MoneyTree: השקעות ההון סיכון ל-Q1 כ-7 מיליארד דולר

הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה ברבעון ב-5 השנים האחרונות. מגזר מדעי החיים סגר רבעון מוצלח במיוחד, תחום הביוטכנולוגיה ריכז את סך ההשקעה הגבוה ביותר -1.5 מיליארד דולר, ועקף את סקטור התוכנה
דותן לוי |

שיא של 5 רבעונים בהשקעות הון סיכון. כך עולה מדו"ח ה- MoneyTreeTM שנערך על ידי PwC. נתוני הדו"ח מראים, כי ברבעון הראשון של שנת 2007 משקיעי ההון סיכון בארה"ב השקיעו 7.1 מיליארד דולר ב- 778 עסקאות, הסכום הגבוה ביותר שהושקע ברבעון מאז הרבעון הרביעי של שנת 2001.

למעשה, מספר העסקאות ברבעון הנוכחי ירד לעומת הרבעון הקודם, מגמה המעידה על נכונות משקיעי ההון סיכון להשקיע סכומים גבוהים יותר בכל סבב השקעה.

לדברי Tracy Lefteroff, השותף המוביל את תחום ההון סיכון העולמי ב- PwC, "פיזור ההשקעות בין מגוון רחב של תעשיות ובין חברות הנמצאות בשלבי התפתחות שונים, מעיד על איזון בריא בין הזדמנויות לטווח הקצר לבין הזדמנויות לטווח הארוך. אנו רואים רמות השקעה יציבות בתעשיות המסורתיות המלוות בהתעניינות מחודשת בנישות המבטיחות צמיחה מהירה. יזמים מכל תחום יכולים לצפות לשוק פתוח לרעיונות, אך עם זאת לא פחות תובעני. "

ניתוח על פי מגזרים

מנתוני הדו"ח עולה כי ההשקעות בתחום המכשור הרפואי הרקיעו שחקים ברבעון הראשון של 2007, לרמה הגבוהה ביותר בכל הזמנים, עם 1.08 מיליארד דולר שהושקעו ב- 96 עסקאות, עלייה של 60% במונחים כספיים לעומת הרבעון הקודם. תחום הביוטכנולוגיה היה החזק ביותר, עם 1.5 מיליארד דולר שהושקעו ב- 102 עסקאות, ו"הוריד מכיסאו" את מגזר התוכנה, שבאופן מסורתי הוא המגזר המוביל. מגזר מדעי החיים (ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי יחדיו), היווה 36% מסך ההשקעות ברבעון הנוכחי, הסכום הגבוה ביותר בכל הזמנים.

ההשקעות במגזר התוכנה ברבעון הנוכחי ירדו ב- 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, עם 1.1 מיליארד דולר שהושקעו ב- 193 עסקאות. את הירידה בהשקעות ברבעון הראשון של השנה ניתן ליחס לירידה במספר העסקאות, זאת למרות שמספר זה מהווה את מספר העסקאות הגבוה ביותר מבין כל המגזרים. בנוסף, מגזר התוכנה נמצא במקום השני במונחים כספיים בהשוואה לשאר המגזרים.

מגזר המדיה והבידור רשם עלייה של 16% ברמת ההשקעות, עם 489 מיליון דולר שהושקעו ב- 72 עסקאות. מגזר התקשורת עלה ב- 27% במונחים כספיים בהשוואה לרבעון הקודם, עם 588 מיליון דולר שהושקעו ב- 63 עסקאות. בתוך מגזר התקשורת, חברות התקשורת האלחוטית גייסו ברבעון האחרון 356 מיליון דולר.

חברות מכוונות אינטרנט גייסו 1.3 מיליארד דולר באמצעות 167 עסקאות, עלייה של 31% במונחים כספיים בהשוואה לרבעון הקודם והסכום הגבוה ביותר ברבעון מזה כחמש שנים. למרות זאת, מספר העסקאות בחברות מכוונות אינטרנט נמצא בירידה מאז הרבעון הקודם, עובדה המצביעה על כך שיותר כסף מושקע בכל עסקה. "חברות מכוונות-אינטרנט" היא קטגוריה נפרדת, המתייחסת לחברות שמודל פעילותן תלוי באופן מהותי באינטרנט, ללא קשר למגזר העיקרי אליו משתייכת החברה.

קטגוריה חדשה אשר תיכלל מעתה והלאה בדו"ח ה- MoneyTreeTM האמריקאי, מתייחסת לתעשיית הקלינטק, הכוללת בתוכה חברות העוסקות באנרגיה חלופית, זיהום ומיחזור, אספקת חשמל ושימור הסביבה. מהדו"ח עולה, כי משקיעי ההון סיכון השקיעו 264 מיליון דולר ב- 23 עסקאות מתחום הקלינטק ברבעון הראשון של 2007, עלייה של 41% במונחים כספיים בהשוואה לרבעון הקודם. בשנת 2006, סך ההשקעות בתחום הקלינטק הסתכם בכ- 1.5 מיליארד דולר, ובממוצע 383 מיליון דולר בכל רבעון.

מגזרים נוספים שרשמו גידול בהשקעות במונחים כספיים ברבעון הראשון של 2007, היו מגזר שירותי מערכות מידע, רשתות וציוד, קמעונאות/הפצה, תעשייה/אנרגיה, אלקטרוניקה ומחשבים/ציוד היקפי. ירידה בביצועים נצפו במגזר המוליכים למחצה ומוצרי צריכה.

בניתוח על פי שלבי התפתחות חברה, רשמו ההשקעות בחברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים בהתפתחותן (Seed/Early Stage), ירידה של 30% במונחים כספיים וירידה של 26% במספר העסקאות בהשוואה לרבעון הקודם, עם 1.1 מיליארד דולר שהושקעו ב- 259 חברות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.