התיק של ונציה: להתגבר על הפחד

באורח מדהים, מדדי המניות בעולם הגיעו כולם ביחד לשיאים בשבוע האחרון של פברואר. אך מה שמדהים אף יותר הוא, שבתחילת מרץ החליטו כל המדדים כולם לקפוץ קפיצת באנג'י
חיים ונציה |

כל מי שקפץ באנג'י אי פעם מכיר את ההרגשה. הרגשת הפחד שאוחזת בקופץ לפני הקפיצה, במהלכה ואחריה. לפני הקפיצה, כשמסתכלים למטה ורואים את הגובה הרב. במהלך הקפיצה, כשמתגנב חשש קטן ללב שאולי החבל לא יחזיק מעמד. ואילו אחרי הקפיצה, אז מגיע החשש לנסות קפיצה נוספת.

מדוע נזכרנו לפתע בקפיצת באנג'י? כי הגרפים של מרבית הבורסות בעולם, בחודש האחרון, מזכירים לנו את הקפיצה המפחידה: העלייה לשיאים חדשים בכל הבורסות המשמעותיות, הנפילה החדה שבאה לאחר מכן וכמובן, הפחד.

באורח מדהים, מדדי המניות בעולם הגיעו כולם ביחד לשיאים בשבוע האחרון של פברואר. אך מה שמדהים אף יותר הוא, שבתחילת מרץ החליטו כל המדדים כולם לקפוץ קפיצת באנג'י נועזת ולרדת בחמישה עד עשרה אחוז ואף יותר. הירידות, שסחפו את כל העולם, החלו בצניחה של 9% בשנחאי עקב הגבלות חדשות שהוטלו על שוק המניות הסיני. המגבלות ישפיעו רק על משקיעים סינים, אך הם נתנו דחיפה חזקה למטה, לכל הבורסות בעולם.

גם יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, אלן גרינספן, תרם לבהלה שאחזה במשקיעים, כשאמר בנאום כי אינו פוסל אפשרות למיתון בכלכלה האמריקאית.

משקיעים עם פחד גבהים ניסו לצאת מהבורסות שוברות השיאים ויצרו את קפיצות הבאנג'י המפוארות שאנו רואים היום בכל גרף של כל בורסה. אצל רבים התעורר החשש, שהנתונים הכלכליים המשופרים, לא יספיקו כדי למנוע מפולת וכך חווינו ירידות חדות שלא נראו כבר שנים במרבית הבורסות.

עכשיו יש בעיה חדשה שמפריעה לשווקים לעלות: בעיית ההלוואות בשוק המשני למשכנתאות בארה"ב. הפחד הוא, שבארה"ב תהיה עכשיו ירידה בנכונות לתת הלוואות וזה כמובן יוביל ל.... , ניחשתם נכון, האטה בכלכלה האמריקאית.

החשש מפני האטה בכלכלה האמריקאית בולם מידי כמה חודשים את הבורסות בכל העולם והוא מונע ממשקיעים לחזור לבורסה לאחר גל הירידות הנוכחי.

אנו, עם זאת, נוטים להשתכנע מהערכתו של יו"ר הבנק הפדרלי הנוכחי, בן ברננקי, שבניגוד לגרינספן, טוען כי הכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח. הכלכלה האמריקאית מראה סימנים, שהיא מצליחה לעבור בשלום את התפוגגות בועת הנדל"ן שהחשש מפני התפוצצותה מעיב על השוק כבר שנים.

ייתכן וניתקל בעוד בעיות בהמשך, אך הכלכלה האמריקאית, להערכתנו, תוסיף לצמוח ותפיג לאט לאט את החשש של המשקיעים מפני קפיצות באנג'י נוספות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".