הפרשה שמסעירה את ישראל: מה היה במפגש בין ראש המוסד לוועדת העורכים?
השידור אתמול (יום ד') של תחקיר ערוץ הטלוויזיה האוסטרלי ABC על מותו של האזרח האוסטרלי בן זייג (אלון) בכלא איילון, לכאורה מהתאבדות, לא תפס את התקשורת הישראלית בהפתעה גמורה. מזה יותר משנתיים שעל הפרשה הוטל צו איסור פרסום מחמיר, וכתבים ועורכים באתר ynet שפרסמו פרטים מהפרשה כבר ביוני 2010, אף זומנו לחקירה אצל שירותי הביטחון. "נעים זה לא היה", אמר גורם באתר.
ולמרות זאת, אתמול לפני הצהריים סערו הרוחות בכל מערכות החדשות. התחקיר ששודר בערוץ טלוויזיה הממוקם 15 אלף ק"מ מישראל, העלה סוגיות רבות בהתנהלות שבין תקשורת למערכות ביטחוניות. אתר וואלה ואתר 'הארץ' העלו ידיעות שפרסמו פרטים מהתחקיר האוסטרלי, והוסרו כעבור דקות בעקבות דרישת הצנזורה. עורך 'הארץ' אלוף בן פרסם בשעות הצהריים כי "משרד ראש הממשלה יכנס בבהילות את ועדת העורכים של כלי התקשורת, כדי לבקש את שיתוף פעולתם במניעת פרסומה של פרשה שמאוד מביכה גורם ממלכתי", מה שעורר זעם רב במשרדי הצנזורה ברחוב קפלן בתל אביב.
גם מספר חברי כנסת - זהבה גלאון, אחמד טיבי ודב חנין - ניצלו את החסינות הפרלמנטרית שלהם, ובמהלך דיון במליאה אתמול אחר הצהריים הפנו שאלות לשר המשפטים יעקב נאמן לגבי הפרסומים הזרים הודות האזרח האוסטרלי "שנמצא מת בתאו". כלי התקשורת הישראלים קפצו על המציאה, הודיעו לצנזורה כי הם מתכוונים לצטט את חברי הכנסת, שדבריהם שודרו גם כך בשידור חי בערוץ הכנסת, ובכך סדקו עוד יותר את חומת "האסור לפרסם".
העורכים לראש המוסד: יש להסיר את הצו
למפגש עם העורכים הראשיים של גופי התקשורת הגדולים נשלח ראש המוסד תמיר פרדו. למפגש הגיעו נציגי 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', 'חדשות 2', 'חדשות 10', גל"צ, קול ישראל, ערוץ 1 ו'ישראל היום', שקבלו בפני פרדו על התנהלות שירותי הביטחון. לדברי גורם שנכח בפגישה, העורכים הבהירו לראש המוסד כי בעוד שבכל העולם מדברים על פרשת האסיר X, רק בישראל הפרשה מושתקת באופן רשמי על ידי בית המשפט, במקביל לכך שהרשתות החברתיות פוקעות לעייפה מפרטים על "האסיר X". "לא ניתן להמשיך ולהשתיק את הפרשה. יש לאפשר לנו לפרסם אותה בישראל, בהסכמה עם הצנזורה", אמרו לו העורכים.
ואכן, סמוך לחצות יצרו נציגי הצנזורה קשר עם מערכות החדשות השונות, והודיעו על הכוונה לפנות בבוקר לבית המשפט המחוזי בלוד, במטרה להסיר חלקית את צו איסור הפרסום. דבר זה אפשר לכל המערכות להיערך לקראת ההסרה החלקית של הצו, אולם העיתונים נאלצו להסתפק בדברי חברי הכנסת. ב-8:10 הבוקר בית המשפט המחוזי בלוד הסיר חלקית את הצו.
עיתונאי בכיר, זועם על התנהלות העורכים: "אין פה ספק שבמקום ללכת ולשבת עם ראש הממשלה או נציגיו, תוך שנייה הם היו צריכים להעיף את עצמם לבית המשפט ולהגיש בקשה משותפת להסרת הצו. הם היו צריכים להביא את היועצים המשפטיים הכי טובים שיש בשוק, ולשכנע את בית המשפט להסיר את הצו".
