הרפואה האינטגרטיבית
צילום: סימה סידו פרלמן

חדשנות ישראלית בתחום הרפואה האינטגרטיבית

שיחה עם אמיר פרלמן מנכ״ל ומייסד בודי בלאנסר פרו על טכנולוגיה מתקדמת להנגשת מידע שהחל מחודש ינואר 2023 עומדת לרשות בתי מרקחת והעוסקים בבריאות הציבור.

נושאים בכתבה רפואה

מיזם ייחודי פרי שת״פ של בודי בלאנסר פרו וירפא ה מספקת כבר 40 שנים פתרונות תוכנה למערכת הבריאות וכן מנהלת את "קטלוג ירפא" המסדיר את רישום התרופות בישראל ומשמש את כלל הגופים בתחום הרוקחות.

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של הרפואה האינטגרטיבית גם בתוך הרפואה הממסדית. החל מבתי החולים המובילים בעולם כגון סלואן קטרינג, מאונט סיני ומאיו קליניק וכן בבתי החולים בישראל כגון איכילוב, הדסה עין כרם ותל השומר. הגישה האינטגרטיבית שהוכחה במבחן התוצאה והפכה לסטנדרט בשני העשורים האחרונים משלבת רפואה משלימה בתוך מחלקות בית החולים.  כמו כן כל קופות החולים בישראל מציעות כיום ללקוחותיהן טיפולים מעולם הרפואה המשלימה כחלק בלתי נפרד מסל השירותים שלהן. 

אנו עדים לכך שמחלקת תוספי התזונה בכל בית מרקחת ובכל חנויות הפארם תופסת נפח הולך וגדל בשנים האחרונות. מדוע? הסיבה פשוטה הקהל הצביע ברגליים! בעידן המידע הציבור כיום עתיר ידע ורובו בוחר לשלב טיפול קונבנציונאלי עם טיפול משלים הניתן ע״י נטורופת, רופא סיני או הרבליסט קליני.

הגישה הכללית בעבר הייתה ״אם לא יועיל בטח לא יזיק״. אך כיום המודעות הולכת וגדלה בקרב העוסקים ברפואה טבעית כי המלצה על צמחי מרפא בדיוק כמו תרופות דורשת ידע מעמיק אודות האינטראקציות האפשריות, התוויות נגד והתאמה למצבו הבריאותי של המטופל. אמיר פרלמן מומחה לצמחי מרפא מהשורה הראשונה מעיד כי על מנת לעבוד בבטחה ובאחריות בקליניקה לרפואה משלימה של אי בי אר צמחי מרפא. צוות הקליניקה נהג להקדיש שעות רבות לבדיקת אינטראקציות במאגרי מידע וכך למעשה נולד הרעיון שהתפתח לחברת הייטק רפואי ישראלית פורצת דרך.

לפני שניגש לסקירה של הכלים העומדים לרשותינו כדי לתת מענה מקצועי ואחראי לכל מטופל בואו נכיר את המגמות בשוק תוספי התזונה ומולו את תמונת המצב של צריכת תרופות מרשם בישראל.

תוספי תזונה לצד תרופות מרשם – תמונת מצב מהשטח והמגמות בארץ ובעולם 

בXX נערך מחקר מטעם מכון גיאוקרטוגרפיה שבחן את מאפייני הצריכה של תוספי התזונה בשוק הישראלי. שוק זה מוערך כיום בכמיליארד ש״ח בשנה עם קצב צמיחה של כ-5% בשנה. ויש הצופים כי קצב הגידול יאמיר ל13% בשנה. על פי מחקרים, עומדת ההוצאה הממוצעת על תוספי תזונה למשפחה על כאלפיים ש״ח בשנה. כאשר  בכ 70% מהמכירות, נמכרו תוספי התזונה בבתי מרקחת פרטיים, ציבוריים ברשתות הפארם.

מגמת הצמיחה הינה מגמה עולמי, מטא אנליזות של מחקרים שנערכו החל משנות ה 70 ועד השנים האחרונות מדגימים הכפלה של אחוז האוכלוסייה שצורך דרך קבע תוספי תזונה כגון ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא ופטריות מרפא.

 

שוק תוספי התזונה והויטמינים העולמי הוערך אשתקד ב-140.3 מיליארד דולר. ניתוח השוק ל-2020 שעלה באתר grand view research צופה כי המודעות הגוברת של צרכנים לבריאות ורווחה אישית צפויה להוות גורם מפתח בשוק תוספי התזונה בשנים 2021-2028 וקצב הצמיחה השנתי המשולב צפוי לעמוד על 8.6% בשנה.

שוק תוספי התזונה הולך וגדל לא רק במימדי הביקוש אלא גם במימדי ההיצע . 

