חדשנות ישראלית בתחום הרפואה האינטגרטיבית
שיחה עם אמיר פרלמן מנכ״ל ומייסד בודי בלאנסר פרו על טכנולוגיה מתקדמת להנגשת מידע שהחל מחודש ינואר 2023 עומדת לרשות בתי מרקחת והעוסקים בבריאות הציבור.

מיזם ייחודי פרי שת״פ של בודי בלאנסר פרו וירפא ה מספקת כבר 40 שנים פתרונות תוכנה למערכת הבריאות וכן מנהלת את "קטלוג ירפא" המסדיר את רישום התרופות בישראל ומשמש את כלל הגופים בתחום הרוקחות.
בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של הרפואה האינטגרטיבית גם בתוך הרפואה הממסדית. החל מבתי החולים המובילים בעולם כגון סלואן קטרינג, מאונט סיני ומאיו קליניק וכן בבתי החולים בישראל כגון איכילוב, הדסה עין כרם ותל השומר. הגישה האינטגרטיבית שהוכחה במבחן התוצאה והפכה לסטנדרט בשני העשורים האחרונים משלבת רפואה משלימה בתוך מחלקות בית החולים. כמו כן כל קופות החולים בישראל מציעות כיום ללקוחותיהן טיפולים מעולם הרפואה המשלימה כחלק בלתי נפרד מסל השירותים שלהן.
אנו עדים לכך שמחלקת תוספי התזונה בכל בית מרקחת ובכל חנויות הפארם תופסת נפח הולך וגדל בשנים האחרונות. מדוע? הסיבה פשוטה הקהל הצביע ברגליים! בעידן המידע הציבור כיום עתיר ידע ורובו בוחר לשלב טיפול קונבנציונאלי עם טיפול משלים הניתן ע״י נטורופת, רופא סיני או הרבליסט קליני.
הגישה הכללית בעבר הייתה ״אם לא יועיל בטח לא יזיק״. אך כיום המודעות הולכת וגדלה בקרב העוסקים ברפואה טבעית כי המלצה על צמחי מרפא בדיוק כמו תרופות דורשת ידע מעמיק אודות האינטראקציות האפשריות, התוויות נגד והתאמה למצבו הבריאותי של המטופל. אמיר פרלמן מומחה לצמחי מרפא מהשורה הראשונה מעיד כי על מנת לעבוד בבטחה ובאחריות בקליניקה לרפואה משלימה של אי בי אר צמחי מרפא. צוות הקליניקה נהג להקדיש שעות רבות לבדיקת אינטראקציות במאגרי מידע וכך למעשה נולד הרעיון שהתפתח לחברת הייטק רפואי ישראלית פורצת דרך.
- 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
 - חשד להונאת קשישים במיליונים: סיכנו חיי אדם והתחזו לרופאים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
לפני שניגש לסקירה של הכלים העומדים לרשותינו כדי לתת מענה מקצועי ואחראי לכל מטופל בואו נכיר את המגמות בשוק תוספי התזונה ומולו את תמונת המצב של צריכת תרופות מרשם בישראל.
תוספי תזונה לצד תרופות מרשם – תמונת מצב מהשטח והמגמות בארץ ובעולם
בXX נערך מחקר מטעם מכון גיאוקרטוגרפיה שבחן את מאפייני הצריכה של תוספי התזונה בשוק הישראלי. שוק זה מוערך כיום בכמיליארד ש״ח בשנה עם קצב צמיחה של כ-5% בשנה. ויש הצופים כי קצב הגידול יאמיר ל13% בשנה. על פי מחקרים, עומדת ההוצאה הממוצעת על תוספי תזונה למשפחה על כאלפיים ש״ח בשנה. כאשר בכ 70% מהמכירות, נמכרו תוספי התזונה בבתי מרקחת פרטיים, ציבוריים ברשתות הפארם.מגמת הצמיחה הינה מגמה עולמי, מטא אנליזות של מחקרים שנערכו החל משנות ה 70 ועד השנים האחרונות מדגימים הכפלה של אחוז האוכלוסייה שצורך דרך קבע תוספי תזונה כגון ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא ופטריות מרפא.
שוק תוספי התזונה והויטמינים העולמי הוערך אשתקד ב-140.3 מיליארד דולר. ניתוח השוק ל-2020 שעלה באתר grand view research צופה כי המודעות הגוברת של צרכנים לבריאות ורווחה אישית צפויה להוות גורם מפתח בשוק תוספי התזונה בשנים 2021-2028 וקצב הצמיחה השנתי המשולב צפוי לעמוד על 8.6% בשנה.
