האם פגיעה בתאונת דרכים בזמן חל"ת נחשבת תאונת עבודה?
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר באחרונה בתאונת דרכים שעבר עובד בזמן שהיה בחל"ת (חופשה ללא תשלום), כשהיה בדרכו לפגישת שכר עם מעסיקו, כתאונת עבודה. השופט תומר סילורה הדגיש כי בתקופת החל"ת יחסי העבודה לא מתנתקים ומתקיימת זיקה מובהקת בין הנסיעה של התובע, שבמהלכה נפגע, לבין עבודתו.
התובע, בן 34, הועסק בתקופה שרלוונטית לתביעה בחברת יהלומים שמשרדיה נמצאים במתחם הבורסה ברמת גן. המקרה התרחש במהלך מגפת הקורונה והתובע, כמו רבים אחרים מעובדי הבורסה, הוצא לחופשה ללא תשלום. בשלב מסוים הוחלט להחזיר את האיש לעבודה, והיה צורך לערוך פגישה שבה ידונו הצדדים בתנאי השכר שלו, והיא נקבעה למאי 2021.
ואולם בזמן שהעובד היה בדרכו לפגישה הנ"ל, הוא עבר תאונת אופנוע קשה שהותירה אותו עם שברים רבים בגולגולת. כחודש לאחר תאונת הדרכים, הגיש הצעיר תביעה להכרה בה כתאונת עבודה, ולקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בהתאם. אבל התביעה שלו נדחתה בנימוק שבזמן התאונה לא התקיימו יחסים של עובד-מעביד בינו לבין החברה. ובעקבות כך הוגשה התביעה לבית הדין בינואר 2022.
לטענת העובד, אלמלא עבודתו הוא לא היה נפגע בתאונה, ולפיכך יש זיקה ברורה בינה לבין העבודה, ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. להוכחת הזיקה הציג העובד הודעת ווטסאפ ששלח לו מנכ"ל החברה דקות ספורות אחרי התאונה, ובה הוא כתב לו: "בוקר טוב, אתה פה?". הדבר מלמד על כך שנציגי החברה המתינו להגעתו לפגישה במשרד. מנגד, הביטוח הלאומי טען כי בזמן תאונת הדרכים התובע היה עדיין בחל"ת, ולא הוכח שהיו בינו לבין החברה יחסי עובד-מעביד – כך שההחלטה שלו שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה היתה נכונה.
- גל חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן: כמעט שלוש מאות אלף עובדים נעדרו מהעבודה ביוני
- מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילה הבהיר השופט סילורה בפסק הדין שפרסם כי המחלוקת שקיימת בין הצדדים אינה סביב העובדות. כלומר הביטוח הלאומי מודה כי התובע נפגע בתאונת דרכים בזמן שהיה בדרכו למשרדי החברה. המחלוקת המשפטית היא סביב השאלה אם יש להכיר בה כתאונת עבודה בזמן חל"ת, כשהעובד היה בדרכו לפגישת סיכום תנאי שכר.
השופט אף ענה על השאלה - בחיוב. "פגיעתו של התובע התרחשה כשהיה בדרכו לפגישת עבודה שעתידה היתה להתרחש במתחם הבורסה ברמת גן, עקב ולצורך עבודתו וחזרתו מחל"ת, בכדי להסדיר ולהחליט יחד על תנאי העסקתו של התובע. לפיכך, יש זיקה ברורה בין נסיעתו של התובע למתחם הבורסה ברמת גן לבין עבודתו ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה", הוא כתב בפסק הדין.
הוא גם הדגיש שבזמן חל"ת יחסי העבודה אינם מנותקים לחלוטין אלא רק מושעים, תוך שמירת הקשר החוזי. ולכן, לפי השופט, ניתן לקבוע כי במועד התאונה היו בין התובע לחברה יחסי עובד-מעביד. לדבריו, לא יעלה על הדעת כי עובד שהוצא לחל"ת בכפייה עקב מגפת הקורונה וסיכם עם המעסיק שלו על החזרתו לעבודה, יישאר בלי ההגנה של הביטוח הלאומי.
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
אמנם תאונת עבודה מוגדרת על פי חוק על ידי שני מרכיבים – "תוך כדי העבודה" ו"עקב העבודה" – וכאן לכאורה לא מתקיים היסוד הראשון. ואולם לדברי השופט, יש לשים את הדגש על המרכיב השני, ומאחר שברור כי התובע נסע ונפצע "עקב" העבודה, הרי שיש להכיר בו כנפגע עבודה. לאור כל אלה קבע השופט כי האירוע יוכר כ"תאונת עבודה". הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 שקל.
במקרה אחר, עובדת של עיריית תל אביב, שמועסקת ככוח עזר בבית החולים איכילוב ונפגעה במהלך השתלמות שעברה, ביקשה מבית הדין לעבודה בעיר הכרה כנפגעת עבודה, לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה. בית הדין הכריע במקרה באפריל האחרון. העובדת החליקה על שלולית בדרך חזרה לכיתה שבה נערכה ההשתלמות מההפסקה, וספגה חבלה רב מערכתית, שכללה פגיעת ראש וחבלה לאורך עמוד השדרה. התובעת, בת 48, החלה לעבוד בבית החולים איכילוב בסוף 2016. בשלב מסוים נשלחה לעובדי העירייה תוכנית של לימודי מורשת תל אביב וההיסטוריה של המזרח התיכון, במסגרת לימודי השתלמות מטעם המעסיקה. מתוך מחשבה שהלימודים צפויים לשפר את מעמדה ואת שכרה בעירייה, החליטה העובדת להצטרף להשתלמות. ואולם במפגש השלישי, שהיה בנובמבר 2019, נפגעה העובדת. בדרכה חזרה לכיתה שבבניין המכללה שבה נערכה ההשתלמות, היא החליקה בפתאומיות ובעוצמה בגלל שלולית מים שנוצרה עקב פיצוץ בצינור ביוב מהשירותים. בעקבות ההחלקה שלה, ספגה העובדת כאמור פגיעה רב מערכתית ממשית, ובכלל זה חבלת ראש, פגיעה לאורך עמוד השדרה עם הקרנה לגפיים, קרע בכתף שמאל ופגיעה בירכיים, בקרסוליים ובבית החזה.
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע
הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים
ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.
במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .
האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .
מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.
- אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
- גבר שהוגשה נגדו תביעת אבהות כוזבת יקבל פיצוי של 50 אלף של על עוגמת הנפש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .
