דוד אזולאי
צילום: ביזפורטל
TV

"רוכשי דירות פוטנציאלים יושבים כרגע על הגדר - הם מחכים לראות מה יקרה לריבית והאם תהיה יציבות פוליטית": ריאיון ראשון עם עו"ד דוד אזולאי על מצב הנדל"ן בישראל

דוד אזולאי, אחד הקבלנים הבולטים בנתניה, בונה גם ברחבי הארץ, אבל מספק תובנות על שוק הדירות בנתניה, היתרונות ברכישת משרד קטן ומה רוכשי הדירות עושים כדי להגיע לדירה?
נושאים בכתבה דוד אזולאי נתניה

קבוצת דוד אזולאי בשליטת עו"ד דוד אזולאי בולטת בבנייה בנתניה לצד פרויקטים נוספים ברחבי הארץ. במקביל היא מקימה פרויקטים למשרדים ומסחר בנתניה. אזולאי הרוח החיה מאחורי החברה התראיין באולפן ביזפורטל על שוק הנדל"ן - לאן? "העלייה בריבית משפיעה מאוד על החזר המשכנתא, זה עד 900 שקלים וזה החזר משמעותי והוצאה כבדה למשקי הבית",, אומר אזולאי, "משפחות חוסכות בנסיעות לחו"ל והוצאות נוספות כי החזר המשכנתא עלה".

- איך זה משפיע על שוק הדירות?

"אנחנו קוראים לזה עסקה של 20, 80. למעשה, הלקוח מביא 20% בהתחלה שזה בעצם חלק מההון העצמי או רוב ההון העצמי שהוא צריך להביא ואת ה-80% בסוף הבנייה. הדבר הזה מאפשר לו לחסוך את תשלומי המשכנתא בדרך". זו בעצם הנחה משמעותית לרוכשי הדירות, הקלה גדולה מבחינה תזרימית וזה מאפשר לאנשים לרכוש דירות. מעב לכך, אנחנו רואים תופעה מעניינת של תזוזה גם לשוק המשרדים. אנשים נכנסים לעסקאות קטנות במשרדים בשל המחירים הנוחים, כאשר בעסקה של 1-1.5 מיליון אתה צריך הון של 300 אלף שקל. ומקבלים גם תשואה הרבה יותר טובה, מעל 6%".

למה בעיקר בנייה בנתניה? 

"נתניה עיר עם פוטנציאל אדיר. יש שם טיילת, יש מרכזים של מסחר ותעסוקה חדשים שנבנים. רכבת, קרבה לתל אביב והרצליה. המיקום מצוין, הביקושים גבוהים, ראינו את זה בשנתיים האחרונות עם עלייה של 10% בשנה ואני חושב שהמחירים ימשיכו לעלות". לראיון המלא:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: ChatGPTצילום: ChatGPT

דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן


מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים 


נושאים בכתבה דיור מוגן

בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים? 

מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?

השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.

רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל 

בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.

מי הם המשקיעים הגדולים?

הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:

יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים

כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.