למרות העליות: פדיונות של כ-140 מיליון שקל בקרנות המנייתיות
השבוע החולף הסתכם בפדיונות של כ-255 מיליון שקל בתעשיית קרנות הנאמנות. הקרנות הכספיות עברו לראשונה לפדיונות וקרנות אג"ח כללי עלו בקצב הגיוסים. מה קרה בשאר הקטגוריות?
השבוע החולף שכלל ארבעה ימי מסחר נסגר במגמה חיובית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב והקונצרניות בישראל, אך הסתכם בפדיונות בהיקף של כ-255 מיליון שקל בתעשיית קרנות הנאמנות, כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.
בעוד בקרנות המסורתיות נרשמה עלייה בקצב הגיוסים ל-225 מיליון שקל, בקרב הקרנות הכספיות נרשמה יציאת כספים לראשונה מאז תחילת השנה בהיקף של כ-480 מיליון שקל. קרנות מניות בארץ פדו כ-37 מיליון שקל וקרנות מניות בחו"ל פדו כ-100 מיליון שקל.
נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 327.2 מיליארד שקל: בתעשייה האקטיבית מדובר בסכום של 203.2 מיליארד שקל, מהם 176.8 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-26.4 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפאסיבית מדובר ב-124 מיליארד שקל, מהם 91.5 מיליארד בקרנות סל ו-32.5 בקרנות מחקות.
מה עשו הקטגוריות השונות?
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח מדינה שומרות על קצב הגיוסים משבוע שעבר, וממשיכות לעמוד בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, בסכום הנאמד ב-125 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה בתעשייה, עולות בקצב הגיוסים מהשבוע הקודם, לסכום של כ-120 מיליון. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות עולות גם הן בקצב הגיוסים משבוע קודם לכן, לסכום של כ-60 מיליון.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, רושמות מהפך ועוברות השבוע לגיוסים הנאמדים בכ-65 מיליון שקל. לעומת זאת, נמשכת יציאת הכספים מהקרנות האג"חיות השקליות, אשר פדו סכום של כ-65 מיליון ומקרנות אג"ח חו"ל שרושמות השבוע פדיונות בסכום של כ-25 מיליון.
ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות של כ-190 מיליון שקל כאשר הקרנות שמתמחות במניות בישראל פדו כ-100 מיליון והקרנות המתמחות במניות בחו"ל פדו כ-90 מיליון. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-105 מיליון שקל בעוד קרנות הסל רשמו פדיונות בהיקף של כ-295 מיליון.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם השבוע בסכום הנאמד בכ-20 מיליון שקל, קבוצת קרנות אג"ח כללי רשמה גיוסים של כ-10 מיליון וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם השבוע, עם גיוסים של כ-125 מיליון שקל.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
