האם פגיעה בתאונת דרכים בזמן חל"ת נחשבת תאונת עבודה?
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר באחרונה בתאונת דרכים שעבר עובד בזמן שהיה בחל"ת (חופשה ללא תשלום), כשהיה בדרכו לפגישת שכר עם מעסיקו, כתאונת עבודה. השופט תומר סילורה הדגיש כי בתקופת החל"ת יחסי העבודה לא מתנתקים ומתקיימת זיקה מובהקת בין הנסיעה של התובע, שבמהלכה נפגע, לבין עבודתו.
התובע, בן 34, הועסק בתקופה שרלוונטית לתביעה בחברת יהלומים שמשרדיה נמצאים במתחם הבורסה ברמת גן. המקרה התרחש במהלך מגפת הקורונה והתובע, כמו רבים אחרים מעובדי הבורסה, הוצא לחופשה ללא תשלום. בשלב מסוים הוחלט להחזיר את האיש לעבודה, והיה צורך לערוך פגישה שבה ידונו הצדדים בתנאי השכר שלו, והיא נקבעה למאי 2021.
ואולם בזמן שהעובד היה בדרכו לפגישה הנ"ל, הוא עבר תאונת אופנוע קשה שהותירה אותו עם שברים רבים בגולגולת. כחודש לאחר תאונת הדרכים, הגיש הצעיר תביעה להכרה בה כתאונת עבודה, ולקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בהתאם. אבל התביעה שלו נדחתה בנימוק שבזמן התאונה לא התקיימו יחסים של עובד-מעביד בינו לבין החברה. ובעקבות כך הוגשה התביעה לבית הדין בינואר 2022.
לטענת העובד, אלמלא עבודתו הוא לא היה נפגע בתאונה, ולפיכך יש זיקה ברורה בינה לבין העבודה, ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. להוכחת הזיקה הציג העובד הודעת ווטסאפ ששלח לו מנכ"ל החברה דקות ספורות אחרי התאונה, ובה הוא כתב לו: "בוקר טוב, אתה פה?". הדבר מלמד על כך שנציגי החברה המתינו להגעתו לפגישה במשרד. מנגד, הביטוח הלאומי טען כי בזמן תאונת הדרכים התובע היה עדיין בחל"ת, ולא הוכח שהיו בינו לבין החברה יחסי עובד-מעביד – כך שההחלטה שלו שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה היתה נכונה.
- גל חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן: כמעט שלוש מאות אלף עובדים נעדרו מהעבודה ביוני
- מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילה הבהיר השופט סילורה בפסק הדין שפרסם כי המחלוקת שקיימת בין הצדדים אינה סביב העובדות. כלומר הביטוח הלאומי מודה כי התובע נפגע בתאונת דרכים בזמן שהיה בדרכו למשרדי החברה. המחלוקת המשפטית היא סביב השאלה אם יש להכיר בה כתאונת עבודה בזמן חל"ת, כשהעובד היה בדרכו לפגישת סיכום תנאי שכר.
השופט אף ענה על השאלה - בחיוב. "פגיעתו של התובע התרחשה כשהיה בדרכו לפגישת עבודה שעתידה היתה להתרחש במתחם הבורסה ברמת גן, עקב ולצורך עבודתו וחזרתו מחל"ת, בכדי להסדיר ולהחליט יחד על תנאי העסקתו של התובע. לפיכך, יש זיקה ברורה בין נסיעתו של התובע למתחם הבורסה ברמת גן לבין עבודתו ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה", הוא כתב בפסק הדין.
