משפט: המדינה אחראית על הירצחו של פעוט בידי אביו
הפעוט נולד לאמו התובעת ולחברה לחיים, מוחמד חטיב בן על .לתובעת בן נוסף, שביום הרצח היה בן 5.5 שנים. התובעת הכירה את מוחמד,כשהיה אסיר משוחרר לאחר ריצוי עונש של 18 שנות מאסר בגין עבירות אלימות, לרבות שוד מזוין וניסיון להריגה. מוחמד עבר להתגורר יחד עם התובעת בדירתה, ובמהלך חייהם המשותפים הוא נהג להתעלל בה, להכותה בכל חלקי גופה, למשוך בשערותיה ולאיים עליה כי ירצח אותה במידה ותתלונן נגדו במשטרה. לאחר לידת הפעוט, המשיך מוחמד במעלליו וכן איים שירצח גם את הפעוט משום שחשד שהוא אינו בנו .
ביום האירוע, החלו מריבות קולניות בין בני הזוג במהלכם תקף מוחמד את התובעת והיכה אותה. שכנים מודאגים, הזעיקו את המשטרה למקום. לזירת האירוע, הגיעו שני שוטרים (שוטר ושוטרת). בניסיון לעצור את מוחמד, התחתק הוא מידי השוטר, בעט בבטנו של התינוק בחוזקה ולאחר מאבק עם השוטר שלא צלח, זרקו מהמרפסת מגובה רב, אל חצרם הסלעית של השכנים. התינוק הובהל מיד לבית חולים רמב"ם כשהוא סובל מחבלות קשות מאוד בראשו, שברים בגולגולת, דימומים במוח, בצקת במוח וקרע בטחול, ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ למשך תקופה של חמישה ימים שבסופם, באו חייו הקצרים והקשים אל קיצם.
מוחמד נידון למאסר עולם בביהמ"ש המחוזי בחיפה.
התובעים בתביעה זו הינם עיזבון המנוח, האם והאח, טוענים כי המשטרה התרשלה בביצוע תפקידה, בין היתר בכך, ששלחה כח משטרה לא מיומן ו/או לא מספיק למקום הארוע, ובכך שלא ביצעה נוהל מעצר חשוד מיידית חרף הסכנה שנשקפה ממוחמד בהיותו חופשי, ולא נקטה באמצעים הדרושים להבטחת שלומם של התובעת וילדיה.
השופטת כאמלה ג'דעון קיבלה בפסק דינה את הטענה שהמשטרה שלחה לזירת הארוע כח לא מיומן מספיק בהתמודדות מול מצבי מצוקה, ובכך, לא עשתה מספיק בכדי לשמור על ביטחון אזרחיה ובכללם התובעים. בנסיבות אלה, לא יכולה להיות מחלוקת כי בהתנהגותה הנ"ל, סטתה המשטרה מרמת הזהירות הנדרשת ממנה במילוי תפקידה, על כן, הינה אחראית כלפי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התרשלותה הנ"ל.
השופטת ציינה כי השוטר היה נתון במצוקה נפשית עקב האירוע וכי לכן אף לא הגיש לתינוק עזרה, וקבעה כי אמנם אין להמעיט מהזוועה של המעשה המחריד שנחשפו לו שני השוטרים, אך המקרה עוסק בשוטר שתפקידו להתמודד במצבי מצוקה בצורה סבירה ולהעניק עזרה וסיוע למי שזקוק לכך, וההתרחשויות הנ"ל מחזקות את הרושם בדבר חוסר מיומנותו של השוטר וחוסר תיפקודו בנסיבות שנוצרו.
פרוטקשן (דאלי)שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות.
זה מאבק על הצפון שלנו"
כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".
לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.
על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.
קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".
