האם אפשר לפתוח עסק בזמן אבטלה? (ואיזה סוג עסק לבחור: מורשה או דווקא פטור?)

פיטורים הם תמיד רגע מלחיץ, אבל לעיתים קרובות הם הופכים לאותה "בעיטה קלה" שגורמת לנו להוציא סוף סוף את התוכנית העסקית מהמגירה ולהתחיל לעבוד בשביל עצמנו. אולם, ברגע שמתחילים להריץ את הרעיון בראש, עולה מיד החשש הקלאסי: "ומה אם אפתח עסק עכשיו, וביטוח לאומי יסגור לי מיד את הברז של דמי האבטלה?".

בתור יועצת מס המלווה עסקים קטנים כבר יותר מ-24 שנים, אני פוגשת את הדילמה הזו לעיתים קרובות. בואו נפרק לגורמים את השאלה איך משלבים בין סטטוס של מובטל לסטטוס של עצמאי, מה ההבדל האמיתי בין "עוסק פטור" ל"עוסק מורשה", ולמה רשות המיסים (מע"מ) יכולה לפעמים לסרב לפתוח לכם עוסק מורשה.

פתיחת עוסק מורשה בזמן אבטלה: האם אפשר לפתוח בלי לאבד את הקצבה?

לפעמים שואלים אותי את השאלה הבאה: מה יקרה אם פיטרו אותי, או שהתפטרתי בעצמי, אני מקבלת דמי אבטלה ורוצה להתחיל עסק משלי - האם פתיחת העסק תבטל את האבטלה באופן אוטומטי?

אני עונה: לא, זה לא יבטל את האבטלה באופן אוטומטי. השאלה הכי חשובה היא כמה העסק ירוויח. דמי האבטלה יופחתו בגובה הרווח של העסק שלכם. כלומר, אם אדם מקבל דמי אבטלה של 5,000 ש"ח, והעסק שלו הרוויח 1,000 ש"ח בחודש בשנת קבלת האבטלה, הרי שאת 1,000 השקלים האלו בעל העסק יידרש להחזיר בהמשך.חשוב לקחת בחשבון נקודה קריטית: רווח העסק לא יחושב לפי חודש ספציפי, אלא בממוצע לכל תקופת פעילות העסק באותה שנה (סך הרווח השנתי חלקי מספר חודשי הפעילות).

• הודה בסיוע להעלמת חצי מיליון שקל - וירצה עבודות שירות
• איך לפתוח עסק בישראל – מדריך ליזם המתחיל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ועוד ניואנס קטן: אם לשכת התעסוקה תציע לכם עבודה, קיומו של עסק משלכם לא יהווה עילה מוצדקת לסירוב. כלומר, תצטרכו לצאת לעבוד או לאבד את דמי האבטלה.

מהצד החיובי, דמי האבטלה יכולים לשמש כ"כרית ביטחון" פיננסית מצוינת ולתת לעסק זמן להתפתח ולגייס לקוחות בנחת (זמן שבדרך כלל כל כך חסר בתחילת הדרך). כפי שאתם רואים, זה אפשרי, אבל כדאי לחשב היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני פתיחת עסק בזמן קבלת אבטלה, כדי שלא יהיו הפתעות. אבל באיזה סוג עסק לבחור?

מה ההבדל בין עוסק מורשה לפטור? מה יותר מתאים לך?

אחרי שסגרנו את הפינה של האבטלה, אנחנו מגיעים לשאלה הגדולה של הרישום: איזה סוג עסק כדאי לי לפתוח? כאן אנחנו נכנסים לבירוקרטיה שנוטה לבלבל גם את המנוסים ביותר. חשוב להבין שיש שתי רשויות שונות שפועלות במקביל: מע"מ (מס ערך מוסף) ומס הכנסה.

מול מע"מ - הסטטוס נקבע לפי המחזור:

עוסק פטור: זהו סטטוס שמתאים ליזמים בתחילת דרכם או לבעלי עסקים קטנים. המחזור השנתי שלכם מוגבל לתקרה מסוימת. אתם לא גובים מע"מ מהלקוחות, אבל אתם גם לא יכולים להזדכות על מע"מ מההוצאות שלכם. 

למידע מורחב יותר, אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא שכתבתי על עוסק פטור . שם תמצאו את רשימת המקצועות שאינם רשאים להירשם כעוסק פטור, תשובות לשאלות רבות והסבר מפורט על גובה המיסים שתצטרכו לשלם.

עוסק מורשה: כאן אין הגבלה על המחזור. אתם מחויבים להוסיף מע"מ לכל עסקה ולהעבירו למדינה, אבל אתם מקבלים החזר מלא על כל המע"מ ששילמתם על הוצאות העסק (שכירות, מחשב, פרסום). זהו סטטוס הכרחי למי שעובד מול חברות או למי שמקצועו מחייב זאת על פי חוק (כמו עורכי דין או רופאים).

במיוחד עבורכם, הכנתי מדריך מפורט ומקיף שעושה סדר בכל מה שקשור לפתיחת עוסק מורשה . תמצאו שם את כל המידע על עולם המיסוי - מתי וכמה צריך לשלם, אילו מסמכים דרושים כדי לצאת לדרך, ותשובות לכל השאלות הבוערות שמעסיקות יזמים בתחילת הדרך.

מול מס הכנסה - כאן נכנס המושג "עוסק זעיר":

יש כאן הרבה בלבול ולכן חשוב לי להדגיש: עוסק זעיר הוא מושג של מס הכנסה בלבד, והוא לא מחליף את הרישום במע"מ. אלו שני דברים שקיימים במקביל. עוסק זעיר הוא מסלול הטבה חדש יחסית המיועד לעסקים קטנים.

ההבדל המשמעותי הוא בדרך שבה מחשבים את המס שלכם. בדרך כלל, בעל עסק צריך לאסוף כל קבלה על כל ההוצאות, לדוגמה דלק או דיו למדפסת, כדי להוכיח הוצאות ולהקטין את תשלום המס. מסלול "עוסק זעיר" מאפשר לכם לדלג על איסוף הקבלות הזה. מס הכנסה אומר לכם: "אנחנו מכירים לכם אוטומטית ב-30% מהמחזור כהוצאות, בלי שתצטרכו להביא הוכחות".

סיפור מהשטח - למה מע"מ יכול להגיד לכם "לא"?

הרבה אנשים חושבים שפתיחת עסק היא הליך אוטומטי - ממלאים כמה פרטים באתר ויוצאים לדרך. אבל המציאות מורכבת יותר. רשות המיסים, ובמיוחד אגף המע"מ, משמשת כיום כמסננת. כדי לפתוח "עוסק מורשה", עליכם להוכיח שאתם באמת עומדים לנהל פעילות עסקית שתצדיק את הסטטוס הזה.

המפקחים במע"מ חוששים מ"עסקים פיקטיביים" - מצבים שבהם אדם פותח תיק רק כדי לקנות רכב יקר או ציוד אישי, להזדכות על המע"מ, ואז לסגור את העסק בלי להכניס שקל. לכן, הם דורשים הוכחות: חוזים חתומים, מכתבי כוונות, תוכנית עסקית מפורטת או חוזה שכירות למשרד. הנה דוגמה מהשטח:

לפני זמן מה הגיע למשרדי לקוח, נקרא לו אלכס. אלכס החליט לפתוח "עוסק מורשה" בתחום הייעוץ. המחזור הצפוי שלו היה בדיוק על התפר של תקרת העוסק הפטור, אבל הוא התעקש על "מורשה" - הוא רצה לשדר רצינות מול חברות גדולות. כשהגיע למע"מ לפתוח את התיק, פקיד מע"מ ביקש הוכחות כמתבקש. אלכס שלף בגאווה חוזה חתום עם לקוח חדש על סך 10,000 ש"ח בחודש. החוזה נראה מצוין: מנוסח משפטית, חתום, פוטנציאל הכנסה שנתי של 120,000 ש"ח. אלא שהמפקח במע"מ לא הסתפק במילים. הוא נכנס למסוף שלו ובדק את החברה שחתמה עם אלכס. התגלתה תמונה מביכה: החברה המזמינה, זו שהבטיחה לשלם לאלכס 10,000 ש"ח בחודש, היא חברה שהמחזור החודשי הממוצע שלה בשנה האחרונה עמד על... 12,000 ש"ח בלבד. הלוגיקה של המפקח הייתה: "אלכס, אתה מביא לי חוזה מחברה שאין לה הכנסות מספיקות. איך בדיוק היא מתכוונת לשלם לך סכומים כאלה? תפתח עוסק פטור, וכשיהיו לך הכנסות אמיתיות - נדבר על מעבר למורשה". אלכס היה בהלם. הוא לא הבין שמע"מ רואה היום הכל.

לסיכום

פתיחת עסק בזמן קבלת אבטלה היא אסטרטגיה חכמה שיכולה לתת לכם את אורך הנשימה שכל יזם צריך. אבל חשוב לעשות את זה נכון. מערכת המס בישראל אמנם נראית מורכבת, אבל יש בה היגיון. כשמשחקים לפי הכללים, אפשר לבנות עסק יציב ומשגשג.

סבטלנה מיש - יועצת מס מוסמכת