לין: הורדת שיעור האבטלה ל-5% - יעד ריאלי
בשנת 2006 נרשמה עליה של 4.2% במספר המועסקים בענפי המסחר והשירותים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2006 מספר המועסקים בענפים אלה עלה ב- 45,100 ועמד על 1.18 מיליון. כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
מהסקירה עולה כי ענף השירותים הוביל בשנת 2006 את התעסוקה עם גידול של 45,700 מועסקים מהם 19,100 בשירותים העסקיים (5.7%), 8,900 בענף התחבורה אחסנה ותקשורת (5.5%), 7,000 בענף שירותי אירוח ואוכל (6.1%), 5,300 בענף הבנקאות ופיננסיים (6.5%) ו- 5,300 בענף השירותים למשקי הבית. ענפי המסחר, לעומת זאת, ירדו ב- 500 מועסקים (-0.1%).
מאגף הכלכלה נמסר כי בשנת 2006, עמד המגזר העסקי על ממוצע של 1.72 מיליון מועסקים, גידול של 54,700 מועסקים, המשקף עליה של 3.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בענפי התעשייה נרשמה עליה של 10,300 מועסקים (2.6%), שהסתכמה ב- 401,900 מועסקים, בענף הבניה נרשמה עליה של 7,300 מועסקים (5.7% ) שהסתכמה ב- 134,400 מועסקים, ואילו בכל המגזר הציבורי נרשמה עליה של 20,900 מועסקים (2.6%) שהסתכמה ב- 833,400 מועסקים.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי נתונים אלו משקפים ירידה בשיעור האבטלה ל- 7.6%. "הורדת שיעור האבטלה בישראל ל 5% - 6% הופכת להיות יעד ריאלי. על מקבלי ההחלטות במשק להפנים כי מגזר המסחר והשירותים הוא שיוצר את מרבית מקומות העבודה במשק. המשך צמיחתו אינו מותנה בהטבות מס, אלא בביטולם של חסמים, אפליות וביורוקרטיה מרושעת".
מהסקירה עולה עוד, כי בשלוש השנים האחרונות (2004-2006) רשמו ענפי המסחר והשירותים עליה מצטברת בשיעור של 14.3%, שהם כ- 145,900 מועסקים. ענף השירותים העסקיים גדל בכ- 53,100 מועסקים (16.7%), ענף התחבורה, אחסנה ותקשורת גדל ב- 21,500 (13.7%), ענף שירותי אירוח ואוכל גדל ב- 28,600 (28%) , ענף הבנקאות והפיננסיים גדל ב- 9,400 מועסקים (11.7%), ענפי המסחר גדלו ב-20,900 מועסקים (6.5%) וענפי השירותים האישיים עלה ב- 12,400 מועסקים (33%).
שנת 2007
מסקירת אגף הכלכלה באיגוד עולה, כי בשנת 2007 תרשם עליה של 4.5% במספר מועסקים בענפי המסחר והשירותים בהשוואה לשנת 2007. מספר המועסקים בענפים אלו צפוי לעלות בכ-50 אלף מועסקים לכ-1.170 מיליון בסוף 2007. מספר המועסקים במגזר עסקי יסתכם בכ-1.770 מיליון מועסקים, עליה של 3.5%.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פערים כלכליים בין יהודים לערבים גם בתכנון הפנסיוני
ככל שמעמיקים בנתונים, מתברר שהפערים הכלכליים בין יהודים לערבים באים לידי ביטוי גם בתכנון לפרישה, ומדובר בפערים עצומים: 77% מהיהודים מתכננים להישען על חיסכון פנסיוני לעומת 44% בלבד מהערבים. גם בחיסכון הלא פנסיוני נרשם פער ניכר, 53% לעומת 29% בין יהודים לערבים בהתאמה.
כשמדובר בהכנסות מנכסים, כגון שכר דירה או השקעות, הפער כמעט פי שלושה: 21% מהיהודים בונים על הכנסות ממקורות אלה בגיל הפנסיה לעומת 7% בלבד מהערבים. בפיננסים, 15% מהיהודים מסתמכים על מקורות פיננסים הפנסיה לעומת פחות מ-4% בקרב הערבים. עם זאת, בלמ"ס מציינים כי הנתונים בקרב האוכלוסייה הערבית מלווים בטעות דגימה יחסית גבוהה, ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות. הערבים מצביעים על הסתמכות בבני משפחה כמקור הכנסה בגיל פרישה, 59% לעומת 21% בלבד מהיהודים.
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
הפערים הללו אינם מפתיעים מומחים בתחום. לפי נתוני הלמ״ס ודוחות מרכז טאוב, חלק ניכר מהעובדים הערבים מועסקים בענפים עם שכר נמוך וללא הפקדות סדירות לפנסיה. במגזר הערבי יש גם שיעור גבוה של עובדים עצמאיים במשרות חלקיות או לא רשמיות, מה שמעמיק את הפערים עוד יותר.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
