימנעו משבר חמור בהרבה. צריך להבחין בין המשבר הפיננסי למשבר הריאלי. המשבר הפיננסי טרם חלף, אך ראינו חלק גדול ממנו, אם לא את רובו. בארץ חווינו עוצמה מאוד גדולה של המשבר, ולהערכתי את רובו. אם בוחנים את המשבר הריאלי, אז אנחנו רק נכנסים אליו, ייתכן שאנחנו נכנסים למיתון של שנתיים ואפילו שלוש שנים."

כלכלנים מעריכים: הריבית תרד ב-0.5% - 0.75% היום

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי כאמור להוריד הערב (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל. נציין כי לא מעט כלכלנים בימים האחרונים העריכו שבהחלט ייתכן שהריבית תרד בשיעור חד יותר.

מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.

אתמול, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).

במדדים: מדד ת"א 25 רשם עלייה של 1.95% לרמה של 653 נקודות ומדד ת"א 75 התחזק בשיעור של 1.84%. מדד הבנקים הוסיף 3.9%. מחזור המסחר הסתכם בכ-868 מיליון שקל.

מניות במרכז

מניות קונצרן אידיבי עמדו היום במרכז המסחר, זאת על רקע הצעת הרכש המלאה שפרסמה היום קבוצת אידיבי למניות אידיבי פיתוח.

המניות הקשורות לקידוח תמר 1 המשיכו לרכז עניין רב. גורם בשוק ההון אמר אתמול בשיחה עם bizportal כי "הסיבה העיקרית לעליות היא שמועות שהתרוצצו בשוק לגבי הגודל של המאגר שהתגלה בקידוח תמר 1. השמועות הגיעו מכמה מקורות ולא ממקור אחד. יכול להיות שהמאגר יהיה יותר גדול מהמספרים האחרונים שפורסמו, שגם הם היו גדולים יותר מהציפיות המוקדמות של השותפות בפרוייקט".

במניות הבנקים הגדולים נרשמו היום עליות שערים חדות, זאת במקביל לזינוקים במניות הפיננסים באירופה.

חברת אלביט מערכות הודיעה היום, בהמשך לדיווח מתאריך 16 בדצמבר 2008, כי קבלה ממשרד הבטחון הזמנה לאספקת מערכות מיני-מל"טים לצה"ל בהיקף כספי של כ-40 מיליון דולר. במסגרת החוזה תספק החברה מערכות מסוג סקיילארק® i le לכל גדודי זרוע היבשה של צה"ל, וכן תהיה אחראית לאימון הכוחות ולתמיכה לוגיסטית.

העניינים לא נרגעים בחברת הביטוח הפניקס. לאחר שאתמול דיווחה החברה על הגדלת המענק שיקבל המכ"ל הפורש שלה, יהלי שפי, החברה כי החליטה להשיב מלחמה לבעלי השליטה בבית ההשקעות אקסלנס, רוני בירם וגיל דויטש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.