נתוח טכני: גזית גלוב - מגמת עלייה באיכות גבוהה
תיקונים טכניים הם עניין טבעי ומקובל בכל מגמת עלייה. הם נותנים ביטוי לרצונם של משקיעים לממש רווחים ומאפשרים לאחרים להצטרף למגמה קיימת. החלפת ידיים מה שנקרא. אלא שלתיקונים טכניים יש צדדים נוספים: ראשית, יש להם נטייה מרגיזה לצאת לדרך ללא כל התראה מוקדמת, והמשקיע המנסה לחזותם מראש נותר מתוסכל ומריר. שנית, אפשר ללמוד מהם רבות על איכותה של המגמה ולהקיש על סיכוייה של מניה לשוב ולעלות בתום התיקון. גזית גלוב, היא דוגמה טובה לכך.
המגמה ארוכת הטווח
כאן אנו נתקלים במניה המצויה מזה שנים מספר במגמת עלייה אותה אפשר להגדיר על נקלה כמגמה ראשית. יתרונה של המגמה הראשית שהיא מאפשרת לעשות אבחנה ברורה בין משבר לבין הזדמנות. אפשר להעריך שקיים סיכוי גבוה יותר שכל ירידה במסגרת מגמה ראשית קיימת, תהיה ירידה לצורך עלייה ולבנות מתחת להנחה זו אסטרטגיית עבודה בריאה הכוללת את מלוא המרכיבים שאסטרטגיית עבודה זקוקה להם.
בחודשים האחרונים מצויה המניה בתיקון טכני. אחרי שהגיעה למחיר שיא של 60.23 שקלים למניה החל תיקון טכני שנמשך עד היום ולפחות לפי שעה אי אפשר להעריך שהסתיים. אלא שהתנהלות המניה במסגרת התיקון, מאפשרת להכניסה לרשימת מעקב:
הפרמטרים המרכזיים :
1. אם נביט על התנהלות המניה נוכל לראות בבירור שהמהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 44.33 שקלים למניה והסתיים במחיר השיא של המניה, 60.23 שקלים.
2. ירידות המחירים של החודשים האחרונים נופלות עדיין בטווחים המקובלים של תיקון טכני, היינו בין 33% - 66% מהמהלך המתוקן. אם נחתוך את גל העליות שעומד לתיקון נוכל לראות שיעדי התיקון מצויים בטווח שבין 50 – 54 שקלים למניה פחות או יותר. בינתיים גזית גלוב לא חורגת מהיעדים הללו.
3. עוד אפשר לראות שרמת ההתנגדות שנקבעה במהלך 2006 בין 50 – 52 שקלים למניה מחזיקה מעמד כרמת תמיכה במסגרת התיקון הנוכחי.
שלושת הפרמטרים הללו מעידים שמגמת העלייה שומרת על איכותה הגבוהה וכי בסיומו של התיקון הטכני, בהנחה שלא יהיו שינוי בפרמטרים אותם מניתי, יצא לדרכו גל עליות חדש ובמסגרתו תעפיל המניה מעל לרמת השיא הקודמת.
האיתות
היות ולפי שעה מוקדם לקבוע שהתיקון תם, הרי שיש לקבוע רף מסויים אותו על המניה לצלוח מעלה כדי לאפשר לסמן את התחתית האחרונה, את סיומו של התיקון ואת יציאתו של גל עליות לדרך. במקרה של גזית גלוב, יש לשים לב לרמת 56.80 שקלים למניה. שבירתה של רמה זו תוך מחזור גבוה תשמש כאינדיקציה לסיומו של התיקון ליציאתו לדרך של גל עליות.
סיכום
מניה מעניינת המצויה במגמת עלייה ראשית ועוברת תיקון שלא פוגם במרכיבי המגמה. משקיע מיומן יוכל לתכנן כאן אסטרטגיה שתכלול לא רק איתות קנייה אלא גם הוראה לקטיעת הפסד במידה ומשהו ישתבש ומנגנוני הגנה על הרווח במידה והמניה תגשים את הציפיות שאנו תולים בה.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
