מנכ"ל ביג: "ביג פאשן ירוויח מעל 100 מיליון שקל בשנה - נמשיך לצמוח"
חי גאליס בראיון לביזפורטל על תוצאות החזקות של הרבעון, פתיחת ביג גלילות, ההייפ שדועך - ומה שבא אחריו, השוק האירופי שמקפיץ את ה-NOI, והחזון: "אנחנו מרוכזים בלהתפתח ולצמוח, בנכנס ועוד נכס שמתאימים לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. בשביל זה אנחנו קמים בבוקר ועובדים
קשה, אני לא מכיר הרבה חברות נדל"ן שמראות קצב צמיחה כמו שלנו"
ביג מרכזי קניות סיכמה את הרבעון הראשון של 2025 עם תוצאות מרשימות: הכנסות של 625 מיליון שקל - עלייה של 21.9% לעומת הרבעון המקביל, NOI של 458 מיליון שקל (עלייה של 19.5%), ו-FFO מפעילות נדל"ן שצמח ב-13.2%. הזינוק המרשים ביותר נרשם בשורת הרווח הנקי - שהוכפל פי שלושה לרמה של 422.9 מיליון שקל. את עיקר הצמיחה מסבירים בחברה בפתיחת מתחמים חדשים, הן בישראל - בהם ביג פאשן גלילות, פרויקט לנדמרק, אור עקיבא, גדרה ומתחמים נוספים, והן באירופה, שם נרשמה קפיצה של 46% ב-NOI. בריאיון לביזפורטל עם מנכ"ל החברה, חי גאליס, מספר גאליס על הביצועים של פרויקט הדגל בגלילות, על האתגרים של שוק הנדל"ן המסחרי ועל הדרך שבה ביג מתכוונת לשמור על קצב הצמיחה הגבוה גם בשנים הקרובות.
"אנחנו בדרך להמשך צמיחה", מציין גאליס, "המרכז בגלילות כבר עכשיו רווחי, וצופים שיניב מעל 100 מיליון שקל בשנה. ככל שנשביח אותו, כך גם האימפקט שלו יגדל. הרבעון השני כבר יראה את מלוא התרומה של המרכזים החדשים".
ביג היא אחת מחברות הנדל"ן הגדולות והמשמעותיות בישראל, שווי השוק של החברה עומד על כ-14 מיליארד דולר, כאשר מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-6% ובמהלך 12 החודשים האחרונים בכ-53%. פרויקט הדגל של החברה הוא ביג פאשן גלילות, אשר נפתח לפני כחודשיים ומהווה מוקד מסחרי משמעותי במרכז הארץ.
פתחתם לאחרונה את פרויקט הדגל ביג פאשן גלילות, והוא כבר מדווח על פדיונות גבוהים ועל תנועה ערה של מבקרים. עד כמה המרכז הזה צפוי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה בעתיד, ומהן התחזיות שלכם לגביו בשנים הקרובות?
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נתוני הפתיחה של המרכז מאוד מאוד חזקים, אפילו הפתיעו אותנו למרות כל האופטימיות הגדולה שלנו, המתחם הזה בעל פוטנציאל המשך השבחה, מעריכים שיהיה חזק מאוד מסחרית כמו שעשינו בנכסים אחרים שלנו. כנראה שזה יקרה גם בגלילות לאור הביצועים הטובים של הסוחרים, הנכס הוא מאוד משמעותי, אמור להניב יותר מ-100 מיליון שקל ברמה השנתית עבור ביג, ככל שנשביח אותו יותר יהיה לו אימפקט משמעותי לחברה. המתחם כבר עכשיו ריווחי, פשוט מה שקרה שפתחנו את המתחם בסוף פברואר, ברבעון הראשון כמעט ולא נהנינו באופן יחסי מההכנסות של המתחמים החדשים, ברבעון השני שיצטרפו כל המתחמים החדשים, אז תהיה תוספת משמעותית של צמיחה אל מול הרבעון השני אשתקד. אנחנו בדרך להמשך צמיחה".
נכון להיום ההתלהבות מהמרכז החדש בגלילות גדולה, אך האם אתם צופים אפשרות של דעיכה מסוימת בביקושים ובהתעניינות בהמשך?
