לידר: "המשק הישראלי יפתיע ויצמח יותר מתחזיות בנק ישראל" - 8 סיבות לכך

לפי בנק ישראל המשק עתיד לצמוח 3.2% השנה, הכלכלן הראשי יונתן כץ מציג שיעור גבוה יותר ותמונת מצב הרבה יותר אופטימית
לירן סהר | (14)
נושאים בכתבה יונתן כץ לידר

לפי תחזית בנק ישראל, שיעור הצמיחה של המשק צפוי להסתכם ב-3.2%, זאת לעומת תחזית קודמת שהעריכה שהמשק ייצמח ב-3%. התחזית של בנק לאומי קרובה לתחזית זו ועומדת על 3.4%. אולם בלידר סבורים שהצמיחה ב-2015 תפתיע לטובה.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון צופה כי המשק ייצמח ב-3.7% בשנה הקרובה ומציג 8 סיבות לכך:

1. השפעה חיובית של הפיחות הריאלי - בשנת 2014 הושג פיחות של כ-12% מול הדולר ו-1.1% מול האירו. מדובר בתיקון מאוד משמעותי של המטבע שצפוי להשפיע לטובה הן על היצוא (המהווה כ-37% מסך התוצר) והן על התעשייה המקומית המתחרה על היבוא. בנוסף, מסתמנת האצה בפעילות בענפי הטכנולוגיה העלית בארה"ב. הייצאוא הישראלי נשען רבות על טכנולוגיה עלית ולכן ההאצה בארה"ב צפויה להשפיע לחיוב על היצוא הישראלי. "אנו צופים גידול של 5% ביצוא (בנק ישראל 4.6%)".

2. ירידה בעלויות האנרגיה בשל השימוש בגז טבעי וירידה במחירי הנפט - בשנה הקרובה מפעלים רבים צפויים לעבור לשימוש בגז טבעי. למעבר לשימור בגז טבעי צפויה השפעה חיובית כפולה על נתון הצמיחה וזאת בשל גידול בהשקעות בהולכת הגז למפעלים ושיפור בערך המוסף של הסקטור העסקי כתוצאה מחסכון בעלויות האנרגיה. "בשלב זה מאגר "תמר" יכול לספק את הביקוש המקומי כף שאי הוודאות סביב פיתוח לוויתן לא תעכב השקעות בהולכת גז מקומי", מציין כץ.

3. השקעות ענק בהקמת המפעל החדש של אינטל אינטל החליטה להשקיע כ-6 מיליארד דולר בשנים הקרובות בבניית מפעל חדש. אמנם אנו מעריכים כי כ-85% מהשקעה זו תתגלגל לגידול ביבוא, אך 15% הנותרים צפויים לתרום לצמיחה בישראל. מרבית ההשקעות המקומיות (פיתוח תשתית למפעל, תכנון והכנת השטח) יעשו כבר בשנת 2015 כאשר ההשקעות ביבוא ציוד יידחו לשנת 2016. להערכת כץ, בכל מקרה צפוי גידול של כ-0.6-0.8 מיליארד דולר בהשקעות המקומיות בשנת 2015 בגין אינטל. "אנו צופים גידול של 3% בהשקעות (בנק ישראל 2.6%)".

4. תיקון כלפי מעלה בתיירות הנכנסת לאחר המלחמה בקיץ אמנם מדובר בגורם טכני חד פעמי לפי כץ, אך בהנחה שברבעון ב' של 2015 רמת התיירות תחזור לרמתה ערב המלחמה, צפוי גידול של כ-10% בשירותי התיירות.

5. עלייה ריאלית בשכר ואינפלציה נמוכה צפויים להגדיל את כוח הקנייה של הציבור - השכר הנומינלי עליה ב-2014 בכ-2%. בשל צפי לאינפלציה נמוכה, השכר למעשה עלה ריאלית בשיעור דומה. ירידה חדה במחירי האנרגיה בישראל (חשמל, דלקים ומים) מעלה את כוח הקנייה של הציבור.