 

בשנת 1941 הוצעו לצרכן מספר מצומצם של ויטמינים ולצידם סידן וברזל  הרי שב 1944 כאשר נחקק חוק תוספי התזונה בארה"ב נכללו תחתיו כ 4000 מוצרים שיוצרו ושווקו על ידי 600 יצרני תוספים . מנהל המזון והתרופות האמריקאי  (FDA) מעריך שכיום כ-30,000 תוספי תזונה שונים זמינים לצרכנים ברחבי העולם, ההערכות הן כי כ 1,000 מוצרים חדשים מתווספים לשוק מדי שנה.

סקר אפיון שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בשנת 2003  לפני כשני עשורים, הדגים כי  40% ממשתתפי הסקר שצרכו תוספי תזונה כי הופנו לרכישת התוסף ע"י רופא המשפחה. רק 4% דיווחו על רכישת תוסף בהפניית הרוקח. נתוני השוק העדכניים מדגימים כי תמונת מצב זו לא השתנתה הרבה עד היום. בשוק של מיליארד ש"ח בשנה בישראל ההערכות על נתח המכירות שכיום מונע על ידי דלפק הרוקח עצמו מגיע ל 40 מיליון ש"ח בשנה בלבד. נתונים אלו מדגימים את הצורך בהנגשת מידע לרוקח בזמן אמת בדלפק הרוקח. כמו גם לנטורופתים המייעצים ללקוחות בחנויות הטבע והפארם ללא מערכת המנגישה מידע על אינטראקציות בין תרופות לתוספי תזונה וצמחי מרפא.

אחת המסקנות העולות מהסקר היא שכיום כתוצאה מהמודעות הגוברת בקרב ציבור הצרכנים יש צורך לתת מענה לשאלות של לקוחות הקצה.  כ 41% ממשתתפי הסקר הביעו רצון לקבל יותר מידע על תוספי תזונה שהם צורכים. שאלות נפוצות היו מה הייעוד של התוסף, מהן תופעות הלוואי, מידע אודות אינטראקציות אפשריות עם תרופות והאם יש התוויות נגד מול תוספי תזונה ותרופותמיזם ייחודי בישראל פרי שיתוף פעולה של ירפא (הגדרת ירפא...) וחברת בודי בלאנסר פרו מפתחת מערכת הדרג באלנסר נולד מתוך הצורך הזה בדיוק ויותר. הכלי מספק מידע מהימן על חסרים תזונתיים הנגרמים עקב טיפול תרופתי ומאפשר לציבור הרוקחים לתת יעוץ מהימן שיכול למזער תופעות לוואי כגון התכווצויות שרירים הנובעים מחוסר במגנזיום, דלדול עצם כתוצאה מחוסר בסידן ויטמין D או ויטמין.

אמיר פרלמן: המגמה העולמית כיום היא שילוב דיסציפלינות טיפול על מנת לאפשר למטופל לקבל את המיטב מכל העולמות. אנו פועלים על מנת להנגיש את כל המידע הדרוש ובכך לאפשר מתן המלצה מושכלת בזמן אמת. לא בכדי תוספים נחשבו בעבר כחלק מהרפואה האלטרנטיבית וכיום המינוח המקובל הוא רפואה משלימה או רפואה אינטרגרטיבית.

בשוק של היצע עצום שרק הולך וגדל ולמולו מודעות גוברת המנעה ביקוש הולך וגדל - הנחיצות של כלים טכנולוגים מתקדמים המתעדכנים תדיר הוא כורח המציאות. התאמת המוצר ומתן המלצות באופן מקצועי ובבטחה ללקוח הופכת להיות משימה מורכבת יותר מאי פעם.

חברת בודי בלאנסר פרו גייסה צוות טכנולוגי מהשורה הראשונה העובד לצד צוות מומחים מתחום הבריאות הטבעית, הנטורופתים שלנו מלקטים את כל המידע ממחקרים ומאגרי מידע ומאפשרים לרוקח, למטפל האינטגרטיבי, לרופא ואפילו לציבור שוחרי הבריאות לקבל את כל המידע מרוכז במקום אחד קריא וקל להבנה.

כמי שהוביל את צוות המחקר ופיתוח של החברה מיום היווסדה אני יכול לספר כי אנו עמלים מזה שנה על אפיון ופיתוח פיצ'רים וכלים נוספים שיעזרו לעוסקים בתחום הבריאות בישראל לקבל את כל המידע המאפשר יעוץ איכותי מקצועי ואחראי בזמן אמת בים אם זה בקליניקה הפרטית או בקופות החולים ובתי המרקחת.

 

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: ChatGPTצילום: ChatGPT

דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן


מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים 


נושאים בכתבה דיור מוגן

בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים? 

מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?

השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.

רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל 

בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.

מי הם המשקיעים הגדולים?

הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:

יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים

כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.