האם בית המשפט היה משתכנע? "אם היינו הולכים ראש בראש עם הצנזורה, בדיון בבית המשפט היו אנשי שירותי הביטחון מסבירים כמה הפרשה עשויה לפגוע בביטחון המדינה, והשופט - שאין לו כלים לשפוט האם מדובר אכן בפגיעה מהותית - היה מקבל את טענת המדינה", הסביר בכיר באחד הגופים את הפסיביות לכאורה שלו ושל הקולגות שלו בהתנהלות מול הצנזורה.
לדבריו, "היינו צריכים להגיע להסכמות והבנות עם הצנזורה ושירותי הביטחון, כי רק כך אפשר היה להגיע למצב בו נפרסם את מה שכל העולם יודע ממנו. תראה איך היד של בתי המשפט קלה על ההדק כשהמשטרה מבקשת להטיל צו איסור פרסום על פרשיות פליליות. אסור היה לנו לרוץ ככה לבית המשפט, ובסוף להפסיד".
"אנחנו צריכים לעשות בדק בית רציני"
גורם בכיר באחת המערכות, מסכים עם טענתו של העורך. "כשיש צו איסור פרסום כל כך גורף והמדינה נעמדת על הרגליים האחוריות כדי למנוע את הפרסום, אין סיכוי שבית המשפט היה מקבל את הבקשה של גופי התקשורת", אמר. אבל לדבריו, יש לעשות שידוד מערכות בהוצאת צווי איסור פרסום, על רקע הפרשה האחרונה: "הצנזורה הבינה שהסוסים ברחו מן האורווה וברגע שהצו לא רלוונטי, כיוון שכל אזרח ישראל יש לו פייסבוק או טוויטר, הם החליטו לבטלו. מדובר בהתנהלות ארכאית, שעברה מן העולם. אי אפשר לשמור היום על מידע חסוי בצורה כזו".
ועד כמה הפרשה פגעה בשמה הטוב של התקשורת הישראלית? עיתונאי בכיר שביקש להישאר בעילום שם, מסביר כי "באוסטרליה מתעסקים באובססיביות בפרשה - זה מופיע בכל מהדורות החדשות ופותח את כל העיתונים, ודנים שם האם ישראל היא מדינה חשוכה, גם בגלל המקרה עצמו, וגם בגלל השתקת התקשורת. עולות שם טענות לכך שהתקשורת למעשה משתפת פעולה עם השלטונות".
לדבריו, "זו בושה לתקשורת הישראלית שהתגלתה במלוא מערומיה. תפקידו של עיתונאי זה לחשוף עוולות, וזה מקרה קלאסי שלשמו נועדה עיתונות פלורליסטית קלאסית. המקרה הזה הוכיח שעיתונות בארץ לא מבינה את התפקיד האמיתי שלה. אנחנו צריכים לעשות בדק בית רציני".
- 6.ק. טע 23/02/2013 11:02הגב לתגובה זואמ לא היתה הדרמה הזו של כינוס דחוף של נציגים זוטרים מהתקשורת אז איש לא היה מתייחס לאוסטרליה. הסיפור עלה לכותרות בגלל הכינוס הדרמטי הזה. רוב המשתתפים בכלל לא שמעו על התחקיר האוסטרלי אבל כשראש מוסד מבקש לא לפרסם משהו שהמ בכלל לא ידעו זה לחם לתקשורת. בקיצור ההיסטריה של המעורבים שיזמו זאת גרמה למה שגרמה
- 5.ישראלי 15/02/2013 04:54הגב לתגובה זוהמוסד ומערכת הביטחון פועלת בעולם סבוך, מול אוייבים רבים וברוך השם מצליחה בהצלחה גבוהה להגן על תושביי ואזרחי ישראל... אין זכות הציבור לדעת ויש חובת הציבור לא לדעת וחובת פדרו והאחרים למלא תפקידם ולהגן עלינו וכנראה שהם סבורים שהשתיקה נכונה למקרה זה ואני סומך עליהם ובטח לא על גדעון לוי וכאלה כמוהו...
