הכלכלנים בארה"ב: "ששת החודשים הקרובים יהיו קשים - ברננקי יפחית את הריבית שוב"
המיתון בארה"ב הופך להיות יותר מסתם הימור, לנוכח נתוני המשרות הגרועים ומגמת ההיפוך בשוק המגורים, שמסכנים את ההתרחבות הארוכה ביותר בצריכה הפרטית אי-פעם. זאת על פי הממצאים שעולים מסקר שערכה סוכנות הידיעות בלומברג.
הכלכלה הגדולה בעולם, צפויה לצמוח בקצב של 0.5% ברבעון הראשון של השנה – מתחיל בינואר ומסתיים במרץ. בהסתמך על הממצאים בסקר, חוזים הכלכלנים כי החודשים הקרובים יהיו החלשים ביותר מאז המיתון האחרון בשנת 2001, כך מעריכים 62 נסקרים.
יושב הראש של הפדרל ריזרב, בן ברננקי, צפוי להוריד את שיעורי ההיוון בלפחות 0.5% עד ליוני, ובכך כנראה יצור את ההקלה המוניטרית המהירה ביותר מאז 1990, כך מראה הסקר. באשר לסיכויים למיתון, חלה קפיצה של 40% בסקר לחודש ינואר, או אחד מכל שני כלכלנים מעריך כי הכלכלה תדרדר למיתון.
"אנו עדים להאטה משמעותית בצריכה," אומר Kurt Karl, כלכלן ראשי ב- Swiss Re שבניו-יורק, שהיא גם חברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם. "אנחנו בתוך, או על סף המיתון. ה'פד' יוסיף להפחית את שיעורי הריבית בכדי לסייע לכלכלה, או ליצור מצב שבו הנפילה תהיה קצרה וחלקה", הוסיף קארל.
בתוך כך, הפחיתו הכלכלנים שהשתתפו בסקר את ציפיותיהם לגבי הצמיחה בשנת 2008 כולה ל-1.7%, התחזית הנמוכה ביותר מזה שש שנים. כמו כן, הורידו הכלכלנים את צפי הצמיחה לגבי הרבעון השני ל-1% בלבד, לעומת 1.8% בחודש שעבר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
