קמטק מזנקת ב-7%: קיבלה הזמנה גדולה לאספקת מערכות לבדיקת חיישני מצלמות
מניית קמטק מזנקת במסחר ב-7%. הסיבה: הזמנה גדולה שקיבלה לאספקת מערכות לבדיקה דו מימדית של חיישני מצלמות. קמטק לא ציינה את ההיקף הכספי של העסקה אך מציינת שקיבלה הזמנה ל-9 מערכות מחברת שבבים המתמחה בתחום החיישנים למצלמות. המערכות יותקנו עד לסוף הרבעון השני של 2015. המערכות שתספק קמטק נקראות Eagle-i והן תוכננו על מנת לתת מענה לצורך של התעשייה.
רמי לנגר סגן נשיא ומנהל חטיבת השבבים בקמטק אמר: "הזמנה זו משקפת את יכולותיה של קמטק באספקת פתרונות בדיקה ומטרולוגיה באיכות ללא-תחרות, אשר נותנים מענה איכותי לדרישות הבלתי מתפשרות של תעשיית השבבים, ומחזקת את מעמדה כספקית מובילה לשוק חיישני המצלמות. המערכות יתמכו בגידול בהיקפי הייצור של הלקוח לאור הצמיחה המואצת בביקוש למוצריו המובילים".
- 3.עדי 09/03/2015 18:53הגב לתגובה זוחברה לא אמינה. נמאס מהסיפורים של המנכ״ל. ניהול גרוע ולא אמין. חברה שלא שומרת על זכות הקניין של חברות אחרות סופה וסוף מנהליה רע. הפתעות בדרך...
- 2.לא מובן למה לא מצליחה לקפוץ בנסדק בהודעה טובה (ל"ת)קמטק 09/03/2015 17:15הגב לתגובה זו
- 1.מוטי 09/03/2015 15:30הגב לתגובה זובחברה.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
סוגת (צילום: תמר מצפי)למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.
