Torq הישראלית מגייסת 70 מיליון דולר
חברת Torq הישראלית, הפועלת בתחום אבטחת הסייבר מבוססת AI, הכריזה על סגירת סבב גיוס C בסך 70 מיליון דולר, בהובלת Evolution Equity Partners ובהשתתפותBessemer Venture Partners, Notable Capital Greenfield Partners ו-Strait Capital. בסבב השתתפו גם מספר אנג'לים וביניהם גילי רענן, אסף רפפורט, נדיר יזרעאל, יבגני דיברוב ותומר שוורץ.
Torq הוקמה בשנת 2020, על ידי עופר סמדרי המכהן כמנכ"ל, אלדד לבני, מנהל חדשנות ראשי ולאוניד בלקינד, מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). היזמים הקימו יחד בשנת 2017 את חברת לומינייט סקיוריטי שפיתחה פלטפורמה לגישה מאובטחת לאפליקציות ארגוניות בסביבות היברידיות (ענן ורשתות מקומיות). החברה נרכשה ע"י חברת סימנטק, בסכום מוערך של כ-250 מיליון דולר בשנת 2019. כיום, ב-Torq ישנם כ-180 עובדים בישראל וארה"ב, החברה צופה כי בשנת 2025 יגייסו עוד כ-130 עובדים, ביניהם בעיקר אנשי מוצר ופיתוח בישראל וגדילה משמעותית של צוות המכירות בארצות הברית, EMEA ו-APAC.
עובדי Torq; קרדיט: גיא חמוי
סבב הגיוס הנוכחי מצטרף להרחבת סבב B מינואר האחרון של 42 מיליון דולר ומביא את סך ההון שהחברה גייסה בשנת 2024 ל-112 מיליון דולר. קודם לכן, גייסה החברה בסבבי סיד, A ו-B סכום של 78.5 מיליון דולר וסך ההון שגויס עד כה עומד על 192 מיליון דולר. בנוסף, Torq הכריזה על צמיחה בהכנסות של יותר מפי שלוש, זו השנה השניה ברציפות. כמו כן, החברה מעריכה כי בסוף שנת 2026 תגיע ל-ARR של 100 מיליון דולר.
HyperSOC, פלטפורמת הבינה המלאכותית לאבטחת סייבר של Torq, מקשרת את כל תשתיות האבטחה בארגון ומאפשרת זיהוי וטיפול באירועי סייבר, לצד אוטומציה של תהליכים בקנה מידה גדול. מטרתה היא להתמודד עם העומס על צוותי האבטחה שנגרם כתוצאה מהתפשטות האיומים הקיברנטיים והמורכבות של תשתיות ענן מרובות.
בשנת 2024 חתמה Torq על הסכמים עם לקוחות תאגידיים רב-לאומיים בהם Telefonica, ZARA ו-ZoomInfo. הם מצטרפים לשורת לקוחות נרחבת של Torq, הכוללת חברות כמו Abnormal Security, Armis, Blackstone, Carvana, Check Point Security, Chipotle, Deepwatch, Lemonade, Lennar, Nubank, Rivian, SentinelOne,, Wiz וחברות Fortune 100 משמעותיות נוספות.
"Torq נוסדה כדי לספק פתרונות מתקדמים לאתגרים המורכבים בתחום הסייבר", מסר עופר סמדרי, מנכ"ל ומייסד שותף של Torq. "סבב הגיוס הנוכחי מדגיש את היכולות של HyperSOC, המבוססת על בינה מלאכותית, לייצר שינוי משמעותי לצוותי ה SOC וממלאת תפקיד מרכזי בסיוע לארגונים ותאגידים גדולים בהתמודדות עם התראות סייבר ומאפשרת להם להתייעל, תוך ניצול אופטימלי של משאבי כוח האדם ותגובה מאוד מהירה לאירועי אבטחת מידע".
"הטכנולוגיה של Torq חוקרת, מבינה, מגיבה ומתקנת רבות מהתראות האבטחה הפנימיות של Check Point ללא כל התערבות אנושית, באופן כמעט אוטונומי", מסר יונתן פישביין, CISO של צ'ק פוינט. "HyperSOC מזהה ובוחנת התראות וחולשות על פי פרמטרים מסוימים המבוססים על מדיניות האבטחה הארגונית. על בסיס כך היא נוקטת בצעדי מניעה כגון ניתוק משתמש או אימות כניסה רב שלבי ובמקרים מורכבים יותר היא מתריאה על צורך של בחינה מעמיקה יותר של אנליסט אנושי. הפלטפורמה נותנת המלצות לצעדים הבאים ובכך היא מאפשרת מענה מיטבי להתראות סייבר, לפני שהן הופכות לתקריות אבטחה".
"הצמיחה המואצת והביקוש הגובר לפלטפורמה של Torq ממחישים את השפעתה המשמעותית על תחום הסייבר", מסר ריצ'רד סיוולד, מייסד ומנהל שותף ב-Evolution Equity Partners. "אנו גאים לתמוך ב-Torq בדרכה לספק ערך משמעותי לצוותי אבטחה ברחבי העולם. השאלה כבר אינה 'אם', אלא 'מתי' כל ארגון יאמץ את פתרונות ההיפר-אוטומציה המבוססים על בינה מלאכותית".
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard
גיוס סיד חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.
איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק.
ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו.
הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים. זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות.
- חצי מהסיד: IMMA גייסה 2.5 מיליון דולר לאולטרסאונד ביתי לנשים בטיפולי פוריות
- גיוס סיד ל-Daylight: סטארטאפ הסייבר הישראלי שמציע מודל היברידי לאבטחת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.