- 4.איציק 14/02/2013 04:30הגב לתגובה זוכותרות בנושא, ואף אחד לא עוסק בזה באובססיביות, והאובססיביות היא רק בישראל
- לך תישן על האף (ל"ת)גילי 14/02/2013 09:36הגב לתגובה זו
- 3.נדב 13/02/2013 23:17הגב לתגובה זואי אפשר להכתיב מה מותר ומה אסור ומה היו צריכים לעשות בלי לדעת את הפרטים המלאים. יש הרבה חורים בפרסום וטוב יעשו כל הברברנים אם קודם לכל יבינו את הסיפור המלא במקום לזרוק השערות, הצעות וספקולציות.
- 2.פרדו צריך ללכת הביתה... (ל"ת)דמוסתנס 13/02/2013 22:43הגב לתגובה זו
- 1.כנרת 13/02/2013 18:19הגב לתגובה זוהיו חייבים לעשות את זה בהבנות עם הצנזורה ולא לפרסם ללא אחריות

הטלוויזיה האמריקאית עוברת מהפך: שירותי הסטרימינג החינמיים מתחזקים
נתוני Nielsen חושפים שינוי דרמטי בהרגלי הצפייה: YouTube עוקפת את נטפליקס בטלוויזיה, ושירותים חינמיים כמו Tubi מכפילים את קהל הצופים
שינוי משמעותי מתרחש בשוק הטלוויזיה האמריקאי. נטפליקס אמנם עדיין מובילה במספר המנויים ובכמות הסדרות הפופולריות, אך מגמה ברורה מצביעה על עליית השירותים החינמיים - YouTube, The Roku Channel ו-Tubi - שהפכו למתחרים אמיתיים בשוק. השירותים החינמיים מייצגים כיום למעלה מ-40% מזמן הצפייה הכולל בסטרימינג, כמעט הכפלה ביחס לשנים הקודמות.
YouTube מובילה את מהפכת הצפייה החינמית
YouTube היא כיום שירות הסטרימינג הפופולרי ביותר בטלוויזיה האמריקאית, עם קהל גדול יותר מהשילוב של נטפליקס ואמזון יחד. המעבר ההדרגתי לאפשרויות חינמיות מבוססות פרסום משקף שינוי עמוק בהרגלי הצפייה. השירותים בתשלום, לעומת זאת, מתמודדים עם עלייה מתמדת במחירים – גם בגרסאות הממומנות בפרסום – כך שההוצאה החודשית הכוללת מתקרבת לעלות הכבלים המסורתיים.
נטפליקס עדיין שולטת בתוכן האיכותי: למעלה מ-300 מיליון מנויים ברחבי העולם, וכ-66% מהסדרות המובילות בטבלת Nielsen שייכות לה. אולם נתח השוק שלה במונחי זמן צפייה הולך וקטן, ועומד כיום על פחות מ-20%. שירותים כמו אמזון פריים וידאו, פיקוק ואפל TV+ נכנסו לתחרות ומציעים תוכן איכותי משלהם, גם אם חלקם עדיין שוליים יחסית.
היעדר סדרות חדשות מצליחות
ממצא מעניין במיוחד: בשנים 2020-2025 לא הופקו סדרות חדשות שנכנסו לעשירייה הפופולרית ביותר. שלוש מתוך עשר הסדרות המובילות עומדות בפני סיום. הצופים מעדיפים להמשיך לצפות בתכנים מוכרים, ותוכן לילדים ואנימציה ממשיכים להשתלט על רשימות הצפייה. הפקות כמו "Bluey" ו-"SpongeBob SquarePants" מובילות בעקביות את טבלאות הצפייה.
- למרות המתקפה של מאסק: האנליסטים צופים אפסייד של 19% לנטפליקס
- המלכודת של נטפליקס: כשהצלחה גדולה מדי הופכת לנטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סדרות כמו "Squid Game" מהוות חריג מעניין – הן מוכיחות שצופים מוכנים להתנסות בתוכן זר וחדשני, אך אלה נותרו יוצאי דופן. דיסני+, שפרצה בתחילת דרכה בחוזקה, נתקלה בסטגנציה ואיבדה נתח שוק משמעותי. הצופים מבלים פי שניים פחות זמן בשירותיה בהשוואה לנטפליקס, למרות היותה אחת מחברות הבידור המובילות בעולם.
