ישנו סיפור על אדם בן 70 שראה בחור בן 25 שהתייאש מהעסק שלו. החובות, הספקים, הלקוחות, המתחרים, רשויות המס - הכל קשה, מלחמת הישרדות יומיומית מתישה. נשמע מוכר?

במקום להטיף לו, הציע לו התערבות: ריצת 100 מטר. הראשון שמגיע לצד השני, מקבל 500 שקלים מהשני. הצעיר צחק. "אתה זקן, איך בדיוק אתה חושב לנצח אותי?", ואז חשב לעצמו, למה לא? ופנה לזקן "אתה יודע מה? התערבנו".

הזקן חייך ואמר "בסדר, אבל אני רוצה יתרון קטן". הוא שלף שק ואמר לצעיר "אתה תקפוץ בתוך השק, ואני ארוץ". הצעיר היה מלא בטחון בעצמו. "גם בקפיצה בתוך השק, אני אנצח אותך, איש זקן!".

הם התקדמו לקו הזינוק, ואז הזקן אמר לו: "תסתובב. אתה תקפוץ, אבל לא קדימה, אלא אחורה". הם יצאו לדרך: הזקן בריצה, והצעיר קופץ אחורה בשק. וכצפוי, הזקן ניצח.

• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הצעיר מזיע, מתנשף, יושב מתוסכל על קו הסיום וממרר בבכי. "אתה יודע למה הפסדת?" שואל אותו הזקן. "כי אתה נוכל ורמאי!" צעק הצעיר, עדיין יושב על הרצפה. "תחשוב טוב, למה הפסדת?" התעקש הזקן. הצעיר השתהה, חשב על כל מה שקרה, ואז הישיר מבט לזקן ואמר לו: "כי נתתי לך לקבוע את הכללים".

הרבה מאד עסקים מנסים לשחק לפי הכללים המקובלים. הם עושים בדיוק את מה שעושים עסקים אחרים באותו התחום, מעתיקים מהלכים וחשיבה של מתחרים, ורק מנסים לייצר בידול בדרכים שבדרך כלל לא מניבות תוצאות. למה? פשוט מאוד, כי הם לא באמת חושבים על זה. הם מתחילים עם הידוע והמוכר "כי אינטואיטיבית זה מרגיש נכון", נתקעים, ואז מחפשים "חשיפה", "טריקים" או "טיפים" שיצילו את העסק.