אייל פרדיס קרית טבעון
צילום: נדב אלקלעי
טור

"הגולגלות הקטנות" הן של עיתונאים מבוהלים ומבהילים: על הפרשה שמסעירה את הצפון

הסיפור שעלה לכותרות יצר פאניקה. יועץ התקשורת אייל פרדיס טוען כי זו גם ההזדמנות של התקשורת להתחיל להתנהל אחרת - ולא לתת לכל מיני "עסקני איכות סביבה" לנהל את הכותרות
אייל פרדיס | (4)
נושאים בכתבה אייל פרדיס

ב-25 השנים האחרונות אני משמש יועץ תקשורת, ובשנתיים האחרונות גם סגן ומ"מ ראש המועצה המקומית קריית טבעון. כמעט כל מי שפוגש אותי - מנחם אותי ומתעניין לבריאותי. בכיסי מונח מכתב רשמי של רשימת הסרטן הלאומי משנת 2015, לפיו תחלואת הסרטן בטבעון אינה שונה בהתפלגותה או בשכיחותה מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.   בעידן הפייסבוק, כל מזכירה רפואית היא חוקרת סרטן, וכל פנסיונר של קופת חולים הוא מומחה לזיהום אויר. עיתונאים לא מעטים שואבים את מקורות המידע שלהם מהרשת החברתית, ובעיקר מטרידה ומפחידה אותם העובדה ש"הסיפור" שבידיהם ידלוף לפייסבוק והתהילה תברח בין אצבעותיהם.   לתינוקות בטבעון ובחיפה יש היקף גולגולת קטן - זעקו כותרות העיתונים, האתרים ומהדורות החדשות, והעיתונאים אף פירשו מה התוצאות של היקף כזה על שארית חייהם של הילדים. אלא שבדרך להפוך הדלפה פרועה ולא בדוקה לדברי אלוהים חיים, שכחו העיתונאים שאין לזה כל אישור רשמי, עדות מדעית המונחת לפניהם, והדבר האחרון עליו חשבו הוא הבהלה שגרמו לנשים בהריון, למשפחות ולתושבים מבועתים. בינתיים נמסר באופן רשמי כי הנתונים הללו אינם נכונים.     לפני 25 שנה, בתחילת עבודתי כיועץ תקשורת - אילו הייתי מביא הדלפה כזו לכתב או עורך, הם היו נוזפים בי, ודרושים לראות את המחקר עצמו, מי חתום עליו, וכתובת לשאול שאלות אחרי קריאת המחקר. אבל כעת חברה לה קואליציה של פעילי סביבה שלא תמיד יש להם את הכלים לבדיקה מעמיקה ומדעית של הנתונים, אולם כבר מזמן הפכו נכס לעיתונאים, לצד פוליטיקאים שבונים קריירות סביב מפרץ חיפה, ועיתונאים שמתים לפרוץ ובגדול - ובעיקר להוכיח לפייסבוק שהם לפניו.   כל זה יוצר בלבול, בהלה והיסטריה שאינם תורמים דבר לפתרון הבעיה. אינפלציה של ארגונים ובעלי עניין, מלבים מקצועיים, יחצנים, רעל ובריאות שהם מוכרי העיתונים הגדולים ביותר. רק מפחידים וגורמים לקבלת החלטות פופוליסטיות ומיידיות שאינן בהכרח הנכונות.   התקשורת אוהבת לצטט את סיסמת "יש לסגור את כל המפעלים ולהעביר אותם ממפרץ חיפה", חוזרת ומצטטת זאת למרות שלכל ברור שזה אינו בר ביצוע ואם יקרה אי פעם - זה יהיה רק בעוד עשרות שנים. הדבר הנכון הוא להוריד את רמות הזיהום, וכך נעשה: להגביר אכיפה, לשפר ולהרחיב את אמצעי הניטור, ובעיקר לתת למשרד להגנת הסביבה להוביל את התכנית הלאומית לטיפול בזיהום במפרץ חיפה. התוצאה היא שרק בשנת 2015 נרשמה ירידה של 11% בזיהום מהמפעלים והמשרד עודה עבודת קודש.   התקשורת צריכה להבין שבשל רגישות העניין, יש להתייחס רק לגורמים מקצועיים, גופים ממשלתיים המבצעים מחקרי עומק יקרים, ולא לתת לכל מיני "עסקני איכות סביבה" לנהל את הכותרות שלהם וליצור בהלה. יש להתייחס רק לנתונים רשמיים ולא להדלפות של בעלי עניין, הכלב צריך לשמור על הדמוקרטיה ולא לנשוך אותה.   אייל פרדיס הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה, ומשמש כסגן ומ"מ ראש המועצה המקומית קרית טבעון  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מתי 09/02/2016 16:16
    הגב לתגובה זו
    בישיבת וועדת הפנים אתמול, אמר ראש צוות המחקר הפרופ' מהאוניברסיטה כי קיימות ''נקודות חמות'' עם חריגות תחלואה של גודל ראש, סרטן, אסתמה, ומחלות לבביות באותם מוקדים: טבעון, קרית חיים, ביאליק, ושכונות חיפה הפונות לבז''ן. מה יש לך לומר על זה?
  • 3.
    גילה 08/02/2016 15:54
    הגב לתגובה זו
    מדובר באדם שליקק את סוליותיהם של כל מי שנתן לזיהם לשכון ולגדול במפרץ חיפה. התפרנס מהם היטב ומשתוקק להמשיך להתפרנס מהם. ראש קטן זה מה שניתן לומר עליו כשזה קשור לעסקים שלו והוא מסוגל לדבר כאלו שטויות מחפירות כדי לייצר לעצמו במה. הוא מזמן כבר לא אייטם בחיפה לאחר שהפך את הקליינטים שלו לסיבה עבור קידום שמו בכל טורי הרכילות וזוהי דרך נלוזה לנסות לפגוע בעבודת קודש של אנשים שהצליחו לסדוק את חומת השתיקה. שיגור ליד בתי הזיקוק ושיהנה.
  • 2.
    אלון 08/02/2016 15:03
    הגב לתגובה זו
    אם היה מתפרסם פה מאמר של מנכ"ל בז"ן הוא היה אובייקטיבי באותה מידה כמו טור הדעה הזה. הוא קובל על כך שהתקשורת מבלבלת את הציבור, אבל הוא עצמו עוסק בהטיית הציבור. למשל המשפט שלו בכתבה: "בשנת 2015 נרשמה ירידה של 11% בזיהום מהמפעלים" היא שקר מוחלט. מדובר רק בסוג אחד של פליטות - חומרים אורגניים נדיפים (VOC) שבהם הייתה ירידה של 11% בפליטות (בשאר החומרים המזהמים הרבים האחרים כמו תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני, מתאן, אמוניה, פחמנים הדרוכלורופלואורים, ניקל, ואנאדיום, טולואן, קסילן, ואפילו בנזן שהוא חומר הידוע כמסרטן, לא הייתה שום ירידה). כלומר איל פרדיס טוען שהזיהום התעשייתי במפרץ חיפה פחות ב-11% בעוד שמדובר רק במזהם אחד בלבד. ובכלל הפליטות של המזהם הזה, חומרים אורגניים נדיפים, גדל ב-23% בשנה שלפני כן. אני מקווה שתושבי טבעון ידעו עכשיו מי האיש וכמה הוא דואג לבריאות הציבור שלו.
  • 1.
    צביקה 05/02/2016 21:15
    הגב לתגובה זו
    אייל, מעניין על סמך איזו פרשנות או חוות דעת התבססו דבריך? בכל מקרה המחקרים מדברים על דברים שונים ב-180 מעלות מכל מה שכתבת. לכן אני חושב שמקרה זה הינו מקרה קלאסי של הפוסל במומו פוסל. אבל בכל זאת צריך להתפרנס וצריכים קליינטורה לקנות את השטויות שכתבת אז כותבים....
אלמוג בוקר
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |

העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב בוקר: "אני יוצא לדרך חדשה. אני יוצא לדרך חדשה אבל בוחר להמשיך באותה נקודה במפה. העוטף. הדרום. זה הבית שלי. ובימים אלה כשאנחנו נלחמים על קיומנו, אין מבחינתי תפקיד חשוב יותר מלהיות הקול של התושבים. בעוטף. בדרום. אחרי 17 שנים אני עוזב את חדשות 13 ועובר לשמש ככתב וכפרשן הדרום של חדשות 12 ופרשן אולפן שישי. קשה לעזוב מקום שגדלת וצמחת בו". הוא מציין כי "הקלישאה אומרת שמקום עבודה הוא בית, אבל בשנה האחרונה כשאיבדתי את הבית האמיתי שלי, הפיזי שלי, – חדשות 13 היתה עבורי עוגן. חדשות 13 עכשיו ובעבר חדשות 10 היו בשבילי כמו משפחה. וזה קשה לעזוב. תמיד, בטח בימים אלה. זאת הייתה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים, אבל החלטתי שהגיע הזמן ללכת לאתגר חדש, כזה שיאפשר לי לעלות עוד מדרגה בהגשמה העצמית ובפעילות להצבת הדרום בצמרת סדר היום הציבורי, גם בימים שאינם מלחמה. כשכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה". לסיום כתב כי "אני רוצה לבקש סליחה וגם לומר תודה.  סליחה מהחברים שאני כל כך אוהב ונמצאים בימים אלה במאבק חשוב מאוד. סליחה שאני עוזב. סליחה שאני עוזב עכשיו. אני נפרד מנבחרת של עיתונאים משובחים שהיו לי הכבוד והזכות לעבוד לצידם. אחרי אינספור מאבקים שעברנו יחד, במאבק הזה, החשוב מכולם, אני עדיין איתכם, גם אם מבחוץ. תודה שעמדתם מאחורי גם כשטעיתי, שהייתם שם בשבילי בכל הסלמה בעוטף, ובעיקר על כך שתמיד נתתם לי את המקום להגשים את הייעוד שלי, את הסיבה שבחרתי במקצוע החשוב הזה, להיות שליח של האזור הכי חשוב (מבחינתי) ויחד, לא פעם הצבנו את הדרום בכלל ואת העוטף בפרט בצמרת סדר היום. תודה על כך שאפשרתם לי לצעוק את שעל ליבם של תושבי העוטף היקרים לליבי. לליבנו. תודה וסליחה".