הפריצה של האירו: זינק היום ב-2.25% - "גל עליות משמעותי של האירו מול הדולר"
לאחר הרגיעה היחסית של הימים האחרונים, יום המסחר במטבעות היה היום סוער יותר, על רקע ההתחזקות הדרמטית של האירו מול הדולר בעולם, שהשפיעה גם על המסחר בארץ. הדולר נסחר ביציבות בפתיחת יום המסחר מול השקל, ולאחר מכן הצטרף לאירו ורשם עליה קלה מול השקל.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג של הדולר בעליה של 0.18% לרמה של 3.911 שקלים. השער היציג של האירו נקבע בעליה של 2.2% לרמה של 5.169 שקלים.
בעולם מתחזק כעת האירו ב-1.6% לרמה של 1.323 דולר לאירו. בחדר המסחר של כלל פורקס התייחסו לעניין ואמרו, כי "אתמול פרץ הצמד יורו-דולר באופן ברור את 1.30 במה שמסתמן כתחילה של גל עליות משמעותי". היין היפני נסחר בעליה של 1.7% לרמה של 91.2 יין לדולר.
לאחר קביעת השער היציג התפרסמו נתוני מאקרו כלכלה שליליים בארה"ב: הגרעון המסחרי לחודש אוקטובר התרחב לרמה של 57.2 מיליארד דולר לעומת צפי לירידה ל-54.4 מיליארד דולר. מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה רשם עליה של 58 אלף בשבוע שעבר לרמה של 573 אלף לעומת צפי ל-525 אלף תביעות בלבד.
המנתח הטכני אייל גורביץ' התייחס היום בסקירתו לצמד יורו-דולר וכתב, כי "אחרי תקופת שחיקה ארוכה ובמהלכה הרים הדולר ראש עד למחיר של 1.2340 דולר ליורו, החלה תקופת התגבשות. תקופה זו גרמה לי להניח שקיימים סיכויים טובים ולפיהם תמה מגמת ההיחלשות של היורו והוא עומד בפני שינוי מגמה".
"בימים האחרונים ראינו כיצד היורו מתחזק ונכון לכתיבת שורות אלו הוא נושק לרמת 1.3080 המייצגת את רמת ההתנגדות המשמעותית ביותר. פריצה מובהקת ומוחלטת של רמת 1.3080 דולר ליורו תהווה את התנאי המינימאלי לקיומה של מגמת עלייה. אירוע כזה יציב את היורו בעמדה מצויינת להתחזק לפחות עד לרמת 1.3750 – 1.3800 דולר ליורו. הדשדוש של היורו מול הדולר אינו אמור להימשך פרק זמן ארוך. הפריצה אמורה להיות קרובה והתרחשותה תזניק את 650 – 700 פיפס צפונה".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
מקור: עיבוד BDO לנתוני דוחות כספיים בנקים
העבודה של BDO
מחקר שבוצע עבור איגוד הבנקים על ידי BDO מחזק, לטענתם, את הטענה לפגיעה ישירה בציבור. לפי המחקר, מס בגובה של מיליארד שקל על הבנקים משמעותו אובדן ערך של כ-9.5 מיליארד שקל לציבור, פגיעה מיידית בכספי החיסכון והפנסיה. בנוסף, על בסיס מודל בינלאומי שהותאם לנתוני המשק הישראלי, נמצא כי מס כזה צפוי לצמצם את היקף האשראי בכ-7.9 מיליארד שקל ולייקר את האשראי בכ-1.3 מיליארד שקל. באיגוד מציינים כי למרות המשמעות הרחבה של נתונים אלה, בדו"ח הוועדה אין כל ניסיון לאמוד את ההשפעה על שוק האשראי.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסמך שהגיש האיגוד נבחנת גם רווחיות הבנקים, שלטענת כותבי הדו"ח היא העילה המרכזית להטלת המס. לטענת איגוד הבנקים, הנתונים מצביעים על תמונה שונה לחלוטין. הרווחיות בישראל אינה חריגה, לא ביחס לעבר ולא בהשוואה לשווקים אחרים. עוד נטען כי הגידול ברווחים אינו נובע משיעור התמסורת, אלא משילוב של התייעלות משמעותית במערכת הבנקאית, גידול חד בהיקפי הפעילות ועלייה בפרמיית הסיכון של המשק. בנוסף, באיגוד מצביעים על כך ששיעור גלגול הריבית למשקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נתונים אלה, כך נטען, מופיעים גם בדו"ח עצמו, אך המסקנות שנגזרו מהם אינן תואמות את הממצאים.
