בגיל 85 אפשר כבר לקום וללכת: הרב רפאל הלפרין פורש מעסקיו ומוריש הכל לילדיו
בגיל 85 ואחרי 72 שנות עשייה בשוק האופטיקה כבעלי "אופטיקה הלפרין" פורש הרב רפאל הלפרין מעסקיו ומעביר הכל לילדיו. רשת "אופטיקה הלפרין" עוברת, לאחר פרישתו של הלפרין, לידי הדור השני. הרשת תנוהל על-ידי חמשת בניו של הרב. כל אחד מהילדים יקבל כ- 25 מיליון שקל. הרב ימשיך לשמש כמנכ"ל החברה. הרשת אותה מוריש הרב לילדיו מחזיקה נתח של 11% משוק האופטיקה בישראל, כאשר 60% מהמכירות הינן משקפי ראיה ו-40% משקפי שמש. המחזור השנתי של הרשת נאמד בכ- 200 מיליון שקל. לא מוכר - לא מוכר הרב רפאל הלפרין: "בשנים האחרונות הביעו אנשי עסקים מהארץ ומחו"ל, התעניינות ברכישת רשת "אופטיקה הלפרין", חלק מההצעות הבשילו לכדי מו"מ מתקדם, אך למרות ההצעות שהוגשו בהחלט החמיאו לרשת דחיתי את ההצעות". "עם קבלת ההחלטה לפרוש סופית מהעסקים, החלטתי, בהמלצת רבנים, להעביר את בעלות הרשת לידי חמשת בני, מתוך כוונה לשמור על המשכיות ובעיקר מתוך רצון ותקוה שהמשפחה תישאר מאוחדת ומגובשת". "אופטיקה הלפרין", הינה כאמור, חברה משפחתית שכל חמשת הבנים, ההופכים מעכשיו לבעלי הרשת, משמשים בה בתפקידים שונים: יעקב הלפרין, (44) בכור הבנים ימשיך לשמש כמנכ"ל, תפקיד בו שימש במשך 20 שנה, מאז הוקמה הרשת, במהלכן שימש אביו כבעלים היחיד של הרשת. חיה הלפרין-גל (28) מנהלת חטיבת משאבי אנוש. דוד הלפרין (27) ישמש כמנכ"ל חברה-בת "אופטיקה הלפרין לצעירים", הפועלת בסניפי "ניופארם" ו"המשביר לצרכן". אתי הלפרין- אפינגר (26) מנהלת מחלקת החשבונות. יהודה הלפרין (25)- מנכ"ל חטיבת השמיעה של הרשת. יהודה הלפרין אחראי לפיתוח וקידום חטיבת השמיעה ברשת "אופטיקה הלפרין". רשת "אופטיקה הלפרין" מונה כיום 90 סניפים בכל רחבי הארץ והיא הרשת הגדולה בישראל, בבעלות ללא זכינות. ההערכות בשוק האופטיקה בישראל מדברות על כך כי שוק משקפי הראייה הישראלי יגיע עד סוף שנת 2010 למחזור מכירות שנתי של 720 מיליון שקל, אשר ישקף גידול של כ- 8% לשנה, סה"כ גידול של 20% . מדי שנה מגלגל שוק האופטיקה הישראלי למעלה ממיליארד שקל, כאשר מסך זה נמכרים בישראל למעלה ממיליון ורבע משקפי ראייה האוחזים בנתח כספי של כ-600 מליון שקל. בחמש השנים האחרונות חל גידול כולל של כ-20% במכירות משקפי ראייה בישראל, זאת במקביל להתאוששות המשק הישראלי, יציאתו מהמיתון והגידול בצריכה הפרטית שאפיין את השנים האחרונות.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
כור גרעיני באיראן (רשתות)איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?
איראן לא מוכנה לדבר עם הפיקוח הבינלאומי, אף אחד לא יודע מה עלה בגורל האורניום ועד כמה התרחקה איראן מפצצה; לאן הולכים מכאן?
איראן הטילה אולטימטום - אין ביקורות, אין פיקוח, אין שיתוף פעולה, עד שהמערב יציג הצעה ראויה על השולחן. שר החוץ עבאס ערקצ'י הבהיר אתמול כי ארצו לא תאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה למתקני הגרעין שלה במהלך ביקור מתוכנן של בכיר הארגון בטהרן. "עד שלא נגיע למסגרת הסכם חדשה - שום שיתוף פעולה לא יתחיל", הצהיר ערקצ'י בנחרצות שמסמנת הקשחה דרמטית בעמדה האיראנית.
הצהרת הסירוב מגיעה בתזמון רגיש במיוחד: סגן מנכ"ל סבא"א צפוי להגיע לטהרן בימים הקרובים במה שאמור היה להיות ניסיון לפרוץ את הקיפאון הדיפלומטי. אלא שערקצ'י כבר מנמיך ציפיות, המפגש יתקיים, אך דלתות המתקנים יישארו סגורות. המסר של איראן הוא שהיא לא מתקפלת, והיא תהפוך את שאלת הפיקוח לקלף מיקוח מרכזי מול אירופה וארה"ב. ככה לא מתנהגת מדינה שהפסידה במלחמה. כל יום שעובר מחזק את איראן, שמחפשת ובודקת איך לנקום בישראל, וכל יום שעובר כשאנחנו לא תוקפים ומחלישים את השלטון האיראני, אלא דווקא מחזקים אותו בשמירה על המצב הקיים, מלמד שהישגי המלחמה מצטמצמים או זמניים.
משחק פוקר גרעיני בשיאו
העמדה האיראנית החדשה מסמנת נקודת מפנה במשבר הגרעין שנמשך כבר שש שנים. מאז נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018 והחזרת הסנקציות, איראן פועלת בשיטת "צעד תמורת צעד", כל הפרה של ההסכם מצידה באה כתגובה למה שהיא רואה כהפרות מערביות. התוצאה: העשרת אורניום ברמות שיא, צנטריפוגות מתקדמות בפעולה, ופקחי סבא"א שמקבלים גישה מוגבלת בלבד.
רק לפני חודש סיפק ערקצ'י רמז לגמישות אפשרית כשציין שאיראן המשיכה בשיתוף פעולה מסוים עם סבא"א, גם לאחר 12 ימי תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות ביוני, מתקפה שאילצה את טהרן להפסיק זמנית את העשרת האורניום. אבל כעת המטוטלת נעה בכיוון ההפוך: איראן מסמנת שסבלנותה אזלה ושהיא מוכנה להעלות את ההימור.
- כך מפתחים פצצה גרעינית; תוך כמה שנים איראן יכולה להגיע לגרעין ומה באמת יכול לעצור אותה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחיר עולה, הזמן אוזל
מאחורי ההצהרות הנוקשות מסתתר חישוב אסטרטגי מורכב. איראן יודעת שהמערב חושש מהתקדמותה הגרעינית, מומחים מעריכים שהיא אומנם ספגה מכה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, אבל לא מכה אנושה. להערכת מומחים איראן נמצאת קרוב ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני.