"אנחנו בעלי ניסיון רב בפתיחת מרכזים, אין אף חברה בישראל שפתחה הרבה מרכזים חדשים שבנתה בעצמה, אז את הגרף של מרכז חדש אנחנו מכירים היטב. כל מרכז בארץ ובעולם בחודש הראשון בהייפ של התלהבות כולם מגיעים לראות, ואחר כך מתחילים החיים עצמם. לכן מבחינתי הכי חשוב זה לא החודשיים הראשונים – שהיו מוטרפים באופן יוצא דופן, למרות שזה מאוד חשוב. לוקח שנתיים שלוש לשנות הרגלי צריכה, בהם יש גרף צמיחה חזק במיוחד ונוצר נכס חזק, פה מה שמעודד ומהווה נקודת צמיחה מאוד משמעותית, זה שבשבועיים האחרונים של מאי – זה השקט של אחרי הסערה בכל הארץ. אחרי פסח מאוד חזק שהיה פה, שבתוכו היו הפתיחה של גלילות, מבחינתי החיים השגרתיים של גלילות התחילו אחרי פסח. השבועיים וחצי של מאי, שהוא חודש חלש, מראים לנו פדיונות חזקים שמקבעים בעצם את נקודת ההתחלה של חיי השגרה של המתחם, ואם אלה חיי השגרה של המתחם אז אנחנו מאוד מרוצים ואופטימיים להמשך".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
"באופן טבעי אחרי החודשיים הראשונים של "ההייפ" בפתיחה, היה פורים, פסח וגם החג של המוסלמים, הגיע מאי וכל השוק ירד בכ-25%, יש לנו
מבט להעריך את זה, זה באופן טבעי התנהגות צרכנית של לקוח. באותה מידה, אפילו מעט מופחתת זה קרה בגלילות, וזה מה שמשמח אותי, הביצועים של מאי מבחינתו טובים מאוד למרות שבאופן יחסי יש פחות אנשים, אבל הפיצויים ביחס למאי וביחס למתחרים שלנו טובים מאוד ונותנים הרבה אופטימיות
בהמשך".
סוגיית פתיחת המרכז בשבת עוררה סערה, איפה זה עומד היום?
גאליס נמנע מהצהרות גדולות אבל אומר "תבוא בשבת - הכל פתוח".
באירופה הצגתם זינוק של 46% ב-NOI ופורטפוליו של 10 מרכזים פתוחים בפולין. מה היתרון התחרותי שלכם בזירה האירופית מול שחקנים מקומיים, ומה היעד הבא מבחינת גיאוגרפיה או נפח השקעות?
"זה
מוצר שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב, ככה התחלנו בישראל ובעולם. מפארקים גדולים משמעותיים, היום אנחנו שחקן מאוד חזק במרחב של הבלקן, סרביה מונטנגרו, אנחנו במערכת יחסים מצוינת עם הסוחרים הכי גדולים, יוצר מחצי מהסוחרים שם - זה אותם סוחרים שמאוד אוהבים ומעריכים אותנו.
למדנו וראינו שיש לנו פוטנציאל צמיחה בפולין, המוצר שלנו הריטייל פארק נמצא בחסר משמעותי בשוק מאוד גדול כמו פולין, כי בסוף יש הרבה מאוד קניונים ומעט מרכזים פתוחים. אנחנו באים עם הקונספט שלנו, שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב. 70-80% מהמרכזים זה אותו תמהיל של סוחרים,
גדולים, אירופאים. במדינה של מעל 40 מיליון יש זה בעל פוטנציאל משמעותי".
"לצורך העניין אנחנו בונים 3 מרכזים בסרביה, המרכזים בתהליכי בנייה מתקדמים כאשר 97-98% מושכר, והתשואה תהיה 10% - יש לנו מערכת יחסית מצוינת עם הבנקים האירופאיים,
רודפים אחרינו כדי לתת לנו כסף. פולין סרביה רומניה אלה מדינות צומחות באירופה, אנחנו מאוד חזקים במזרח אירופה והבלקן, בשנים האחרונות, גם המשקיעים הבינלאומיים הגדולים גילו את המדינות האלה והעבירו לשם הרבה מאוד כסף בשונה ממערב אירופה. אלמנט נוסף , שהתחום שלנו של
המרכזים הפתוחים, שפעם היה מוצר נדל"ני זניח, הפכנו להיות נכס נדל"ני הכי אטרקטיבי שאפשר להחזיק, אפילו יותר מהלוגיסטיקה שקיבלה מכה חזקה ב-3 שנים האחרונות בשל עליית הריביות".