הוא גם הדגיש שבזמן חל"ת יחסי העבודה אינם מנותקים לחלוטין אלא רק מושעים, תוך שמירת הקשר החוזי. ולכן, לפי השופט, ניתן לקבוע כי במועד התאונה היו בין התובע לחברה יחסי עובד-מעביד. לדבריו, לא יעלה על הדעת כי עובד שהוצא לחל"ת בכפייה עקב מגפת הקורונה וסיכם עם המעסיק שלו על החזרתו לעבודה, יישאר בלי ההגנה של הביטוח הלאומי.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
אמנם תאונת עבודה מוגדרת על פי חוק על ידי שני מרכיבים – "תוך כדי העבודה" ו"עקב העבודה" – וכאן לכאורה לא מתקיים היסוד הראשון. ואולם לדברי השופט, יש לשים את הדגש על המרכיב השני, ומאחר שברור כי התובע נסע ונפצע "עקב" העבודה, הרי שיש להכיר בו כנפגע עבודה. לאור כל אלה קבע השופט כי האירוע יוכר כ"תאונת עבודה". הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 שקל.
במקרה אחר, עובדת של עיריית תל אביב, שמועסקת ככוח עזר בבית החולים איכילוב ונפגעה במהלך השתלמות שעברה, ביקשה מבית הדין לעבודה בעיר הכרה כנפגעת עבודה, לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה. בית הדין הכריע במקרה באפריל האחרון. העובדת החליקה על שלולית בדרך חזרה לכיתה שבה נערכה ההשתלמות מההפסקה, וספגה חבלה רב מערכתית, שכללה פגיעת ראש וחבלה לאורך עמוד השדרה. התובעת, בת 48, החלה לעבוד בבית החולים איכילוב בסוף 2016. בשלב מסוים נשלחה לעובדי העירייה תוכנית של לימודי מורשת תל אביב וההיסטוריה של המזרח התיכון, במסגרת לימודי השתלמות מטעם המעסיקה. מתוך מחשבה שהלימודים צפויים לשפר את מעמדה ואת שכרה בעירייה, החליטה העובדת להצטרף להשתלמות. ואולם במפגש השלישי, שהיה בנובמבר 2019, נפגעה העובדת. בדרכה חזרה לכיתה שבבניין המכללה שבה נערכה ההשתלמות, היא החליקה בפתאומיות ובעוצמה בגלל שלולית מים שנוצרה עקב פיצוץ בצינור ביוב מהשירותים. בעקבות ההחלקה שלה, ספגה העובדת כאמור פגיעה רב מערכתית ממשית, ובכלל זה חבלת ראש, פגיעה לאורך עמוד השדרה עם הקרנה לגפיים, קרע בכתף שמאל ופגיעה בירכיים, בקרסוליים ובבית החזה.
האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשתו של אדם פרטי לאשר תביעה ייצוגית נגד מטא (פייסבוק), בטענה שהיא עוקבת אחר גולשים שאינם רשומים בפלטפורמה ואוספת עליהם מידע אישי באמצעות פיקסלים, עוגיות וכפתורי לייק ושיתוף. השופטת איריס רבינוביץ-ברון קבעה כי לא הונחה
תשתית ראייתית מספקת לפגיעה בפרטיות, וכי המבקש עצמו לא הוכיח שהוא נמנה עם הקבוצה שאותה ביקש לייצג
הסיפור הבא התחיל לפני שבע שנים, ביוני 2018, כשמתן אליהו גרינבלט הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה פייסבוק, כיום מטא. לטענתו, החברה אוספת מידע אישי על גולשים ברחבי האינטרנט שאינם משתמשים רשומים שלה, וזאת באמצעות כלים טכנולוגיים שהיא מטמיעה באתרים רבים - פיקסלים, עוגיות, ותוספים כמו כפתורי "לייק" ו"שיתוף". גרינבלט טען כי מדובר במעקב שיטתי ובלתי חוקי הפוגע בזכותם של אזרחים לפרטיותם, וכי פייסבוק אף יוצרת על בסיס המידע הזה "פרופילי צללים", שהם מאגרי מידע על אנשים שמעולם לא פתחו חשבון ברשת החברתית.
