UVeye גייסה 191 מיליון דולר – הטכנולוגיה הישראלית שמשנה את עולם בדיקות הרכב
חברת UVeye, שפיתחה מערכת לבדיקה אוטומטית של רכבים, הודיעה על גיוס חוב של 150 מיליון דולר מקרן Trinity Capital והשקעה של 41 מיליון דולר בהובלת קרן הצמיחה של טויוטה, Woven Capital
UVeye גייסה 191 מיליון דולר – הטכנולוגיה הישראלית שמשנה את עולם בדיקות הרכב חברת UVeye, שפיתחה מערכת לבדיקה אוטומטית של רכבים, הודיעה על גיוס של 191 מיליון דולר, הכולל חוב של 150 מיליון דולר מקרן Trinity Capital והשקעה של 41 מיליון דולר בהובלת קרן הצמיחה של טויוטה, Woven Capital.
UVeye הוקמה ב-2016 על ידי האחים אמיר ואוהד חבר, והיא מציעה מערכת סריקה אוטומטית לרכבים, שמאפשרת לזהות במהירות פגמים חיצוניים, בעיות מכניות, נזקים בשלדה ושחיקת צמיגים. המערכת משתמשת במצלמות, אלגוריתמים של בינה מלאכותית וניתוח תמונות מתוחכם, מה שמאפשר רמת דיוק גבוהה בבדיקות.
התרחבות בארה"ב והסכם משמעותי עם אמזון
כיום, המערכת של UVeye מותקנת ביותר מ-400 סוכנויות רכב בארה"ב, ונעשה בה שימוש גם על ידי ענקית הקמעונאות אמזון, אשר משתמשת בה לבדיקת צי רכבי המשלוחים שלה בארה"ב, קנדה וגרמניה. "בכל פעם שרכב חוזר ממשלוח, הוא עובר סריקה שמיידעת אם הוא תקין או שיש בעיה שדורשת תיקון", מסביר מנכ"ל החברה, אמיר חבר. ההסכם עם אמזון נחשב לאחד משיתופי הפעולה הגדולים ביותר בין החברה הישראלית לבין ענקית מסחר גלובלית.
UVeye גם פועלת בשיתוף פעולה עם יצרניות רכב גדולות כמו ג'נרל מוטורס, וכחלק מהשקעתה של טויוטה, המערכת צפויה להיכנס גם לסוכנויות הרכב שלה.
- 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
- אקט סקיוריטי מגייסת 40 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מודל הכנסות מבוסס מנויים והגדלת הייצור
UVeye פועלת במודל של מנויים, כשהלקוחות משלמים עבור השימוש בטכנולוגיה לפי מספר סריקות הרכבים המתבצעות. החברה מעסיקה כיום כ-220 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 120 במרכז הפיתוח בישראל. כספי הגיוס צפויים לשמש להגדלת הייצור והרחבת הפעילות באירופה.
לדברי החברה, הביקוש לטכנולוגיה גבוה מכפי שהיא מסוגלת לספק כיום, ולכן חלק מהגיוס מוקדש להאצת ייצור המערכות והתקנתן בסוכנויות רכב חדשות.
האתגר המרכזי – חומרה ייחודית מול פתרונות מבוססי תוכנה
UVeye מתחרה מול חברות שמציעות פתרונות מבוססי תוכנה בלבד, כמו Ravin AI הישראלית, המאפשרת סריקות רכב דרך אפליקציות מובייל. עם זאת, המערכת של UVeye מבוססת על חומרה מתקדמת, אשר מגדילה את הדיוק בזיהוי תקלות, אך מצריכה השקעה בייצור, התקנה ושירות.
- "כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...
לדברי אמיר חבר, "היתרון והחיסרון שלנו הוא החומרה. זה מביא ערך שונה ללקוחות, אבל זה גם דורש מאיתנו התמודדות עם ייצור ותמיכה טכנית". לכן, בשנה הקרובה החברה מתמקדת בשיפור יכולות הביצוע ובהרחבת יכולות הייצור.
שאלות ותשובות בנושא UVeye
מה
עושה המערכת של UVeye?
UVeye פיתחה מערכת סריקה אוטומטית לרכבים, שמזהה פגמים חיצוניים,
נזקים בשלדה, בעיות מכניות ושחיקת צמיגים תוך שניות.
אילו
לקוחות גדולים משתמשים במערכת?
בין הלקוחות ניתן למצוא את אמזון, ג'נרל מוטורס
וסוכנויות רכב מובילות בארה"ב, שמבצעות סריקות לרכבי משלוחים ורכבים משומשים.
מה
ההבדל בין UVeye למתחרים?
בניגוד לחברות שמציעות סריקות דרך אפליקציות
מובייל, UVeye מבוססת על חומרה ייחודית שמספקת בדיקות מדויקות יותר, אך כרוכה בהוצאות ייצור והתקנה.
כיצד
החברה מרוויחה כסף?
UVeye פועלת במודל של מנויים, והלקוחות משלמים לפי מספר הסריקות
שהמערכת מבצעת.
מה
השימוש של אמזון בטכנולוגיה?
אמזון משתמשת בטכנולוגיה של UVeye לבדוק את
תקינות רכבי המשלוחים שלה בארה"ב, קנדה וגרמניה, ולוודא שאין נזקים שמחייבים השבתת הרכב.
מה
התוכניות העתידיות של UVeye?
החברה מתכננת להרחיב את פעילותה לאירופה ולהתקין
את המערכות שלה בסוכנויות רכב נוספות ברחבי העולם.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
