בחדר MRI בבית חולים מוביל, סריקת מוח נראית תקינה לחלוטין בעיני הרדיולוג המנוסה. אבל אלגוריתם של בינה מלאכותית מזהה משהו אחר: שינויים זעירים בעובי קליפת המוח ובדפוסי הקישוריות שמנבאים התפתחות של אלצהיימר בעוד 5-10 שנים. זו לא מדע בדיוני, זו המציאות החדשה של רפואת המוח, כפי שעולה ממחקר מקיף חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Medicine.

המחקר חושף כיצד בינה מלאכותית הפכה מכלי עזר טכנולוגי למהפכה אמיתית באבחון מוקדם של מחלות נוירולוגיות. בעוד שרופאים מסתמכים על תסמינים קליניים שמופיעים כשהנזק כבר נרחב, מערכות AI מזהות סימנים מולקולריים ומבניים עדינים שנים לפני כן, פותחות חלון הזדמנויות קריטי להתערבות טיפולית.

אלצהיימר: המירוץ נגד השעון המוחי

הדוגמה המרשימה ביותר היא במחלת אלצהיימר. מודלים מתקדמים של למידה עמוקה משלבים נתונים משלושה מקורות: סריקות PET שמזהות הצטברות עמילואיד-בטא, MRI שמראה שינויים מבניים, וסמנים ביוכימיים מנוזל השדרה. התוצאה מדהימה, דיוק של מעל 90% בחיזוי מי יפתח את המחלה.

מערכות ה-AI מזהות את השינויים בטכניקה של התקדמות ברשת ברירת המחדל (Default Mode Network), רשת מוחית שפעילה כשאנחנו במנוחה ועוסקת בזיכרון ובחשיבה על העצמי. במחקר נמצא שבשלבים המוקדמים של אלצהיימר, הרשת הזו מראה תחילה פעילות-יתר כניסיון פיצוי, ואז דעיכה הדרגתית. ה-AI מזהה את הדפוסים הללו הרבה לפני שהמטופל מתחיל לשכוח איפה הניח את המפתחות.

• גולדמן זאקס מזהיר: האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה למחוק 20% ממחיר המניות
• "פיתוח תרופות חדשות ייקח חודשים במקום שנים רבות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הזיהוי המוקדם של מחלות נוירולוגיות הוא לא רק עניין של ידיעה מוקדמת. זה לעתים קרובות ההבדל בין חיים עצמאיים לתלות מוחלטת, בין שימור יכולות קוגניטיביות לאובדנן המוחלט. כשמדברים על מחלות ניווניות של המוח, הזמן הוא האויב הגדול ביותר, והזיהוי המוקדם נותן לנו את הנשק החזק ביותר נגדו.