בבקשה נטען כי פייסבוק הפכה את עצמה למונופול עולמי בתחום הרשתות החברתיות, וכי היא מנצלת את כוחה כדי לאסוף מידע בהיקפים עצומים לצורכי פרסום ורווח כלכלי. לדבריו, "החברה עוקבת ושומרת מידע על אנשים המבקרים באתרים שונים ברשת, מידע המתייחס למה אותם אנשים עושים ברשת, גם כאשר הם מעולם לא נרשמו לשירותי פייסבוק ולא נתנו לה כל הסכמה לפעולותיה". הוא העריך את הנזק לכל אדם בכ-1,000 שקל, ואת הנזק הכולל לציבור בכמיליארד שקל. בנוסף, הוא ביקש צו עשה שיאסור על פייסבוק להמשיך לעקוב אחר הציבור ויחייב אותה למחוק את הנתונים שכבר נאספו. הקבוצה שאותה ביקש גרינבלט לייצג כללה, לדבריו, "כל אדם וכל גוף שאינם רשומים כמשתמשים בפייסבוק או שחדלו להיות רשומים, אשר פייסבוק אספה לגביהם מידע בהתייחס לאתרים שהם מבקרים בהם". לטענתו, במדינת ישראל לבדה מדובר במיליוני אנשים, מתוך כ-6 מיליון גולשים באינטרנט שרק כ-5 מיליון מהם משתמשים פעילים בפייסבוק.
במהלך השנים התנהלה הבקשה לסירוגין. פייסבוק הגישה תשובה מפורטת מטעמה, אליה צורפו תצהירים וחוות דעת מומחים. בין היתר העידה מטעם החברה עובדת בכירה, הגברת Narvaez, וכן פרופ’ גיא אבן, מומחה לטכנולוגיות אינטרנט, שהסבירו כי השימוש בעוגיות, פיקסלים ותוספים הוא חלק אינטגרלי ומקובל מהאופן שבו פועל האינטרנט המודרני. לטענת פייסבוק, "התביעה יוצאת נגד שימוש מקובל בטכנולוגיות רשת נפוצות שהן חלק אינטגרלי מהאינטרנט ונמצאות בשימוש מרבית האתרים", וכי הנתונים שהיא מקבלת אינם מזהים אדם ספציפי ולכן אינם מהווים פגיעה בפרטיות.
בסיס חוקי להעברת הנתונים
פייסבוק הדגישה כי היא אינה יוצרת פרופילי צללים או מאגרי מידע אישיים על מי שאינם משתמשים רשומים. "הנתונים הנאספים אינם נשמרים במתכונת שמאפשרת את זיהוי המשתמשים הלא רשומים", היא ציינה, "ולכן אדם סביר לא יכול לקשור בין המידע שנאסף לבין אדם מסוים". החברה הוסיפה כי אתרי צד ג׳ המתקינים את כליה נדרשים על פי תנאי השימוש לקבל הסכמה מדעת מהגולשים, ליידע אותם על הפעלת הכלים ולהבטיח שקיים בסיס חוקי להעברת הנתונים.
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, המבקש טען כי מדובר בהתחמקות. הוא הדגיש כי הזיהוי שמבצעת פייסבוק אינו תלוי בשם המשתמש אלא במזהים טכנולוגיים ייחודיים לדפדפן, המאפשרים לה לקשר בין נתוני גלישה לבין משתמש מסוים גם אם אינו רשום. לדבריו, "הזיהוי באמצעות דפדפן הוא חד-חד ערכי... המשיבה יודעת לגבי הלא-משתמש נתונים כדוגמת מקום, שעות השימוש באתרים, מה הוא רוכש ועוד, ובממוצע 1,500 פרטי מידע". גרינבלט טען כי עצם העובדה שפייסבוק מחייבת את האתרים להעביר אליה מידע על כל מבקר באתר מהווה כפייה הפוגעת בפרטיות, וכי מדובר בהשתלטות על מרחב האינטרנט כולו.
