קמפיינים התנדבותיים: הצד הטוב של משרדי הפרסום בארץ

מסתבר שיש גם צדדים טובים וחיוביים לפרסום - הרבה משרדים מעניקים מזמנם ומיכולתם ללא תשלום לארגונים ועמותות - שלא למטרות רווח - Bizportal בסקירה מעודדת
משה בנימין |

ברוב חלקי השנה הפרסומות ומי שעומד מאחוריהם נותנים לנו את כל הסיבות לשנוא אותם - ובהרבה מקרים, לא שלא בצדק.

אנחנו כצרכנים עם קילומטרז' של צפייה בפרסומות כבר מבינים שהכל בסוף מכוון לשורה התחתונה שתגרום לנו להכניס את היד לכיס ולהוציא משם כסף לטובת המותג שראינו בעוד ברייק פרסומות בלתי פוסק בהישרדות.

הפעם, לשם שינוי בחרנו להראות לכם את עולם הפרסום מכיוון קצת שונה, יותר חיובי ופחות רווחי - מהכיוון שבו אנשי הפרסום שיודעים לשנות לכם את הדעה מפנים את היכולת הזו לנושאים חברתיים, סוציאליים, אנושיים - וכן, בהתנדבות מלאה. תתפלאו לדעת שהרשימה לא נגמרת.

אז כדי שתצאו (אולי) עם דעה קצת שונה ואולי מרוככת יותר על אותם משרדי פרסום שלמדתם לשנוא ערכנו עבורכם רשימה מייצגת (ולא מלאה) של משרדי הפרסום והקמפיינים ההתנדבותיים אליהם הם נרתמו.

הכי זכור, הכי כואב ועדיין לא נשלם

הקמפיין להשבת החיילים החטופים: אלדד רגב, אייל גולדווסר וגלעד שליט - מאחורי הקמפיין עומד משרד הפרסום שלמור-אבנון עמיחי ובעיקר שלוחת האינטרנט של המשרד - y&r אינטראקטיב, בראשות ערן גפן שגם אחראי ליוזמה הקריאיטיבית.

מה היה בו: הקמפיין הפרסומי להשבת חיילנו הוא אחד היותר מדהימים וזכורים שנעשו - למי שמתקשה לזכור, ביום אחד, בשעה מתואמת בין כל אתרי האינטרנט המובילים בישראל – הייתה הודעה שאמרה: The soldiers cannot be found – כך למשך כמה דקות. בהתחלה אולי קשה להבין בדיוק מה קורה, אבל ברגע שזה הובן - מתחילות הצמרמורות.

סטיבן הוקינג בשירות עמותת נגישות

קמפיין נגישות של משרד הפרסום גלר-נסיס: בגלר נסיס עומדים מאחורי בעלי המוגבלויות ותורמים מזמנם וכוחם למען הקהילה המאוד גדולה של מי שנעזר בכסא גלגלים ו/או אמצעים תומכים ומוגבל בצורה זו או אחרת.

מטרת הקמפיין ההתנדבותי היא בעצם להגביר את המודעות בקרב הציבור הרחב לקשיים הרבים והבלתי מתקבלים על הדעת בנגישות בסיסית של מי שנעזר בכיסאות גלגלים. לצורך הקמפיין גויס אף סטיבן הוקינג - הפרופסור לפיזיקה. הקמפיין למען נגישות היה אחד מאלה שעשו באזז תקשורתי במקומות נרחבים בעולם.

"ישראלי אמיתי לא משתמט" ועוד

יהושע TBWA - הקמפיין לטובת השירות בצה"ל - קמפיין, שהוא בין החדשים יותר, מחצי השנה האחרונה: "ישראלי אמיתי לא משתמט" – רמי יהושע ממשרד עומד מאחורי הקמפיין שמטרתו לעודד את השירות בצה"ל.

בגיתם BBDO עוזרים לאגודה למלחמה בסרטן ובין הקמפיינים שהרימו במשרד ניתן למצוא את הגברת המודעות למען הגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס. בנוסף, מטפלים עוד בגיתם בעמותת על"ם – עמותה לנוער במצב סיכון.

במק'אן אריקסון, כראוי למשרד הגדול בישראל, משתתפים גם הם בתרומה לקהילה - במשרד מעניקים שירותי פרסום לארגונים כגון; אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים; ו-אחת מתשע - נשים למען נפגעות סרטן שד.

במשרד האינטראקטיב אידיאולוג'יק נעמדו בהתנדבות מאחורי שני גופים מאוד מוכרים לציבור הישראלי: האחד - ארגון זק"א, והשני: ארגון "לתת".

במשרד הפרסום אדלר-חומסקי חוברים לזקנים ותומכים בארגון "כן לזקן". שלוחת האינטראקטיב - גריי אינטראקטיב עשתה קמפיין בהתנדבות לארגון הסביבתי הירוק והבינלאומי גרינפיס.

בזרמון גולדמן - לא רק עושים פרסומות נוטפות סקס לפוקס אלא גם חוברים לארגונים כמו אל"י - האגודה להגנת הילד ומעניקים להם שירותי פרסום בהתנדבות.

וזאת רק רשימה חלקית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: