כבר מזמן במקום הנייר: טאבלטים בבית ובעסק
נראה כי הטאבלטים זכו למעמד מעט שונה בהתחלה, אך במהרה סוגרים את הפער – ביותר ויותר פוזיציות, מקומות עבודה, בתי עסק ובחיים הפרטיים הטאבלטים הופכים לכלי עבודה שימושי ובסיסי, עד כדי כך כי השימוש בנייר הולך ופוחת בהקשרים רבים. מה הופך את הטאבלטים לתחליף אטרקטיבי כל כך, בעל מעמד כמעט זהה לזה של סמארטפונים?
האייפד שהתחיל את הכל והתחרות בשוק שהביאה להאצה בפיתוח
לפני שנפנה להבין מה בדיוק בטאבלטים הופך אותם למכשירים שימושיים ואולטימטיביים מבחינות רבות, כדאי להיזכר כיצד הכל התחיל. בדומה למהפכת הסמארטפונים, גם את מהפכת הטאבלטים החל מכשיר הדגל של חברת אפל – האייפד. השקתו של האייפד לעולם לפני מספר שנים לא גדול במיוחד הכריזה במובנים רבים על תחילתו של עידן חדש, ועל קצו הקרב של עידן הנייר והכתב הידני. אין בכך כוונה לטעון כי הנייר או הכתיבה בעט ועיפרון עתידים להיעלם כליל מן העולם, רק לכך שהכמות בה אנו משתמשים בפתרונות הישנים וה"אנלוגיים" האלו הולכת ופוחתת בקצב מסחרר, עד כי אנשים רבים מעידים כי הם כותבים בפועל רק אחת לכמה ימים או שבועות, לרוב כתלות בתחום עיסוקם.
iPadהיווה את המכשיר הראשון אשר תיפקד בפועל ובצורה חלקה ויעילה כגיליון דיגיטלי, כזה המשמש הן כמחברת לכל דבר ועניין והן כמכשיר טלוויזיה או מחשב קטן. מאז ועד הום יצאו מספר גרסאות משוכללות יותר ויותר של אייפדים, והתחרות בשוק הטאבלטים מצד חברות יצניות שונות הביאה לפיתוח מואץ ומהיר של דגמי טאבלט סמסונג, לנובו, אסוס ואחרים משוכללים יותר ויותר.
תחלופה נוחה ורב שימושית למגוון סיטואציות
כפי שכבר ציינו לעיל, סוד קסמו והצלחתו של הטאבלט הוא רב שימושיותו – טאבלט ממוצע מחליף מבחינות רבות את דף הנייר הישן והטוב, הן כמחברת בה ניתן לרשום הכל והן כפלטפורמה להצגת מידע מכל זוג (גם כזה שלא ניתן להציג על נייר דוגמת סרטונים). בנוסף, משמש האייפד גם כמכשיר מדיה לכל דבר ועניין על גביו ניתן להקרין סרטים וסדרות, לנגן באמצעותו מוזיקה ועוד. בנוסף לכל אלו, ניתן כיום לבצע על טאבלטים יישומים רבים שהיו שמורים בעבר למחשבים בלבד, כך שמדובר בסוג של סמארטפון גדול ומשוכלל יותר או לחילופין בלפטופ קטן וקומפקטי.
- מדוע רוכש ביתו של גאידמק בהרצליה פיתוח מתחמק מתשלום עמלת תיווך?
- חגים ומשפצים: כמה כסף הוציאו הישראלים על שיפוצים לראש השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכאן נאו מגיעים ליתרון המהותי הנוסף לרכישת טאבלטים – הגודל והצורה הקומפקטית שלהם, משקלם הנמוך וכד' – כל אלו מאפשרים לקחת את הטאבלט לכל מקום בלי להרגיש בכך, וליהנות מהמחשב הקטן והמשוכלל הזה בכל סיטואציה ובכל מקום אליו אנו מגיעים.
צילום: יח"צמה משקיעים בשוק ההון יכולים ללמוד מהמפרסמים בגוגל אדס ואיך עקרונות השקעות הערך חזרו לעולם השיווק הדיגיטלי
בעולם שבו כל קליק שווה כסף, מומלץ להסתכל על עולם השיווק כהשקעה, לא כהוצאה
שיווק דיגיטלי בעולם שבו כל קליק שווה כסף וכל שנייה של תשומת לב מתומחרת, יש טשטוש גבולות בין פרסום להשקעה. גיא אברמוב, מומחה לשיווק דיגיטלי עם ניסיון של למעלה מ-17 שנה בניהול קמפיינים בגוגל אדס, מציע דרך אחרת להסתכל על עולם השיווק - לא כהוצאה, אלא כהשקעה. בעידן של חוסר יציבות כלכלית, עליות ריבית ואי ודאות בשווקים, ייתכן שדווקא מפרסמים בפלטפורמה של גוגל אדס יכולים ללמד את המשקיעים שיעור חשוב על ניהול הון, משמעת וסבלנות.
שיווק דיגיטלי כהשקעה, לא כהוצאה
הגישה של אברמוב נולדה מתוך חיבור אינטואיטיבי בין שני עולמות שנראים במבט ראשון זרים זה לזה. מצד אחד ניהול תקציבי פרסום בגוגל, עולם של ניסוי וטעייה, מדדים משתנים בזמן אמת ותחרות אינסופית על תשומת לב. מצד שני עולם ההשקעות הקלאסי, שבו ערך נבנה לאורך שנים דרך החלטות שקולות ומבוססות נתונים.
לדבריו, “הטעות הנפוצה ביותר של בעלי עסקים היא שהם מתייחסים לפרסום כהוצאה מיידית, במקום לראות בו השקעה לטווח ארוך. כל שקל שמושקע נכון בקמפיין אפקטיבי פועל בדיוק כמו הון שמושקע במניה טובה והוא מייצר תשואה לאורך זמן”.
גיא אברמוב מסביר, כי ממש כפי שמשקיע בוחן את ביצועי התיק שלו בפרספקטיבה של שנים ולא של ימים, כך גם משווק חכם צריך לבחון את יעילות הקמפיינים שלו בפרקי זמן רחבים יותר. “מי שמסתכל על נתוני קליקים יומיים ומקבל החלטות רגשיות יגלה מהר מאוד שהכסף בורח לו בין האצבעות” הוא אומר. “אבל מי שמתייחס לגוגל אדס כמו משקיע שמתכנן קדימה יוצר מערכת יציבה וצומחת”.
- חברת A2Z והסטארט-אפ Pluro מציעים את הפתרון המלא להנגשת אתרים - איתור, תיקון וניטור במערכת אחת
- השילוש הקדוש של הצמיחה הדיגיטלית: נוכחות, נראות ואינטליגנציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכירה הפומבית של גוגל הינה מראה לשוק ההון
במרכז מערכת גוגל אדס עומדת מכירה פומבית בזמן אמת. מפרסמים מתחרים על מילות מפתח כאשר מחירי הקליקים והבידינג עצמו משתנים מדי רגע, והאלגוריתם מחליט מי יופיע ואיפה. זהו מנגנון שמזכיר באופן מפתיע את שוק המניות שהיא תחרות על נכסים בעלי ערך נתפס, מבוססת ביקוש, היצע וציפיות.