שוק תוספי התזונה הולך וגדל לא רק במימדי הביקוש אלא גם במימדי ההיצע .
בשנת 1941 הוצעו לצרכן מספר מצומצם של ויטמינים ולצידם סידן וברזל הרי שב 1944 כאשר נחקק חוק תוספי התזונה בארה"ב נכללו תחתיו כ 4000 מוצרים שיוצרו ושווקו על ידי 600 יצרני תוספים . מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מעריך שכיום כ-30,000 תוספי תזונה שונים זמינים לצרכנים ברחבי העולם, ההערכות הן כי כ 1,000 מוצרים חדשים מתווספים לשוק מדי שנה.
סקר אפיון שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בשנת 2003 לפני כשני עשורים, הדגים כי 40% ממשתתפי הסקר שצרכו תוספי תזונה כי הופנו לרכישת התוסף ע"י רופא המשפחה. רק 4% דיווחו על רכישת תוסף בהפניית הרוקח. נתוני השוק העדכניים מדגימים כי תמונת מצב זו לא השתנתה הרבה עד היום. בשוק של מיליארד ש"ח בשנה בישראל ההערכות על נתח המכירות שכיום מונע על ידי דלפק הרוקח עצמו מגיע ל 40 מיליון ש"ח בשנה בלבד. נתונים אלו מדגימים את הצורך בהנגשת מידע לרוקח בזמן אמת בדלפק הרוקח. כמו גם לנטורופתים המייעצים ללקוחות בחנויות הטבע והפארם ללא מערכת המנגישה מידע על אינטראקציות בין תרופות לתוספי תזונה וצמחי מרפא.
אחת המסקנות העולות מהסקר היא שכיום כתוצאה מהמודעות הגוברת בקרב ציבור הצרכנים יש צורך לתת מענה לשאלות של לקוחות הקצה. כ 41% ממשתתפי הסקר הביעו רצון לקבל יותר מידע על תוספי תזונה שהם צורכים. שאלות נפוצות היו מה הייעוד של התוסף, מהן תופעות הלוואי, מידע אודות אינטראקציות אפשריות עם תרופות והאם יש התוויות נגד מול תוספי תזונה ותרופות. מיזם ייחודי בישראל פרי שיתוף פעולה של ירפא (הגדרת ירפא...) וחברת בודי בלאנסר פרו מפתחת מערכת הדרג באלנסר נולד מתוך הצורך הזה בדיוק ויותר. הכלי מספק מידע מהימן על חסרים תזונתיים הנגרמים עקב טיפול תרופתי ומאפשר לציבור הרוקחים לתת יעוץ מהימן שיכול למזער תופעות לוואי כגון התכווצויות שרירים הנובעים מחוסר במגנזיום, דלדול עצם כתוצאה מחוסר בסידן ויטמין D או ויטמין.
אמיר פרלמן: המגמה העולמית כיום היא שילוב דיסציפלינות טיפול על מנת לאפשר למטופל לקבל את המיטב מכל העולמות. אנו פועלים על מנת להנגיש את כל המידע הדרוש ובכך לאפשר מתן המלצה מושכלת בזמן אמת. לא בכדי תוספים נחשבו בעבר כחלק מהרפואה האלטרנטיבית וכיום המינוח המקובל הוא רפואה משלימה או רפואה אינטרגרטיבית.
בשוק של היצע עצום שרק הולך וגדל ולמולו מודעות גוברת המנעה ביקוש הולך וגדל - הנחיצות של כלים טכנולוגים מתקדמים המתעדכנים תדיר הוא כורח המציאות. התאמת המוצר ומתן המלצות באופן מקצועי ובבטחה ללקוח הופכת להיות משימה מורכבת יותר מאי פעם.
חברת בודי בלאנסר פרו גייסה צוות טכנולוגי מהשורה הראשונה העובד לצד צוות מומחים מתחום הבריאות הטבעית, הנטורופתים שלנו מלקטים את כל המידע ממחקרים ומאגרי מידע ומאפשרים לרוקח, למטפל האינטגרטיבי, לרופא ואפילו לציבור שוחרי הבריאות לקבל את כל המידע מרוכז במקום אחד קריא וקל להבנה.
כמי שהוביל את צוות המחקר ופיתוח של החברה מיום היווסדה אני יכול לספר כי אנו עמלים מזה שנה על אפיון ופיתוח פיצ'רים וכלים נוספים שיעזרו לעוסקים בתחום הבריאות בישראל לקבל את כל המידע המאפשר יעוץ איכותי מקצועי ואחראי בזמן אמת בים אם זה בקליניקה הפרטית או בקופות החולים ובתי המרקחת.
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
 הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
 - "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
 ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
 אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
