משפט: בעל חויב במזונות לאשה לאחר התרת הנישואין
התובעת והנתבע הנם יהודים, תושבי ישראל ואזרחיה, וכשרים להינשא כדת משה וישראל. הם נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בקפריסין בשנת 1987. לאחר שובם ארצה, הם נרשמו במשרד הפנים כנשואים עפ"י תעודת הנישואין הקפריסאית, ובנוסף נישאו בארץ בטקס קידושין פרטי ע"י רב רפורמי.
בשנת 2000, הגישה התובעת תביעת מזונות לה ולבתה הקטינה. הנתבע חויב במזונות הקטינה בסך 2,500 ש"ח ובמזונות התובעת בסך 5,000 ש"ח לחודש עד ליום 12.2.03 – היום בו הצהיר ביה"ד הרבני, כי הצדדים אינם נשואים זל"ז כדת משה וישראל.
הצדדים ערערו על פסה"ד המקורי למזונות, וניתן פסה"ד בערעור. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת משך תוקפו של החיוב במזונות האשה. כנגד ההחלטה בבית הדין הרבני הגישה התובעת עתירה לבג"ץ. החלטה זו כונתה ע"י בית המשפט בשם "הלכת פלונית".
לטענת התובעת, עפ"י הלכת פלונית, הפרמטר לקביעת מועד סיום החבות במזונות אינו מועד "יבש" של פרידה או גירושין או התרת נישואין, אלא פרמטר של "יכולת" מצד אחד ו"נזקקות" מצד שני.
בית המשפט קבע כי על פי ההלכה הפסוקה, חובת המזונות תחול גם לאחר פרידת הצדדים, וזאת גם אם אין הסכם מפורש ביניהם "ובלבד שהדבר נדרש על-פי היושר וההגינות ותחושת הצדק..." קביעה זו יפה, לא רק בין ידועים בציבור, אלא גם בין בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים.
בפרשת פלונית, פתח ביהמ"ש העליון לרווחה את השער לעילה חדשה (שניצניה אמנם הנצו קודם לכן) והיא עילת המזונות ה"אזרחיים". אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חובת תשלום מזונות לתובעת עד למועד בו הותרו הנישואין. השאלה היא האם יש לחייב את הנתבע בתשלום מזונות לתובעת ממועד התרת הנישואין והלאה, ועד מתי.
יודגש, כי פיתוח הזכות למזונות "אזרחיים" מיועד (על פי פרשת פלונית) אך ורק לאותם זוגות לגביהם לא נוצר סטטוס של נישואין על פי המשפט העברי.
מהמסכת העובדתית במקרה הנדון, עולה כי הצדדים חיו כנשואים פרק זמן לא מבוטל של 13 שנים. התובע עבד כעצמאי והכנסתו עמדה אז, ע"ס 58,200 ש"ח לחודש. התובעת לא פיתחה קריירה משל עצמה, ועבדה אך ורק כמזכירה במשרדו של הנתבע. הנתבע זן את התובעת במהלך כל חייהם המשותפים וסיפק לה רמת חיים גבוהה. הסכסוך בין הצדדים פרץ כתוצאה מקשרים שקשר הנתבע עם אשה אחרת.
חייהם המשותפים של הצדדים יצרו מצב עובדתי של תלות כלכלית ברורה של התובעת בנתבע. במהלך החיים המשותפים, התובעת לא פיתחה כל עצמאות כלכלית, וסמכה לחלוטין על כלכלתו של הנתבע. גם אם יכלה התובעת לפתח את כישוריה לאחר שנישאה, הרי שוויתרה על כך, ובחרה לסייע לנתבע, ולעבוד כמזכירה במשרדו.
התוצאה היא, כי יש מקום לפסיקת מזונות לתובעת גם לאחר התרת הנישואים, לתקופת מה, לצורך שיקומה.
בנסיבות אלה, הוערכה תקופת השיקום של התובעת, במהלכה על הנתבע לשאת במזונותיה, תארך לא פחות מחמש שנים. נקבע כי הנתבע ישלם עבור מזונות התובעת סך של 5,000 ש"ח לחודש למשך 5 שנים, בנוסף למזונות עבור הקטינה בסך 2,500 ש"ח לחודש.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
