Torq הישראלית מגייסת 70 מיליון דולר
חברת Torq הישראלית, הפועלת בתחום אבטחת הסייבר מבוססת AI, הכריזה על סגירת סבב גיוס C בסך 70 מיליון דולר, בהובלת Evolution Equity Partners ובהשתתפותBessemer Venture Partners, Notable Capital Greenfield Partners ו-Strait Capital. בסבב השתתפו גם מספר אנג'לים וביניהם גילי רענן, אסף רפפורט, נדיר יזרעאל, יבגני דיברוב ותומר שוורץ.
Torq הוקמה בשנת 2020, על ידי עופר סמדרי המכהן כמנכ"ל, אלדד לבני, מנהל חדשנות ראשי ולאוניד בלקינד, מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). היזמים הקימו יחד בשנת 2017 את חברת לומינייט סקיוריטי שפיתחה פלטפורמה לגישה מאובטחת לאפליקציות ארגוניות בסביבות היברידיות (ענן ורשתות מקומיות). החברה נרכשה ע"י חברת סימנטק, בסכום מוערך של כ-250 מיליון דולר בשנת 2019. כיום, ב-Torq ישנם כ-180 עובדים בישראל וארה"ב, החברה צופה כי בשנת 2025 יגייסו עוד כ-130 עובדים, ביניהם בעיקר אנשי מוצר ופיתוח בישראל וגדילה משמעותית של צוות המכירות בארצות הברית, EMEA ו-APAC.
עובדי Torq; קרדיט: גיא חמוי
סבב הגיוס הנוכחי מצטרף להרחבת סבב B מינואר האחרון של 42 מיליון דולר ומביא את סך ההון שהחברה גייסה בשנת 2024 ל-112 מיליון דולר. קודם לכן, גייסה החברה בסבבי סיד, A ו-B סכום של 78.5 מיליון דולר וסך ההון שגויס עד כה עומד על 192 מיליון דולר. בנוסף, Torq הכריזה על צמיחה בהכנסות של יותר מפי שלוש, זו השנה השניה ברציפות. כמו כן, החברה מעריכה כי בסוף שנת 2026 תגיע ל-ARR של 100 מיליון דולר.
HyperSOC, פלטפורמת הבינה המלאכותית לאבטחת סייבר של Torq, מקשרת את כל תשתיות האבטחה בארגון ומאפשרת זיהוי וטיפול באירועי סייבר, לצד אוטומציה של תהליכים בקנה מידה גדול. מטרתה היא להתמודד עם העומס על צוותי האבטחה שנגרם כתוצאה מהתפשטות האיומים הקיברנטיים והמורכבות של תשתיות ענן מרובות.
בשנת 2024 חתמה Torq על הסכמים עם לקוחות תאגידיים רב-לאומיים בהם Telefonica, ZARA ו-ZoomInfo. הם מצטרפים לשורת לקוחות נרחבת של Torq, הכוללת חברות כמו Abnormal Security, Armis, Blackstone, Carvana, Check Point Security, Chipotle, Deepwatch, Lemonade, Lennar, Nubank, Rivian, SentinelOne,, Wiz וחברות Fortune 100 משמעותיות נוספות.
"Torq נוסדה כדי לספק פתרונות מתקדמים לאתגרים המורכבים בתחום הסייבר", מסר עופר סמדרי, מנכ"ל ומייסד שותף של Torq. "סבב הגיוס הנוכחי מדגיש את היכולות של HyperSOC, המבוססת על בינה מלאכותית, לייצר שינוי משמעותי לצוותי ה SOC וממלאת תפקיד מרכזי בסיוע לארגונים ותאגידים גדולים בהתמודדות עם התראות סייבר ומאפשרת להם להתייעל, תוך ניצול אופטימלי של משאבי כוח האדם ותגובה מאוד מהירה לאירועי אבטחת מידע".
"הטכנולוגיה של Torq חוקרת, מבינה, מגיבה ומתקנת רבות מהתראות האבטחה הפנימיות של Check Point ללא כל התערבות אנושית, באופן כמעט אוטונומי", מסר יונתן פישביין, CISO של צ'ק פוינט. "HyperSOC מזהה ובוחנת התראות וחולשות על פי פרמטרים מסוימים המבוססים על מדיניות האבטחה הארגונית. על בסיס כך היא נוקטת בצעדי מניעה כגון ניתוק משתמש או אימות כניסה רב שלבי ובמקרים מורכבים יותר היא מתריאה על צורך של בחינה מעמיקה יותר של אנליסט אנושי. הפלטפורמה נותנת המלצות לצעדים הבאים ובכך היא מאפשרת מענה מיטבי להתראות סייבר, לפני שהן הופכות לתקריות אבטחה".
"הצמיחה המואצת והביקוש הגובר לפלטפורמה של Torq ממחישים את השפעתה המשמעותית על תחום הסייבר", מסר ריצ'רד סיוולד, מייסד ומנהל שותף ב-Evolution Equity Partners. "אנו גאים לתמוך ב-Torq בדרכה לספק ערך משמעותי לצוותי אבטחה ברחבי העולם. השאלה כבר אינה 'אם', אלא 'מתי' כל ארגון יאמץ את פתרונות ההיפר-אוטומציה המבוססים על בינה מלאכותית".
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
