חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ביג: ה-NOI צמח ב-20% ל-458 מיליון שקל; ההכנסות עלו ב-22% ל-625 מיליון שקל

החברה דיווחה על זינוק של פי 3 ברווח הנקי לכ-423 מיליון שקל, לעומת 134.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; ה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-13.2% לכ-235.6 מיליון שקל, לעומת כ-208 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -0.39%   דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של 2025, ההכנסות ברבעון הראשון צמחו בכ-21.9% לכ-625.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-512.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מפתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, ביניהם בניין A בפרויקט לנדמרק בתל אביב, גלילות, אור עקיבא, גדרה, כרמי גת והרחבות בב"ש ובאשדוד, וכן מרכישות נכסים בסרביה ופולין. יתרת העלייה מקורה בגידול אינפלציוני וריאלי מהנכסים המניבים.


ה-NOI ברבעון גדל בכ-19.5% לכ-458.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-383.3 שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. ה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-13.2% לכ-235.6 מיליון שקל, לעומת כ-208 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


החברה סיימה את הרבעון הראשון לשנת 2025 עם זינוק של פי 3 ברווח הנקי לכ-422.9 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-134.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נובעת מגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-238.9 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן של כ-6.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%.


גידול פדיונות במרכזי ביג בישראל- ברבעון הראשון לשנת 2025 נרשם גידול של כ-7.1% (4% בנטרול ההרחבות בבאר שבע ואשדוד) לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

גידול פדיונות במרכזי ביג אירופה – ברבעון הראשון לשנת 2025 נרשם גידול של כ-5.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

גידול פדיונות במרכזי אפי ברומניה – ברבעון הראשון לשנת 2025 נרשם גידול של כ-4.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.


סך המאזן ב-31.3.2025 חצה לראשונה את רף 40 מיליארד השקל והסתכם לכ-40.9 מיליארד שקל, לעומת כ-39.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2024. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-34.8 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כמחצית מהנכסים בישראל, וכמחצית באירופה.

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-12.93 מיליארד שקל, לעומת כ-12.02 מיליארד שקל בסוף שנת 2024. עיקר הגידול נובע מעלייה ברווח הנקי ועלייה בשע"ח של האירו והדולר שהביאה לגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים.


החברה שומרת על נזילות וגמישות פיננסית גבוהה, נכון ל-31.3.2025 לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-942.8 מיליון שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של מעל למיליארד שקל מבנק מסחרי ומגוף מוסדי. בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה, נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.7 מיליארד נכסים מניבים, וכן, למועד הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-3.6 מיליארד שקל, ובמועד פירעון אג"ח ז' שוחררו משעבוד מניות נוספות בשווי של כ-700 מיליון שקל. מוסדות פיננסים העמידו לחברה הלוואות ליווי בסכום של כ-982 מיליון שקל כנגד חלק מהנכסים שהחברה השלימה את הקמתם לאחרונה, ולהערכת החברה בחודשים הקרובים יושלם הליך מימון מחדש לנכסים אלו להלוואות לטווח ארוך. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


שווי השוק של ביג עומד על 14 מיליארד דולר, מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-5%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-53%.


אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג מרכזי קניות: "במהלך הרבעון הראשון השקנו בהצלחה את פרויקט הדגל ביג פאשן גלילות, שמספק למבקרים חוויה יוצאת דופן של בילוי וקניות ואנו מרוצים מכמות המבקרים האדירה במרכז והפדיונות הגבוהים אשר עולים על כל הציפיות שלנו. בנוסף, פתחנו השנה גם את המרכזים המסחריים בגדרה, אור עקיבא ומגדל העמק. חשוב לציין שתרומתם של המרכזים החדשים לגידול ב-NOI וב-FFO ברבעון הנוכחי הייתה שולית והם צפויים לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית כבר ברבעון הבא ובהמשך השנה באופן מלא. בנוסף, החודש התחלנו באיכלוס מגדל המשרדים בביג גלילות באחוזי תפוסה מרשימים, בטח לתקופה הנוכחית. במקביל, אנחנו ממשיכים בקידום מנועי הצמיחה ובהם ביג פאשן בפתח תקווה (שיהיה מרכז הקניות הגדול בישראל), נס ציונה ואשקלון שיהיו דומים בקונספט לגלילות ויהוו חלק מההתפתחות הטבעית של מרכזי הקניות בישראל.


באירופה אנחנו ממשיכים בתהליך ההשבחה וההתרחבות עם גידול ב-NOI של 46% לעומת הרבעון המקביל ואנחנו הופכים לשחקן משמעותי לא רק בסרביה אלא גם בפולין בה אנו מזהים פוטנציאל גבוה וסינרגיה לפעילות הקיימת שלנו במזרח אירופה. נכון להיום הצלחנו לייצר פורטפוליו של 10 מרכזי קניות פתוחים (מוצר שבניגוד לקניונים שיש כמוהם רבים בפולין עדין נמצא במחסור), ו-3 קרקעות לייזום בהשקעה של כ-1.1 מיליארד שקל ואנו מעריכים כי היקף ההשקעה ימשיך לגדול בטווח הקצר והבינוני. נקודה נוספת שתומכת בפיעלות שלנו במזרח אירופה היא הריבית, שבניגוד לישראל ירדה בשיעורים משמעותיים מהשיא. ברמה הפיננסית אנחנו ממשיכים להתנהל בשמרנות, על אף מומנטום הצמיחה הרחב שבו החברה נמצאת, כאשר אנו שומרים על רמת נזילות גבוהה, מסגרות אשראי פנויות בהיקף של למעלה ממיליארד שקל ונכסים בלתי משועבדים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. כל זאת לצד התזרים החזק ופריסת חוב אופטימלית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 20/05/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
    אך ההמלצה! הימנעו חכו לירידותהן תבואנה! למעשה לא המלצהעשו כראות עיניכם!
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.