6. ביטול חוק מע"מ אפס יגבר את הפעילות בענף הנדל"ן - עד כה קבלנים רבים ומשקי בית חיכו להתבהרות מצב החוק. כעת, כשיש יותר ודאות, הקבלנים מגדילים את הפעילות בענף הבנייה כדי לספק את הגידול בביקוש. התחלות הבנייה צפויות לעלות לקצב של 48 אלף יחידות בשנת 2015 לעומת 44 אלף בשנת 2014, כאשר עיקר ההשפעה החיובית של האצה בפעילות צפויה בשנת 2016.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

7. עלייה בצריכה הפרטית על רקע עדכון של רמת שכר המינימום - עליית שכר המינימום בשיעור של כ-8% הצפויה להתרחש באפריל 2015 עשויה להוביל לעלייה בשכר הממוצע בשיעור של כ-1%-1.5%. סביר להניח שכל גידול בהכנסה הפנויה של השכבות החלשות יתורגם לגידול בצריכה. "אנו צופים גידול של 4.1% בצריכה הפרטית (בנק ישראל 3.2%)".

8. מדיניות מוניטרית ופיסקאלית מרחיבה צפויה לתמוך בצמיחה - "להערכתנו בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית ואנו לא צופים מדיניות פיסקאלית מרסנת או העלאת מיסים, לפחות לא לפני 2016. אנו צופים גידול של 4% בצריכה הציבורית, בדומה לבנק ישראל", מסכם כץ.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 19/01/2015 07:02
    הגב לתגובה זו
    הוצאות הביטחון הגדלו החרם בעולם על ישראל יגבר המשכנתאות יעיקו ולא יאפשרו לעלות את כח הקניה הריבית תתחיל לעלות כדי לעצור את הבועה
  • 8.
    אנונימי 18/01/2015 15:17
    הגב לתגובה זו
    ומה שיותר מסוכן זו הירידה החדה בהשקעות
  • 7.
    גל 18/01/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    שיא ברכישת רכבים, שיא ביציאות לחו"ל, שיאי שכר לבכירים, שיא ברמת האבטלה הנמוכה.. ועוד שיאים רבים נשברו ב2014... למה צריך לבכות כל הזמן
  • 6.
    הריבית נמוכה מדי 18/01/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
    כלומר הריבית נמצאת בערך 4% שלמים מתחת לשיווי משקל, שזו מדיניות סופר-דופר מתמרצת, השולחת אנשים לצרוך כמה שיותר, לחסוך כמה שפחות, ולהתמנף בהלוואות לרכישת דירה (כאשר השכרת הדירה מכניסה יותר כסף מאשר ההוצאה על המשכנתא). כל זה כאשר אחוז האבטלה נמוך והמשק בתעסוקה מלאה. והדבר המעוות הזה, שעוד נשלם עליו בהאטת הצמיחה בעתיד, מתרחשת בעיקר בגלל חוסר יכולת לשלוט על שער השקל
  • 5.
    יהלום 18/01/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
    אני רק מקצץ. סוגר הלוואות. אין כוח קניה. המשק במצב מסוכן. או צמיחה (נס) או מפולת. התיירים לא יחזרו למה שהיה והשכר הריאלי רק הולך ונשחק.
  • 4.
    אדורם 18/01/2015 13:28
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה מה יקרה למשק.
  • 3.
    נמר 18/01/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
    פשיטות רגל : רוסיה , ספרד , יוון , ונצואלה . קריסה בחברות גז נפט , ברוקרי מט"ח . מפולת מט"ח עקב שוויץ. אבולה שמיטה מכפילים בארה"ב בשיא כל הזמנים
  • לנמרי 18/01/2015 12:42
    הגב לתגובה זו
    אבל אתה מתחיל יפה את הספירה.
  • א 18/01/2015 13:42
    מה שלום אתם? איייאי...בחורים טובים לאללא.
  • של נייר (ל"ת)
    אל הנמר 18/01/2015 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מר איקס 18/01/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
    עד כה נהוג היה לחשוב שהמשק במצב רע מאוד מאוד מאוד... ולפי מסקנות חדשות של כלכלנים הרי המשק רק במצב רע מאוד מאוד. כך שיש שיפור דרמטי בהערכות.
  • 1.
    גדי 18/01/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
    יש גבול לשקרים של הסמול!
  • לגדי 18/01/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
    סמול ימין סמול ימין שמאל ימין שמאל ואולי סמול טוק?
  • כלומר יש הצלחה כבירה ללפיד- ביבי קינא וזרק אותו (ל"ת)
    אנונימי 18/01/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.