וחדר נחירות כבר יש לכם?
שוק הדיור בארה"ב הוא תחום מאוד דינאמי ומניב חידושים שחלקם מיושמים גם בשוק הישראלי עם התאמה מקומית.
על פי תוצאות סקר מגמות דיור מסתבר שרוכשי דירות כבר לא רוצים דירה as is, ומעדיפים תכנון בהתאמה אישית לתנאים ולסגנון החיים שלהם. רצוי עם חדר נחירות ההולך ומסתמן כלהיט מבוקש ופתרון מומלץ להצלת חיי הנישואין. מדובר בעוד יחידת שינה קטנה הצמודה לסוויטת ההורים, עם קיר מבודד וגישה מתוך חדר השינה המשותף.
נחירות הן תופעה רווחת מאוד בקרב שכבות רחבות באוכלוסיה, שמעיבה על איכות השינה, עם השלכות על התיפקוד במשך היום ועם השפעה מצטברת על חיי הנישואין. במקום לשלח את הנוחר לישון בסלון, שלפעמים נמצא בקומה התחתונה, חדר הנחירות הצמוד מספק פתרון נח ופרקטי, במרחק צעדים ספורים ומאפשר שינה נינוחה, שהיא צורך חיוני לכל אחד. לפי תחזיות של ארגון קבלני הבנייה למגורים בארה"ב, עד שנת 2015 לכ-60% מבתי המגורים יהיו חדרי נחירות כחלק מהתכנון המובנה, והמגמה תלך ותתרחב.
שלי, שלי, שלנו
בכל דירה יש מרחב מגורים "שלנו" ומרחב מגורים "שלי". לבן יש חדר משלו. גם לבת. גם לאבא יש חדר עבודה, ומה עם אמא? גם היא רוצה חדר משלה. מהסקר עולה כי נשים רבות הביעו צורך בפינה משל עצמן בתוך הדירה. קונכיה, מחוז מפלט, פינת עבודה, כל אחת הגדירה את זה אחרת, אך בפועל מדובר בחדר שהוא רק של אמא. כשביקשו מהן לתאר אותו, מרביתן אמרו "חדר קטן, עם כורסה נוחה, שולחן עבודה עם מחשב, חלון עם אור יום, ספריה קטנה, מכונת קפה".
כיום בעידן המחשב והאינטרנט, בהרבה בתים שני בני הזוג ממשיכים את עבודת המשרד גם בבית, ולכן שני חדרי עבודה הופכים לצורך מבוקש בין אם בני הזוג עובדים מחוץ לבית, או רק מהמשרד הביתי שלהם. שוחרי מגמה זו טוענים כי היא מסייעת גם לשיפור איכות הסביבה: פחות שימוש ברכב, הקטנת תצרוכת הדלק, פחות זיהום אוויר ופחות עומס תנועה בכבישים.
פינוקי מקלחת
תחום מאוד קריאטיבי שמשלב טכנולוגיה חדישה, עיצוב מתקדם ודגש על חוויית משתמש. ללמדנו שיש מקלחת פרקטית ויש גם מקלחת "חווייתית". ומהי אותה חווייה? כשהמים זורמים מראש ה"טוש", יש קרני לייזר שמתבייתות על טיפות המים ומקנות תחושה של מקלחת תחת גשם של כוכבים נוצצים. המהדרין משלבים את זה עם צלילי מוסיקה "מרעננת" המופעלת עם פתיחת זרם המים, כמובן בטמפרטורה מתוכנתת מראש. המגמה התחילה ממכוני ספא יוקרתיים ועכשיו חודרת גם למגרש הביתי.
מטבח עם אי
מסתבר שחלק ניכר מרוכשי דירות מעדיפים את המטבח שלהם במבנה של אי המהווה ציר מרכזי בחלל המטבח, ולא משטחי שיש הצמודים לקירות. כמו כן הם רוצים תכנון המאפשר יותר שטחי אחסון ומעדיפים שדלתות הארונות במטבח לא יהיו מזכוכית, אלא מחומר אטום שלא חושף את ה'בלאגן' המתהווה לפעמים בתוך הארונות. בנוסף הביעו הנשאלים רצון שבין המטבח לחדר המגורים יהיה חצי קיר מפריד כדי לתחום בין שני המרחבים הצמודים.
חדר ארונות גם לילדים
בדרך כלל יש חדר ארונות רק בסוויטת שינה של ההורים, אולם מסתבר כי הרבה הורים היו רוצים גם חדר ארונות קטן צמוד לחדר הילדים, שלטענתם תמיד מאופיין באי סדר עם בגדים, משחקים וצעצועים מפוזרים על פני כל החדר. הם סבורים שחדר ארונות יפתור להם את הבעיה. כן, בטח.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.99% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
