מופז: "החלטת האוצר להעלות את שווי הרכב – צולעת"
רשימת המתנגדים לכוונה להעלות את שווי הרכב, במתכונתה הנוכחית, מתרחבת היום וכוללת גם את שר התחבורה שאול מופז אשר הודיע על כך לפורום ה-CFO המוביל את המאבק בהעלאת שווי הרכב.
מופז תוקף את כוונת האוצר להעלות את שווי הרכב ואת המלצות הוועדה שהקים משרד האוצר לבחון את העלאת שווי הרכב. את המלצות הוועדה הגדיר שר התחבורה כ"לוקות בחסר" ואת כוונת האוצר להעלות את שווי הרכב הגדיר השר כ"החלטה צולעת". לדבריו, על משרד האוצר לחשוב פעמיים לפני קבלת החלטה בנושא.
עיקר טענותיו של מופז מופנות להתעלמותו המוחלטת של משרד האוצר מכך שהתחבורה הציבורית בארץ אינה ערוכה לתת מענה לעובדים שיחליטו להחזיר רכבים ועל הפגיעה במעמד הביניים הנושא במירב הנטל הכלכלי.
לטענת מופז "העלאת שווי השימוש ברכב נשענת על שני רגליים - האחת כלכלית-מיסויית והשניה תחבורתית. נראה כי בעוד הצד הכלכלי נבחן ונבדק, ההשלכות התחבורתיות לא זכו להתייחסות הולמת. על כן אני סבור שהחלטת משרד האוצר הינה צולעת ויש לבחון שנית אותה ואת השלכותיה".
לדברי מופז הוא הבהיר לראש הממשלה ולשר האוצר כי התחבורה הציבורית אינה ערוכה לקלוט תוספת גדולה של משתמשים: "התחבורה הציבורית אינה יכולה עדיין להוביל כמות גדולה של אנשים ממקום למקום ביעילות, במהירות בנוחות ובמחיר נמוך. הדבר נובע מפער של שנים בפיתוח התחבורה הציבורית לסוגיה. איננו שוקטים על השמרים ואנו ממשיכים לפתח כל העת את התחבורה הציבורית אך נראה כי המהלכים לשיפור מערכי התחבורה הציבורית בישראל ימשכו זמן רב. המלאכה רבה ובסיומה אני תקווה כי נזכה לראות מערכת שפועלת באינטגרציה תחבורתית, ותספק לכל אחד את היכולת להגיע לכל מקום במהירות, בנוחות ובכדאיות. עד שחזון זה ירקום עור וגידים, אין מקום לדעתי להתבסס על תחבורה ציבורית כמערכת שמסוגלת לספק מענה מלא לסוגיות התחבורה" לדברי מופז, היינו יכולים לחשוב כי הרפורמה ברכבי הליסינג תפחית את מספר הרכבים בכבישים ותעודד שימוש בתחבורה ציבורית. "לצערי, תרחיש זה לא יקרה, וזאת עקב רמת התחבורה הציבורית הקיימת היום בישראל".
"המדינה אינה ערוכה להשלכות התחבורתיות של העלאת שווי רכב"
לדברי מופז להעלאת שווי רכב ישנן השלכות גם על גיל הרכבים שינועו בכבישים, בטיחותם וזיהום האוויר להם הם גורמים: " מנתונים שהובאו בפני, מצבת הרכבים על הכבישים לא תשוב להיות כשהיתה. בעקבות העלאת שווי השימוש, יוותרו עובדים רבים על קבלת רכב ממקום העבודה שלהם ויעברו לרכבים ישנים יותר. המעבר לרכבים ישנים מנוגד למגמה הכללית בעולם ובמדינת ישראל להצערת גיל הרכב. הרכבים הישנים אינם מצוידים באביזרי בטיחות כמו הרכבים החדשים ובכך חושפים הנהגים את עצמם לפגיעות קשות יותר במקרה של תאונה. רמת זיהום האוויר תעלה עקב השימוש ברכבים ישנים. בנוסף, המיסוי של מדינת ישראל מיבוא רכבים חדשים יפגע" אומר מופז. לדבריו, "הצד המיסויי של המלצת משרד האוצר יכול להבחן על ידי כלכלנים שיצדדו בה או יתנגדו לה, דבר שאינו בתחומי האחריות שלי, עם זאת אני סבור שאין הלימה בין התוצאות האפשריות של המהלך המתוכנן לבין ההיערכות של מדינת ישראל להשלכות של העלאת שווי השימוש מבחינת התחבורה. הן מבחינת ההשפעות על מצב הרכבים, גילם ובטיחותם, והן מבחינת עידוד השימוש בתחבורה ציבורית".
"יש לקחת בחשבון את העלות הכלכלית של תאונות הדרכים שיגרמו כתוצאה מהרכבים הישנים"
לדברי מופז, חשוב לציין עוד נתון חשוב שבדרך כלל אין מדברים עליו, אך בשיח של התועלות שמקיים משרד האוצר, יש לתת לו דגש - תאונות הדרכים. "לצערי, תאומות הדרכים אינן רק עניין של שכול, סבל ואובדן, תאונות הדרכים גורמות נזק כלכלי כבד על כלכלת אזרחי מדינת ישראל ומוסדותיה. שיקול זה צריך גם הוא להשפיע במסגרת הנגזרות של העלאת שווי השימוש של הרכב ו"הזקנת" גיל הרכבים על הכבישים" אומר שר התחבורה.
"וועדת הכספים צריכה להחליט האם היא מעוניינת לפגוע במעמד הביניים"

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
