דוחות

ביג: ה-NOI צמח ב-20% ל-458 מיליון שקל; ההכנסות עלו ב-22% ל-625 מיליון שקל

החברה דיווחה על זינוק של פי 3 ברווח הנקי לכ-423 מיליון שקל, לעומת 134.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; ה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-13.2% לכ-235.6 מיליון שקל, לעומת כ-208 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -0.03%   דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של 2025, ההכנסות ברבעון הראשון צמחו בכ-21.9% לכ-625.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-512.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מפתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, ביניהם בניין A בפרויקט לנדמרק בתל אביב, גלילות, אור עקיבא, גדרה, כרמי גת והרחבות בב"ש ובאשדוד, וכן מרכישות נכסים בסרביה ופולין. יתרת העלייה מקורה בגידול אינפלציוני וריאלי מהנכסים המניבים.


ה-NOI ברבעון גדל בכ-19.5% לכ-458.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-383.3 שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. ה-FFO מפעילות נדל"ן ברבעון עלה בכ-13.2% לכ-235.6 מיליון שקל, לעומת כ-208 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


החברה סיימה את הרבעון הראשון לשנת 2025 עם זינוק של פי 3 ברווח הנקי לכ-422.9 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-134.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נובעת מגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב-NOI וכן מעליית שווי של נדל"ן להשקעה בסך כ-238.9 מיליון שקל ברבעון בהשוואה לעליית שווי הוגן של כ-6.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על 100% בקירוב, ובאירופה על כ-99%.


גידול פדיונות במרכזי ביג בישראל- ברבעון הראשון לשנת 2025 נרשם גידול של כ-7.1% (4% בנטרול ההרחבות בבאר שבע ואשדוד) לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

גידול פדיונות במרכזי ביג אירופה – ברבעון הראשון לשנת 2025 נרשם גידול של כ-5.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

גידול פדיונות במרכזי אפי ברומניה – ברבעון הראשון לשנת 2025 נרשם גידול של כ-4.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.


סך המאזן ב-31.3.2025 חצה לראשונה את רף 40 מיליארד השקל והסתכם לכ-40.9 מיליארד שקל, לעומת כ-39.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2024. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-34.8 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כמחצית מהנכסים בישראל, וכמחצית באירופה.

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-12.93 מיליארד שקל, לעומת כ-12.02 מיליארד שקל בסוף שנת 2024. עיקר הגידול נובע מעלייה ברווח הנקי ועלייה בשע"ח של האירו והדולר שהביאה לגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים.


החברה שומרת על נזילות וגמישות פיננסית גבוהה, נכון ל-31.3.2025 לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-942.8 מיליון שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של מעל למיליארד שקל מבנק מסחרי ומגוף מוסדי. בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה, נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.7 מיליארד נכסים מניבים, וכן, למועד הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-3.6 מיליארד שקל, ובמועד פירעון אג"ח ז' שוחררו משעבוד מניות נוספות בשווי של כ-700 מיליון שקל. מוסדות פיננסים העמידו לחברה הלוואות ליווי בסכום של כ-982 מיליון שקל כנגד חלק מהנכסים שהחברה השלימה את הקמתם לאחרונה, ולהערכת החברה בחודשים הקרובים יושלם הליך מימון מחדש לנכסים אלו להלוואות לטווח ארוך. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


שווי השוק של ביג עומד על 14 מיליארד דולר, מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-5%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-53%.


אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג מרכזי קניות: "במהלך הרבעון הראשון השקנו בהצלחה את פרויקט הדגל ביג פאשן גלילות, שמספק למבקרים חוויה יוצאת דופן של בילוי וקניות ואנו מרוצים מכמות המבקרים האדירה במרכז והפדיונות הגבוהים אשר עולים על כל הציפיות שלנו. בנוסף, פתחנו השנה גם את המרכזים המסחריים בגדרה, אור עקיבא ומגדל העמק. חשוב לציין שתרומתם של המרכזים החדשים לגידול ב-NOI וב-FFO ברבעון הנוכחי הייתה שולית והם צפויים לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית כבר ברבעון הבא ובהמשך השנה באופן מלא. בנוסף, החודש התחלנו באיכלוס מגדל המשרדים בביג גלילות באחוזי תפוסה מרשימים, בטח לתקופה הנוכחית. במקביל, אנחנו ממשיכים בקידום מנועי הצמיחה ובהם ביג פאשן בפתח תקווה (שיהיה מרכז הקניות הגדול בישראל), נס ציונה ואשקלון שיהיו דומים בקונספט לגלילות ויהוו חלק מההתפתחות הטבעית של מרכזי הקניות בישראל.


באירופה אנחנו ממשיכים בתהליך ההשבחה וההתרחבות עם גידול ב-NOI של 46% לעומת הרבעון המקביל ואנחנו הופכים לשחקן משמעותי לא רק בסרביה אלא גם בפולין בה אנו מזהים פוטנציאל גבוה וסינרגיה לפעילות הקיימת שלנו במזרח אירופה. נכון להיום הצלחנו לייצר פורטפוליו של 10 מרכזי קניות פתוחים (מוצר שבניגוד לקניונים שיש כמוהם רבים בפולין עדין נמצא במחסור), ו-3 קרקעות לייזום בהשקעה של כ-1.1 מיליארד שקל ואנו מעריכים כי היקף ההשקעה ימשיך לגדול בטווח הקצר והבינוני. נקודה נוספת שתומכת בפיעלות שלנו במזרח אירופה היא הריבית, שבניגוד לישראל ירדה בשיעורים משמעותיים מהשיא. ברמה הפיננסית אנחנו ממשיכים להתנהל בשמרנות, על אף מומנטום הצמיחה הרחב שבו החברה נמצאת, כאשר אנו שומרים על רמת נזילות גבוהה, מסגרות אשראי פנויות בהיקף של למעלה ממיליארד שקל ונכסים בלתי משועבדים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. כל זאת לצד התזרים החזק ופריסת חוב אופטימלית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 20/05/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
    אך ההמלצה! הימנעו חכו לירידותהן תבואנה! למעשה לא המלצהעשו כראות עיניכם!
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


בנקים
צילום: אילוסטרציה

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר

ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי

גיא טל |

קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים ובחברת קאטרפילר. 


קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם. 


חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט". 

מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.