פרופ' מור יוסף: מצבו של שרון קשה, יציב וקריטי

מנהל בית החולים הדסה עין כרם עדכן על מצבו של רה"מ שרון: הניתוח הסתיים בהצלחה, חלק מהמעי הגס נכרת לאחר שנתגלה בו נמק, מצבו קשה, יציב וקריטי והוא הועבר לטיפול נמרץ
חזי שטרנליכט |

(עדכון 17:00) מנהל בית החולים הדסה עין כרם עדכן את כלי התקשורת לקראת השעה 17:00 (ש') לגבי מצבו של רה"מ שרון. הניתוח שבוצע ברה"מ במשך מספר שעות היום הסתיים בהצלחה, חלק מהמעי הגס נכרת לאחר שנתגלה בו נמק, מצבו קשה, יציב וקריטי והוא הועבר לטיפול נמרץ. מוקדם יותר, דווח כי חלה החמרה במצבו של ראש הממשלה שרון והוא הובהל לניתוח כאשר נשקפה סכנה לחייו.

במהלך ליל שישי התדרדר מצבו הבריאותי של רה"מ שרון, המאושפז מאז עבר שבץ קשה ב-4 בינואר 2006, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בבדיקה שגרתית שנערכה לו הבוקר על ידי הצוות הרפואי נתגלה כי חלה בעיה באספקת הדם למעיים וכי נגרם נמק באיזור.

הסיבוך שנתגלה בבדיקת CT בבטן, הוביל את הצוות הרפואי להמליץ כי שרון יעבור בבהילות ניתוח נוסף. שרון נלקח לחדר הניתוח שם הוא נותח במשך מספר שעות. בתום הניתוח נכרת חלק מהמעי הגס של ראש הממשלה שבו התגלה מצב של נמק. "מצב זה מתרחש לעיתים אצלים חולים במצבו של רה"מ", אמר פרופ' מור יוסף, מאוחר יותר בעדכון שמסר לעתונאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.