כסף נשרף
צילום: Photo by Jp Valery on Unsplash

יוניק טק דיווחה על השקעה חדשה, אבל דמי הניהול עומדים על 17%

השותפות דיווחה על השקעה חדשה של כ-550 אלף דולר בחברה חדשה בתחום הבינה המלאכותית, אבל דמי הניהול השנתיים המינימאליים (כולל הוצאות של גוף ציבורי) עומדים על כ-17.3%, זאת ללא בונוסים לשותף הכללי על הנפקות חדשות ודמי הצלחה
גלעד מנדל |

שותפות המחקר ופיתוח יוניק-טק יהש -5.1%  שמתמקדת בהשקעה בסטארט-אפים הנמצאים "בשלב המשני", כלומר שעברו כבר מספר גיוסי הון גדולים והם מתכננים כעת כניסה לבורסה הן באמצעות מיזוג והן באמצעות הנפקה רגילה דיווחה על כך שחתמה על הסכם לרכישת מניות של חברה נוספת. 

השותפות דיווחה על כך שחתמה על הסכם לרכישת מניות בחברה דאטהמיינר בהיקף כולל של כ-550 אלף דולר, המניות צפויות להירכש מחלק מבעלי המניות הקיימים של דאטהמיינר, בכפוף לכך שבעלי המניות האחרים בחברה להם זכות סירוב להכנסת משקיעים נוספים, לא ישתמשו בזכות הסירוב שלהם.

דאטהמיינר עוסקת בתחום הבינה המלאכותית והשלימה לאחרונה סבב השקעה לפי שווי חברה של כ-3.63 מיליארד דולר לפני הכסף, בו השקיעו בה כ-470 מיליון דולר. יוניק טק, משום מה לא דיווחה לפי איזה שווי חברה היא רוכשת את המניות של דאטהמיינר.

בכל מקרה, הפעילות של יוניק-טק היא די פשוטה להבנה כאמור, רוכשת מניות - מחכה שהחברה תנפיק ואז ככל הנראה מוכרת. אבל הבעיה לא נמצאת בפעילות, הבעיה נמצאת במבנה השותפות.

כפי שהרחבנו רבות בעבר בשותפויות המו"פ ישנן שלל בעיות, בעיות שלא פסחו על יוניק-טק ונמצאות גם בה. הבעיה היא בראש ובראשונה דמי הניהול האמיתיים של החברה, כולל משכורות המנהלים וכו'':

אם מחשבים את השכר הכולל, בהנחת בונוסים ותגמול מבוסס מניות של היו"ר, סגן היו"ר, המנכ"ל והסמנכ"ל כספים - שכולם אגב לא עובדים בחברה במשרה מלאה, יוצא כי עלות השכר השנתית שלהם עומדת על כ-1.6 מיליון שקל. כמו כן, יש גם דמי ניהול של השותף הכללי בהיקף מינימאלי של 1 מיליון שקל בשנה.

לזה כמובן צריך להוסיף הוצאות גוף ציבורי שכוללות: העסקת דירקטוריון, הכנת דוחות כספיים, ייעוץ משפטי, יחסי ציבור, משרד, יועצים, אגרות ועוד - סה"כ בחישוב גס כ-2 מיליון שקל בשנה. על כל פנים, גם אם נתעלם מההוצאות האלו (וזה לא נכון כלכלית) הרי שמדובר בדמי ניהול מופרזים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כלומר סך כל ההוצאות השנתיות של השותפות עומדות על כ-4.6 מיליון שקל, בהתחשב בכך שסך הכול גויסו כ-26.5 מיליוני שקלים בהנפקה יוצא כי דמי הניהול המינימאליים לפי גודל השותפות כיום עומדים על כ-17.3% בשנה. אה רגע, בל נשכח את עמלות ההנפקה ואת התשלום הנדיב שקיבל השותפות על עצם ההנפקה וגם עמלת יוזמה של 20% מהרווח. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.