מייסדי Torq
צילום: גיא חמוי

Torq הישראלית מגייסת 70 מיליון דולר

החברה שפיתחה פלטפורמה מבוססת AI לאבטחת סייבר, מכריזה על גיוס סבב C בסך 70 מיליון דולר, מה שמביא את סך הגיוסים של החברה ל-192 מיליון דולר 
רוי שיינמן |

חברת Torq הישראלית, הפועלת בתחום אבטחת הסייבר מבוססת AI, הכריזה על סגירת סבב גיוס C בסך 70 מיליון דולר, בהובלת Evolution Equity Partners ובהשתתפותBessemer Venture Partners, Notable Capital Greenfield Partners ו-Strait Capital. בסבב השתתפו גם מספר אנג'לים וביניהם גילי רענן, אסף רפפורט, נדיר יזרעאל, יבגני דיברוב ותומר שוורץ. 

Torq הוקמה בשנת 2020, על ידי עופר סמדרי המכהן כמנכ"ל, אלדד לבני, מנהל חדשנות ראשי ולאוניד בלקינד, מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). היזמים הקימו יחד בשנת 2017 את חברת לומינייט סקיוריטי שפיתחה פלטפורמה לגישה מאובטחת לאפליקציות ארגוניות בסביבות היברידיות (ענן ורשתות מקומיות). החברה נרכשה ע"י חברת סימנטק, בסכום מוערך של כ-250 מיליון דולר בשנת 2019. כיום, ב-Torq ישנם כ-180 עובדים בישראל וארה"ב, החברה צופה כי בשנת 2025 יגייסו עוד כ-130 עובדים, ביניהם בעיקר אנשי מוצר ופיתוח בישראל וגדילה משמעותית של צוות המכירות בארצות הברית, EMEA ו-APAC.  

עובדי Torq; קרדיט: גיא חמוי

עובדי Torq; קרדיט: גיא חמוי

סבב הגיוס הנוכחי מצטרף להרחבת סבב B מינואר האחרון של 42 מיליון דולר ומביא את סך ההון שהחברה גייסה בשנת 2024 ל-112 מיליון דולר. קודם לכן, גייסה החברה בסבבי סיד, A ו-B סכום של 78.5 מיליון דולר וסך ההון שגויס עד כה עומד על 192 מיליון דולר. בנוסף, Torq הכריזה על צמיחה בהכנסות של יותר מפי שלוש, זו השנה השניה ברציפות. כמו כן, החברה מעריכה כי בסוף שנת 2026 תגיע ל-ARR של 100 מיליון דולר. 

HyperSOC, פלטפורמת הבינה המלאכותית לאבטחת סייבר של Torq, מקשרת את כל תשתיות האבטחה בארגון ומאפשרת זיהוי וטיפול באירועי סייבר, לצד אוטומציה של תהליכים בקנה מידה גדול. מטרתה היא להתמודד עם העומס על צוותי האבטחה שנגרם כתוצאה מהתפשטות האיומים הקיברנטיים והמורכבות של תשתיות ענן מרובות.

בשנת 2024 חתמה Torq על הסכמים עם לקוחות תאגידיים רב-לאומיים בהם Telefonica, ZARA  ו-ZoomInfo. הם מצטרפים לשורת לקוחות נרחבת של Torq, הכוללת חברות כמו Abnormal Security, Armis, Blackstone, Carvana, Check Point Security, Chipotle, Deepwatch, Lemonade, Lennar, Nubank, Rivian, SentinelOne,, Wiz  וחברות Fortune 100 משמעותיות נוספות.  

"Torq נוסדה כדי לספק פתרונות מתקדמים לאתגרים המורכבים בתחום הסייבר", מסר עופר סמדרי, מנכ"ל ומייסד שותף של Torq. "סבב הגיוס הנוכחי מדגיש את היכולות של HyperSOC, המבוססת על בינה מלאכותית, לייצר שינוי משמעותי לצוותי ה SOC וממלאת תפקיד מרכזי בסיוע לארגונים ותאגידים גדולים בהתמודדות עם התראות סייבר ומאפשרת להם להתייעל, תוך ניצול אופטימלי של משאבי כוח האדם ותגובה מאוד מהירה לאירועי אבטחת מידע".

"הטכנולוגיה של Torq חוקרת, מבינה, מגיבה ומתקנת רבות מהתראות האבטחה הפנימיות של Check Point ללא כל התערבות אנושית, באופן כמעט אוטונומי", מסר יונתן פישביין, CISO של צ'ק פוינט. "HyperSOC מזהה ובוחנת התראות וחולשות על פי פרמטרים מסוימים המבוססים על מדיניות האבטחה הארגונית. על בסיס כך היא נוקטת בצעדי מניעה כגון ניתוק משתמש או אימות כניסה רב שלבי ובמקרים מורכבים יותר היא מתריאה על צורך של בחינה מעמיקה יותר של אנליסט אנושי. הפלטפורמה נותנת המלצות לצעדים הבאים ובכך היא מאפשרת מענה מיטבי להתראות סייבר, לפני שהן הופכות לתקריות אבטחה".

"הצמיחה המואצת והביקוש הגובר לפלטפורמה של Torq ממחישים את השפעתה המשמעותית על תחום הסייבר", מסר ריצ'רד סיוולד, מייסד ומנהל שותף ב-Evolution Equity Partners. "אנו גאים לתמוך ב-Torq בדרכה לספק ערך משמעותי לצוותי אבטחה ברחבי העולם. השאלה כבר אינה 'אם', אלא 'מתי' כל ארגון יאמץ את פתרונות ההיפר-אוטומציה המבוססים על בינה מלאכותית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.