חממת טרגטק השקיעה 2 מ' ש' אינפיגו דיאגנוסטיק

אינפיגו דיאגנוסטיק פועלת בתחום הדיאגנוסטיקה רפואית מולקולרית
סיון איזסקו |

חממת טרגטק השקיעה 2 מיליון שקל בחברת אינפיגו דיאגנוסטיק (Infigo Diagnostics) המפתחת מכשור לדיאגנוסטיקה רפואית. זוהי ההשקעה החדשה הרביעית של החממה הנמצאת בסבב גיוס חברות פורטפוליו. על השקעה זו נמנית קרן Startvest. החברה מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לדיאגנוסטיקה של מולקולות קטנות. פלטפורמה טכנולוגית זו, המבוססת על הטבעה מולקולרית בפולימרים (Molecular Imprinted Polymers MIP) תשמש לפיתוח ערכות דיאגנוסטיקה מהירות וקלות לשימוש ותהווה הדור הבא של קיטים דיאגנוסטיים לתחומים מגוונים: דיאגנוסטיקה רפואית, בדיקת איכות מים וקרקע, איתור זיהומים במזון, זיהוי טרור ביולוגי ואיתור חומרי נפץ. המוצר הראשון של החברה, המפותח במסגרת חממת טרגטק, מאפשר זיהוי מדויק ואמין של חוסר בוויטמין 12B- ע"י ניטור ביו-מרקר הספציפי לכמות הוויטמין הפעיל הקיימת בגוף. חוסר בוויטמין B-12 הוא תופעה נפוצה כיום שמקורה בהזדקנות, בהרגלי תזונה לקויים ובחסכים מצטברים בגוף. למעלה מ-300 מיליון איש, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, סובלים או הינם בעלי סיכוי גבוה לסבול מתופעה זו, אולם האבחון הנעשה כיום אינו יעיל ומהימן מספיק וחלקים נרחבים מהאוכלוסייה מאובחנים באופן שגוי. הבדיקות המתבצעות כיום מנתחות רמת ויטמין B-12 כללית בדם המספקת תוצאות שאינן מהימנות ואף מטעות. למעלה מ-70% מהחולים נדרשים לבצע בדיקות חוזרות של רמות B-12 לקבלת תוצאות אמינות. בנוסף, עקב המהימנות המוגבלת של הבדיקה הנוכחית, במקרים רבים ממליצים הרופאים לאוכלוסיות בסיכון על טיפול בזריקות ללא ודאות כי הן אכן נחוצות. לדברי עדו מרגלית, מנכ"ל החברה, חשיבותה של הטכנולוגיה החדשה טמונה ביכולתה לזהות ולנטר מולקולות קטנות- תחום שלשיטות הדיאגנוסטיקה הקיימות אין מענה לגביו . הטכנולוגיה החדשה תספק התקן דיאגנוסטי מהיר ופשוט, המשלב פתרון בשלב אחד, ועלויות מוזלות, לתעשיות בהן נחוץ אבחון של מולקולות קטנות. ההתקן יציע פתרונות אבחון וניתוח תוצאות בזמן אמת, תוך קיצור זמן התגובה ובכך הפחתת הסיכויים לטעויות. מייסדי החברה הם עדו מרגלית, שישמש כמנכ"ל החברה, ד"ר רפאל לוי שישמש כ-CTO החברה וירדן דלומי שישמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי. ד"ר לוי, בעל פוסט-דוקטורט בתחום הדיאגנוסטיקה מבוססת MIP הנו מומחה בפיתוח דיאגנוסטיקה מסחרית. פרופ ' מאיר וילצ'ק, מוביל דעה בתחום האפיניות וממציא מערכת Biotin-Avidin ממכון וייצמן ופרופ' סרגיי פילצקי מאונ' קרנפילד בבריטניה ילוו את החברה כיועצים מדעיים. ברנדה צייטלין, מנהלת פיתוח עסקי בטרגטק, ציינה כי: "אני גאה לקחת חלק בהקמתה של פלטפורמה טכנולוגית זו, שתעזור לאנשים לאבחן את החוסר בויטמין B-12, תופעה קטלנית שזכתה לכינוי "יוצר המומים השקט". חממת טרגטק הופרטה בשנת 2003 ופועלת כיום במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות של משרד המדען הראשי. קרן סטארטווסט (2006) מנהלת ומפעילה את החממה בזיכיון של משרד המדען. במסגרת החממה פעילות מספר חברות בתחומים שונים: מדעי החיים, תקשורת, טכנולוגיית מידע וכימיה. טרגטק מופעלת על ידי קרן סטארטווסט (2006) בה חברים משקיעים שונים ביניהם בנק ההשקעות ASG הקנדית וקבוצת GAIP (Greater Akron Investing Partners)) שמורכבת ממשקיעים פרטיים וממשלתיים מאקרון, אוהיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.