הצגתם צמיחה מרשימה, אתם איתנים פיננסית. אבל בכל זאת איפה האתגרים של ביג היום?
"אתגרים יש כל יום. אנחנו צריכים להוכיח שהמרכזים החדשים עובדים טוב, בצורה יום יומית ואנחנו מתרכזים בזה. הלקוח של היום הוא חשוב ובררן, אי אפשר להתייחס אליו באופן
אוטומטי. אחד הדברים שעשינו בחודשיים האחרונים לאחר שסיימנו רצף פתיחות בשנה האחרונה, שגזל מאיתנו הרבה זמן, התחלנו לעשות סבבים מאוד אינטנסיביים של ריפרשים במרכזים ותיקים יותר, אם זה תהליכי תכנון חידוש ושיפוץ בשביל לשמר את העוצמה של כל אחד מהמרכזים שמייצרים פדיון
למטר שבסוף זה מה שמביא את שכר הדירה. בסוף כחברה שמתעסקת בנדל"ן מסחרי, האתגר הכי גדול זה לקוח כל בוקר מחדש ולעשות את העבודה כדי שהלקוח יבוא כל יום לקנות אצלנו".
איפה אתה רואה את ביג בעוד בשנים הקרובות?
"בשנתיים שלוש הקרובות נמשיך ונעשה את מה שאנחנו עושים הכי טוב, ביג חברה מאוד מפוקסת ויודעת מה היא רוצה לעשות וגם מה היא לא רוצה לעשות. אנחנו רוצים לעשות מרכזי מסחר ומרכזים מעורבי שימושים בארץ ובגיאוגרפיה בה אנחנו פועלים בעולם. ובאותה מידה אפי בה אנחנו שולטים,
תעשה אותה דבר בישראל ובמדינות בה היא פעילה. אנחנו מרוכזים בלהתפתח ולצמוח, בנכנס ועוד נכס שמתאימים לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. בשביל זה אנחנו קמים בבוקר ועובדים קשה, אני לא מכיר הרבה חברות נדל"ן שמראות קצב צמיחה כמו שלנו".
- 11.מויישה 26/05/2025 15:11הגב לתגובה זובהמותר לחשב מסלול מחדש !! שום דבר לא אבוד
- 10.חוקר 24/05/2025 07:38הגב לתגובה זועם הליכלוכים.שבת שלום.
- 9.מחזקים ואוהבים את הנהלת רשת קניוני ביג. (ל"ת)8 מיליון אזרחי ישראל 24/05/2025 07:36הגב לתגובה זו
- 8.איש חכם 22/05/2025 00:18הגב לתגובה זויהיה שומם. ככה זה כשמחללים שבת.
- 7.אנונימי 21/05/2025 16:31הגב לתגובה זורק נדמה לך שתרוויח מפתיחת הביג בגלילות בשבת !!!! חכה ל311225 ותראה מצב הפוך !! השבת תתבע ממך את עלבונה !! מחלליה מות יומת כתוב בתורה . אין ברכה בעבודה בשבת.
- 6.איציק 21/05/2025 09:43הגב לתגובה זוהסיבה איננה כי אין מנהלים גדולים ממך בשוק
- 5.אנונימי 20/05/2025 23:26הגב לתגובה זוהייתי שם בשבת החניה רחוקה ומבולגנת אנחנו נכנסים לקיץ ואין שם צל חום איימים ובחנויות לא היו קונים ריק רק בחוץ הסתובבו אנשים וישבו במסעדות.....איך החנויות יחזיקו מעמד ככה
- 4.אנונימי 20/05/2025 21:47הגב לתגובה זואם הוא היה יודע איזה סבל יש שם. הוא היה סוגר הכל. והולך לעשות תשובה. עכשיו. אתמול. עוד לפני השבת הקרובה. בהצלחה
- 3.אנונימי 20/05/2025 21:24הגב לתגובה זוהשווי לדעתי הוא 14 מיליארד שקל ולא דולר כפי שנרשם
- 2.אנונימי 20/05/2025 20:08הגב לתגובה זוהקניון החדש שלהם יהיה חור בכיס
- אמן (ל"ת)אנונימי 20/05/2025 21:27הגב לתגובה זו
- 1.לצמוח עד הגוויעה הקרובה (ל"ת)אנונימי 20/05/2025 19:22הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.