שוק האג"ח הישראלי קרוב להיכלל במדד האג"ח העולמי של FTSE
חברת FTSE הודיעה היום (ג') ששוק האג"ח בישראל קרוב להיכלל במדד האג"ח העולמי שלהם (WGBI) נוכח התקדמותו לקראתעמידה בתנאי הסף, הכוללים היקף כספי של מעל 50 מיליארד דולר, מעל 40 מיליארדאירו ומעל 2.5 טריליון ין יפני. עד כה שוק האג"ח הישראלי לא עמד בתנאי הסף במח"מ לתקופה שלמעל שנה בהיקף הדולרי, אולם על פי הערכות FTSE, שוק האג"ח הישראלי צפוי להגיע לתנאי הסףבקרוב.מבחינת התהליך, מרגע ההכרזה, השוק הישראלי נכנס למעקב (MONITORING) לתקופה של שלושהחודשים. במהלך תקופה זו בוחנים את מידת העמידה של ישראל בתנאי הסף. אם ישראל תעמודבתנאים, הרי ששלושה חודשים לאחר תקופת המעקב, כלומר בעוד שישה חודשים. ישראל תכנס למדד. האג"ח שיוכנסו למדד הינן ממשלתיות שיקליות (לא צמודות) בלבד, עם טווח של שנה ומעלה ועם היקףמונפק של 5 מיליארד שקל ומעלה.הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, פרסם התייחסות להשלכות האפשריות של כניסת ישראל למדד האג"ח העולמי של FTSE: "להערכתנו, משקלו של שוק האג"ח הישראלי במדד צפוי לעמוד על בין 0.2% - 0.3%, השקולים לכ-2מיליארד דולרים שצפויים להיכנס לשוק האג"ח הישראלי (נכסי הבסיס שבמדד מסתכמים בכ- 3 טריליוןדולר ובנוסף ישנם נגזרים על מדד זה). לכך עשויות להיות השפעות על שוק האג"חועל שוק המט"ח בישראל, וכתוצאה מכך גם על משתני מאקרו נוספים כגון: אינפלציה, יצוא, צמיחהועוד".פוטנציאל השקעה פסיבית של עד 2 מיליארד דולרלדברי בפמן, מבחינת המשקיעים במדד זה, מדובר בעיקר במשקיעי אסיה. פוטנציאל ההשקעה הפסיבי הוא כ-1.5-2 מיליארד דולר וההיקף האקטיבי צפוי להיות גדול עוד יותר. בחלק הפסיבי, מדובר בכניסה מהירהיחסית של כספים, עם הצירוף בפועל של ישראל למדד, כלומר בעוד כשישה חודשים.בחלק האקטיבי, מעריך בפמן כי התהליך יהיה פרוש על פני זמן, ויתכן שיתחיל כבר בקרוב, על מנת שלא לרכזקניות במועד ספציפי (בעוד שישה חודשים), שבו שערי האג"ח יתייקרו והשקל יתחזק."הגידול בביקוש לאג"ח של ממשלת ישראל לטווחים השונים צפוי להוביל לעלייה במחירי האג"ח, שנראהשכבר החלה. בהקשר זה, יש לציין כי בהתחשב בהיקפי הפעילות בשוק האג"ח המקומי, כניסה שלכספים בהיקף האמור בפרק זמן קצר עשויה להיות משמעותית", מציינים בלאומי.עם זאת, במידה וההשקעה תיפרס עלפני פרק זמן ממושך יותר, מעריכים בלאומי כי ניתן לצפות להשפעות מתונות יותר. "בטווח הקצר, המשקיעים הזריםירכשו את האג"ח המקומיות בשקלים, ולשם כך יצטרכו להמיר את הדולרים לשקלים – משמע, גידולבהיצע המט"ח של המשק", מציינים בלאומי.מהלך שתוצאותיו דומות ל-QEבלאומי מציינים כי "פתיחת" שוק האג"ח הישראלי בפני משקיעים בינלאומיים, שקודם לכן, לפני הכניסה ל- WGBI, לארכשו אג"ח ישראליות, משמעותה היווצרות של ביקוש "חדש". ניתן, בסייגים מסוימים, לראות בשינוי"מבני" זה, עם כללי משחק חדשים, מהלך שתוצאותיו דומות להרחבה מוניטרית שנגרמת עקב רכישהמאסיבית של אג"ח, בדומה לתהליך שקרה בהתערבויות ה-QE בארה"ב, אירופה ומקומות נוספים.עםזאת, מדובר במהלך פחות מתוכנן מאשר במהלך מתמשך של QE, אליו גם נלווית הרחבה מוניטרית.יתר הגורמים קבועים, התוצאה בטווח הבינוני, של ירידה מסוימת בתשואות הארוכות של האג"ח שלישראל, יכולה להיות של החלשת מידת האטרקטיביות של השקל.לדוגמא: משקיעים ישראלייםשיעדיפו אג"ח אמריקאי ב-2.5% תשואה על פני אג"ח ממשלת ישראל בתשואה של סביב 2.0%. לכן,כאשר אנו בוחנים את ההשפעה הכוללת הצפויה על שער החליפין של השקל בטווח הבינוני, שתיההשפעות המתוארות לעיל יכולות למתן האחת את השנייה."במידה ותהיה אמנם ירידה של ממש בשיעורי התשואה לפדיון של האג"ח הממשלתיות של ישראל,לדוגמא בסדר גדול של 20-30 נ"ב באג"ח ל- 10 שנים, הדבר יהיה שקול להרחבה מוניטרית (לדוגמא,דרך הוזלת ריביות על הלוואות ארוכות). לאור זאת, לא מן הנמנע כי לנוכח הצמיחה של ישראלוהתייצבות סביבת האינפלציה מעל 1%, בנק ישראל ישקול העלאת ריבית", סיכמו בלאומי.
- 1.ציפורה 16/04/2019 17:36הגב לתגובה זוממשלתיות או קונצרניות?
- ערן סוקול 16/04/2019 17:53הגב לתגובה זותודה על השאלה, חידדתי את הנושא בכתבה.