למרות הורדות הריבית: אירופה סגרה בנפילות, הדאקס צלל 6.8%
הבורסות המרכזיות באירופה סגרו את יום המסחר בירידות שערים, זה היום השני ברציפות. ברקע למסחר היום, הורדות ריבית בגוש האירו, אנגליה ושוויץ. דוחות מאכזבים של חברות מובילות לצד הורדת תחזיות רווח וחששות מהעמקת המיתון השפיעו על המסחר.
מוקדם יותר היום הודיעו הבנק המרכזי של אירופה (ECB) והבנק המרכזי של אנגליה (BOE) על הורדות ריבית. בעוד שבאירופה הריבית קוצצה ב-0.5% בהתאם לתחזיות, באנגליה החליט הנגיד מרווין קינג לחתוך את שיעור הריבית ב-1.5%, הורדה של 0.75% מעבר לצפוי. גם הבנק המרכזי של שווייץ הפתיע היום והודיע על הורדת ריבית של חצי אחוז.
מדד הפוטסי מלונדון סגר את היום בירידה של 5.7%, בפרנקפורט נסוג הדאקס ב-6.84% ובפאריס ירד מדד הקאק ב-6.38%.
האפקט של בחירת אובאמה לנשיא ארה"ב התפוגג במהירות והמשקיעים נאלצו לחזור ולהתמקד במציאות הכואבת, בה הכלכלה העולמית מתמודדת עם קשיים רבים, ציינו אנליסטים בלונדון.
חברת אדידס איבדה היום 10% מערכה לאחר פרסום רווחים נמוכים מהתחזיות. חברת הביטוח השנייה בגולה באירופה, אקסה, ירדה היום 9.3% לאור הכנסותיה הנמוכות ברבעון השלישי.
מדד ה-Dow Jones Stoxx 600 הפאן אירופי איבד היום 5.5%, והעמיק את הצלילה של המדד ל-41% מתחילת השנה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
