חממת טרגטק השקיעה 2 מ' ש' אינפיגו דיאגנוסטיק
חממת טרגטק השקיעה 2 מיליון שקל בחברת אינפיגו דיאגנוסטיק (Infigo Diagnostics) המפתחת מכשור לדיאגנוסטיקה רפואית. זוהי ההשקעה החדשה הרביעית של החממה הנמצאת בסבב גיוס חברות פורטפוליו. על השקעה זו נמנית קרן Startvest.
החברה מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לדיאגנוסטיקה של מולקולות קטנות. פלטפורמה טכנולוגית זו, המבוססת על הטבעה מולקולרית בפולימרים (Molecular Imprinted Polymers MIP) תשמש לפיתוח ערכות דיאגנוסטיקה מהירות וקלות לשימוש ותהווה הדור הבא של קיטים דיאגנוסטיים לתחומים מגוונים: דיאגנוסטיקה רפואית, בדיקת איכות מים וקרקע, איתור זיהומים במזון, זיהוי טרור ביולוגי ואיתור חומרי נפץ.
המוצר הראשון של החברה, המפותח במסגרת חממת טרגטק, מאפשר זיהוי מדויק ואמין של חוסר בוויטמין 12B- ע"י ניטור ביו-מרקר הספציפי לכמות הוויטמין הפעיל הקיימת בגוף. חוסר בוויטמין B-12 הוא תופעה נפוצה כיום שמקורה בהזדקנות, בהרגלי תזונה לקויים ובחסכים מצטברים בגוף. למעלה מ-300 מיליון איש, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, סובלים או הינם בעלי סיכוי גבוה לסבול מתופעה זו, אולם האבחון הנעשה כיום אינו יעיל ומהימן מספיק וחלקים נרחבים מהאוכלוסייה מאובחנים באופן שגוי.
הבדיקות המתבצעות כיום מנתחות רמת ויטמין B-12 כללית בדם המספקת תוצאות שאינן מהימנות ואף מטעות. למעלה מ-70% מהחולים נדרשים לבצע בדיקות חוזרות של רמות B-12 לקבלת תוצאות אמינות. בנוסף, עקב המהימנות המוגבלת של הבדיקה הנוכחית, במקרים רבים ממליצים הרופאים לאוכלוסיות בסיכון על טיפול בזריקות ללא ודאות כי הן אכן נחוצות.
לדברי עדו מרגלית, מנכ"ל החברה, חשיבותה של הטכנולוגיה החדשה טמונה ביכולתה לזהות ולנטר מולקולות קטנות- תחום שלשיטות הדיאגנוסטיקה הקיימות אין מענה לגביו . הטכנולוגיה החדשה תספק התקן דיאגנוסטי מהיר ופשוט, המשלב פתרון בשלב אחד, ועלויות מוזלות, לתעשיות בהן נחוץ אבחון של מולקולות קטנות. ההתקן יציע פתרונות אבחון וניתוח תוצאות בזמן אמת, תוך קיצור זמן התגובה ובכך הפחתת הסיכויים לטעויות.
מייסדי החברה הם עדו מרגלית, שישמש כמנכ"ל החברה, ד"ר רפאל לוי שישמש כ-CTO החברה וירדן דלומי שישמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי. ד"ר לוי, בעל פוסט-דוקטורט בתחום הדיאגנוסטיקה מבוססת MIP הנו מומחה בפיתוח דיאגנוסטיקה מסחרית. פרופ ' מאיר וילצ'ק, מוביל דעה בתחום האפיניות וממציא מערכת Biotin-Avidin ממכון וייצמן ופרופ' סרגיי פילצקי מאונ' קרנפילד בבריטניה ילוו את החברה כיועצים מדעיים.
ברנדה צייטלין, מנהלת פיתוח עסקי בטרגטק, ציינה כי: "אני גאה לקחת חלק בהקמתה של פלטפורמה טכנולוגית זו, שתעזור לאנשים לאבחן את החוסר בויטמין B-12, תופעה קטלנית שזכתה לכינוי "יוצר המומים השקט".
חממת טרגטק הופרטה בשנת 2003 ופועלת כיום במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות של משרד המדען הראשי. קרן סטארטווסט (2006) מנהלת ומפעילה את החממה בזיכיון של משרד המדען. במסגרת החממה פעילות מספר חברות בתחומים שונים: מדעי החיים, תקשורת, טכנולוגיית מידע וכימיה. טרגטק מופעלת על ידי קרן סטארטווסט (2006) בה חברים משקיעים שונים ביניהם בנק ההשקעות ASG הקנדית וקבוצת GAIP (Greater Akron Investing Partners)) שמורכבת ממשקיעים פרטיים וממשלתיים מאקרון, אוהיו.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
