משפט: המדינה אחראית על הירצחו של פעוט בידי אביו

בית משפט השלום בחיפה חייב את משטרת ישראל בפיצוי בסך 1,060,513 ש"ח בגין התרשלות בטיפול בתלונה, שבעקבותיה נרצח בנה של התובעת, פעוט בן חודשיים על ידי אביו. השופטת ג'דעון קבעה כי המשטרה שלחה לזירת האירוע כח לא מיומן מספיק להתמודדות במצבי מצוקה.
סיגל ברנע |

הפעוט נולד לאמו התובעת ולחברה לחיים, מוחמד חטיב בן על .לתובעת בן נוסף, שביום הרצח היה בן 5.5 שנים. התובעת הכירה את מוחמד,כשהיה אסיר משוחרר לאחר ריצוי עונש של 18 שנות מאסר בגין עבירות אלימות, לרבות שוד מזוין וניסיון להריגה. מוחמד עבר להתגורר יחד עם התובעת בדירתה, ובמהלך חייהם המשותפים הוא נהג להתעלל בה, להכותה בכל חלקי גופה, למשוך בשערותיה ולאיים עליה כי ירצח אותה במידה ותתלונן נגדו במשטרה. לאחר לידת הפעוט, המשיך מוחמד במעלליו וכן איים שירצח גם את הפעוט משום שחשד שהוא אינו בנו .

ביום האירוע, החלו מריבות קולניות בין בני הזוג במהלכם תקף מוחמד את התובעת והיכה אותה. שכנים מודאגים, הזעיקו את המשטרה למקום. לזירת האירוע, הגיעו שני שוטרים (שוטר ושוטרת). בניסיון לעצור את מוחמד, התחתק הוא מידי השוטר, בעט בבטנו של התינוק בחוזקה ולאחר מאבק עם השוטר שלא צלח, זרקו מהמרפסת מגובה רב, אל חצרם הסלעית של השכנים. התינוק הובהל מיד לבית חולים רמב"ם כשהוא סובל מחבלות קשות מאוד בראשו, שברים בגולגולת, דימומים במוח, בצקת במוח וקרע בטחול, ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ למשך תקופה של חמישה ימים שבסופם, באו חייו הקצרים והקשים אל קיצם.

מוחמד נידון למאסר עולם בביהמ"ש המחוזי בחיפה.

התובעים בתביעה זו הינם עיזבון המנוח, האם והאח, טוענים כי המשטרה התרשלה בביצוע תפקידה, בין היתר בכך, ששלחה כח משטרה לא מיומן ו/או לא מספיק למקום הארוע, ובכך שלא ביצעה נוהל מעצר חשוד מיידית חרף הסכנה שנשקפה ממוחמד בהיותו חופשי, ולא נקטה באמצעים הדרושים להבטחת שלומם של התובעת וילדיה.

השופטת כאמלה ג'דעון קיבלה בפסק דינה את הטענה שהמשטרה שלחה לזירת הארוע כח לא מיומן מספיק בהתמודדות מול מצבי מצוקה, ובכך, לא עשתה מספיק בכדי לשמור על ביטחון אזרחיה ובכללם התובעים. בנסיבות אלה, לא יכולה להיות מחלוקת כי בהתנהגותה הנ"ל, סטתה המשטרה מרמת הזהירות הנדרשת ממנה במילוי תפקידה, על כן, הינה אחראית כלפי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התרשלותה הנ"ל.

השופטת ציינה כי השוטר היה נתון במצוקה נפשית עקב האירוע וכי לכן אף לא הגיש לתינוק עזרה, וקבעה כי אמנם אין להמעיט מהזוועה של המעשה המחריד שנחשפו לו שני השוטרים, אך המקרה עוסק בשוטר שתפקידו להתמודד במצבי מצוקה בצורה סבירה ולהעניק עזרה וסיוע למי שזקוק לכך, וההתרחשויות הנ"ל מחזקות את הרושם בדבר חוסר מיומנותו של השוטר וחוסר תיפקודו בנסיבות שנוצרו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום/ לעמ

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו

נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף

אדיר בן עמי |

שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.


נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.

השפעה מיידית על המשקיעים הזרים

הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.


נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.


הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר

אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.