אקזיט ישראלי: טנבל רוכשת את וולקן סייבר ב-180 מיליון דולר
חברת אבטחת המידע האמריקאית ממשיכה במסע הרכישות שלה בישראל, והפעם היא קונה את וולקן סייבר, שפיתחה פלטפורמה לניהול סיכוני סייבר. זה האקזיט השלישי של טנבל בישראלבתוך
חמש שנים.
חברת טנבל (Tenable), אחת השחקניות הגדולות בתחום אבטחת המידע, הודיעה היום (רביעי) על רכישת וולקן סייבר הישראלית בעסקה של 180 מיליון דולר. העסקה צפויה להיסגר עד סוף הרבעון הראשון של 2025, ומצטרפת לשתי רכישות קודמות של טנבל בישראל:
- ספטמבר 2023 – רכשה את ארמטיק תמורת 350 מיליון דולר.
- 2019 – רכשה את אינדג'י הישראלית תמורת 78 מיליון דולר.
המהלך הזה לא מפתיע, שכן שוק הסייבר העולמי מתמקד ברכישות של סטארט-אפים חדשניים, שמפתחים פתרונות אבטחה חכמים. עבור טנבל, וולקן סייבר היא תוספת חשובה לחבילת השירותים שלה, בעיקר בתחום ניהול הסיכונים הארגוני.
מה עושה וולקן סייבר ולמה היא מעניינת?
וולקן סייבר, שהוקמה בשנת 2018 על-ידי יניב בר-דיין, טל מורגנשטרן ורועי חורב, פיתחה מערכת לניהול וצמצום סיכוני סייבר בארגונים. הפלטפורמה שלה מספקת מיפוי, תעדוף וטיפול אוטומטי בפרצות אבטחה, תוך שימוש בבינה מלאכותית מתקדמת.
במילים פשוטות, במקום שצוותי אבטחה יתמודדו עם עומס מידע מסיבי על איומים, המערכת של וולקן משלבת ומייעלת את התהליכים – מה שחוסך זמן וכסף לארגונים.
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- דרימ סקיוריטי: מיליארד דולר בהגנת תשתיות, עם שאלות שלא נעלמות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה מיוחד במערכת שלהם?
זיהוי ותיעדוף איומים – במקום להתמודד עם רשימות אינסופיות של פרצות, המערכת מזהה מה באמת מסוכן ומה דחוף.
אוטומציה של תיקוני אבטחה – במקום לטפל ידנית בכל בעיה, המערכת סוגרת פרצות באופן חכם ואוטומטי .שילוב עם מערכות קיימות – מאפשרת לארגונים להמשיך לעבוד עם כלי האבטחה שכבר יש להם.
איך העסקה משתלבת עם טנבל?
לדברי סטיב וינטז, מנכ"ל משותף וסמנכ"ל הכספים של טנבל , כיום מנהלי אבטחה נאבקים עם מערכות מרובות שלא מדברות אחת עם השנייה. הטכנולוגיה של וולקן סייבר תשתלב בתוך פלטפורמת Tenable One , כדי לספק פתרון ניהול סיכונים מקיף שמתחבר למעל 100 מוצרי אבטחה שונים .מה יקרה לוולקן סייבר אחרי הרכישה?
החברה תמשיך לפעול מישראל,
עם צוותי הפיתוח שלה.
טנבל מתכננת להרחיב את צוות העובדים של וולקן, בעיקר בתחומי הפיתוח והמכירות.
המערכת של וולקן תהפוך לחלק בלתי נפרד מהפתרונות של טנבל ותאפשר לה להציע שירותים מתקדמים יותר ללקוחותיה.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
שאלות ותשובות – מה צריך לדעת על העסקה?
למה טנבל ממשיכה לרכוש חברות ישראליות?
ישראל היא מעצמת סייבר, והחברות המקומיות מפתחות פתרונות מתקדמים שמובילים את השוק העולמי. טנבל
מזהה כאן חדשנות טכנולוגית ורוצה להרחיב את היצע המוצרים שלה.
מה וולקן סייבר עשתה שמשך את טנבל?
הטכנולוגיה של וולקן מאפשרת ניהול חכם של איומי סייבר, חוסכת עבודה ידנית ומייעלת תהליכים – משהו שהופך
לקריטי ככל שמתקפות הסייבר נעשות מתוחכמות יותר.
מה משמעות הרכישה עבור עובדים בוולקן?
הרכישה לא אמורה לגרום לפיטורים, אלא להפך – טנבל הודיעה שהיא מתכננת להרחיב את הצוות בישראל.
איך העסקה משפיעה על
המשקיעים בוולקן?
החברה גייסה בעבר 69 מיליון דולר, וכעת היא נרכשת תמורת 180 מיליון דולר, מה שאומר שהמשקיעים שלה עשו אקזיט מכובד.
מה הצעד הבא של טנבל?
עם שלוש רכישות בישראל בחמש שנים,
לא מן הנמנע שהיא תמשיך לחפש עוד טכנולוגיות סייבר חדשניות בשוק הישראלי.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
