הפריצה של האירו: זינק היום ב-2.25% - "גל עליות משמעותי של האירו מול הדולר"
לאחר הרגיעה היחסית של הימים האחרונים, יום המסחר במטבעות היה היום סוער יותר, על רקע ההתחזקות הדרמטית של האירו מול הדולר בעולם, שהשפיעה גם על המסחר בארץ. הדולר נסחר ביציבות בפתיחת יום המסחר מול השקל, ולאחר מכן הצטרף לאירו ורשם עליה קלה מול השקל.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג של הדולר בעליה של 0.18% לרמה של 3.911 שקלים. השער היציג של האירו נקבע בעליה של 2.2% לרמה של 5.169 שקלים.
בעולם מתחזק כעת האירו ב-1.6% לרמה של 1.323 דולר לאירו. בחדר המסחר של כלל פורקס התייחסו לעניין ואמרו, כי "אתמול פרץ הצמד יורו-דולר באופן ברור את 1.30 במה שמסתמן כתחילה של גל עליות משמעותי". היין היפני נסחר בעליה של 1.7% לרמה של 91.2 יין לדולר.
לאחר קביעת השער היציג התפרסמו נתוני מאקרו כלכלה שליליים בארה"ב: הגרעון המסחרי לחודש אוקטובר התרחב לרמה של 57.2 מיליארד דולר לעומת צפי לירידה ל-54.4 מיליארד דולר. מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה רשם עליה של 58 אלף בשבוע שעבר לרמה של 573 אלף לעומת צפי ל-525 אלף תביעות בלבד.
המנתח הטכני אייל גורביץ' התייחס היום בסקירתו לצמד יורו-דולר וכתב, כי "אחרי תקופת שחיקה ארוכה ובמהלכה הרים הדולר ראש עד למחיר של 1.2340 דולר ליורו, החלה תקופת התגבשות. תקופה זו גרמה לי להניח שקיימים סיכויים טובים ולפיהם תמה מגמת ההיחלשות של היורו והוא עומד בפני שינוי מגמה".
"בימים האחרונים ראינו כיצד היורו מתחזק ונכון לכתיבת שורות אלו הוא נושק לרמת 1.3080 המייצגת את רמת ההתנגדות המשמעותית ביותר. פריצה מובהקת ומוחלטת של רמת 1.3080 דולר ליורו תהווה את התנאי המינימאלי לקיומה של מגמת עלייה. אירוע כזה יציב את היורו בעמדה מצויינת להתחזק לפחות עד לרמת 1.3750 – 1.3800 דולר ליורו. הדשדוש של היורו מול הדולר אינו אמור להימשך פרק זמן ארוך. הפריצה אמורה להיות קרובה והתרחשותה תזניק את 650 – 700 פיפס צפונה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
